גילברט קלייטון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-[[התקף לב +[[אוטם שריר הלב|התקף לב)
שורה 14: שורה 14:
לאחר המלחמה עבד בתחילה בתפקידים שונים בממשל הצבאי בארץ ישראל, לאחר מכן שימש כיועץ לממשלה המצרית, ולאחר מכן שב לארץ ישראל בתפקיד [[המזכיר הראשי של ממשלת המנדט]] אותו מילא בין [[1922]] ל-[[1925]]. בתפקידו זה החליף את [[וינדהאם דידס]] הציוני במוצהר. קלייטון היה מסויג מ[[הצהרת בלפור]] וסבר כי יש ליישב את התביעה היהודית למדינה עם האינטרסים הבריטים והערבים באזור. הוא פעל לצד [[ארנסט ריצ'מונד]] להרחבת סמכויות המועצה המוסלמית העליונה, ולמינוי ערבים לתפקידים בממשל. עם זאת שמר על יחסים טובים עם אנשי [[היישוב]], ונחשב על ידיהם למינהלן הגון. העיתונות הערבית הביעה את הדעה כי הערבים לא השכילו לנצל את היחס שגילה אליהם קלייטון. {{הערה|{{דבר||נפרדים מסיימס|1928/04/18|00203}}}}
לאחר המלחמה עבד בתחילה בתפקידים שונים בממשל הצבאי בארץ ישראל, לאחר מכן שימש כיועץ לממשלה המצרית, ולאחר מכן שב לארץ ישראל בתפקיד [[המזכיר הראשי של ממשלת המנדט]] אותו מילא בין [[1922]] ל-[[1925]]. בתפקידו זה החליף את [[וינדהאם דידס]] הציוני במוצהר. קלייטון היה מסויג מ[[הצהרת בלפור]] וסבר כי יש ליישב את התביעה היהודית למדינה עם האינטרסים הבריטים והערבים באזור. הוא פעל לצד [[ארנסט ריצ'מונד]] להרחבת סמכויות המועצה המוסלמית העליונה, ולמינוי ערבים לתפקידים בממשל. עם זאת שמר על יחסים טובים עם אנשי [[היישוב]], ונחשב על ידיהם למינהלן הגון. העיתונות הערבית הביעה את הדעה כי הערבים לא השכילו לנצל את היחס שגילה אליהם קלייטון. {{הערה|{{דבר||נפרדים מסיימס|1928/04/18|00203}}}}


בשנת [[1925]] הוחלף ב[[סטיוארט סיימס]], ויצא לשליחויות דיפלומטיות באזור [[ערב הסעודית]] ו[[תימן]]. בשנת [[1926]] היה מעורב בנסיונות להסדיר את הגבולות ב[[תימן]]. כן היה מעורב במגעים עם הסולטן [[אבן סעוד]] שהובילו לחתימת "הסכם ג'דה" בשנת [[1927]] שבו הכירה בריטניה בשלטונו של אבן סעוד ב[[חיג'אז]] וב[[נג'ד]]. לאחר מכן שימש כנציג הבריטי בחצרו של אבן סעוד. בשנת [[1928]] נשלח לשמש כנציב העליון הבריטי במסגרת המנדט הבריטי ב[[עיראק]]. בתפקיד זה ניסה להביא לחתימת הסכם אנגלי עיראקי, שיסדיר את מעמדה הצבאי והמדיני של בריטניה בעיראק. בשנת [[1929]] מת באופן בלתי צפוי מ[[התקף לב]].
בשנת [[1925]] הוחלף ב[[סטיוארט סיימס]], ויצא לשליחויות דיפלומטיות באזור [[ערב הסעודית]] ו[[תימן]]. בשנת [[1926]] היה מעורב בנסיונות להסדיר את הגבולות ב[[תימן]]. כן היה מעורב במגעים עם הסולטן [[אבן סעוד]] שהובילו לחתימת "הסכם ג'דה" בשנת [[1927]] שבו הכירה בריטניה בשלטונו של אבן סעוד ב[[חיג'אז]] וב[[נג'ד]]. לאחר מכן שימש כנציג הבריטי בחצרו של אבן סעוד. בשנת [[1928]] נשלח לשמש כנציב העליון הבריטי במסגרת המנדט הבריטי ב[[עיראק]]. בתפקיד זה ניסה להביא לחתימת הסכם אנגלי עיראקי, שיסדיר את מעמדה הצבאי והמדיני של בריטניה בעיראק. בשנת [[1929]] מת באופן בלתי צפוי מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]].


[[הוועד הלאומי]] פרסם מודעת אבל על מותו ובה קבע כי "הישוב העברי בארץ ישראל מבכה יחד אתכם את אבידת סיר גילברט קלייטון, אשר היה שותף לעבודתנו במשך שנים רבות. זכרו יישמר לנצח בתולדות הישוב העברי בארץ ישראל". {{הערה|{{דבר||הועה"ל למשפחת קלייטון|1929/09/23|00109}}}}
[[הוועד הלאומי]] פרסם מודעת אבל על מותו ובה קבע כי "הישוב העברי בארץ ישראל מבכה יחד אתכם את אבידת סיר גילברט קלייטון, אשר היה שותף לעבודתנו במשך שנים רבות. זכרו יישמר לנצח בתולדות הישוב העברי בארץ ישראל". {{הערה|{{דבר||הועה"ל למשפחת קלייטון|1929/09/23|00109}}}}

גרסה מ־14:28, 5 באוגוסט 2012

קובץ:Sir Gilbert Falkingham Clayton.jpg
גילברט קלייטון

בריגדיר ג'נרל סר גילברט פלקינגהם קלייטוןאנגלית - Gilbert Falkingham Clayton;‏ 6 באפריל 1875 - 11 בספטמבר 1929) היה קצין מודיעין בכיר ומינהלן בריטי שפעל בארצות המזרח התיכון בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובעשור שלאחריה. קלייטון היה בעל תפקיד משמעותי בהכוונת הפעולות נגד האימפריה העות'מאנית בזמן המרד הערבי. לאחר המלחמה פעל באזור המזרח התיכון כמינהלן קולוניאלי, וסייע בגיבוש הסדרי גבול והסדרים מדיניים במרחב. בין היתר כיהן כמזכיר ראשי לממשלת המנדט הבריטי בימיו של הנציב העליון הרברט סמואל.

תחילת הקריירה

קלייטון נולד בעיירה רייד, באי וייט. בשנת 1895 התגייס לחיל התותחנים המלכותי. הוא שירת בסודן כחלק מצבאו של לורד קיצ'נר בשלבים האחרונים של המלחמה המהדית, ואף לחם בקרב אטברה בשנת 1898. לאחר מכן נשלח לשרת במצרים. ב-1910 פרש מהצבא על מנת לעבוד כמזכירו האישי של מושל סודן, סר פרנסיס רג'ינלד וינגייט. ב-1912 נישא בלונדון לאיניד קרוליין תורוגוד.

מלחמת העולם הראשונה

במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת קלייטון במטה המודיעין הבריטי בקהיר, ופעל במסגרת "הלשכה הערבית". ב-1914 שלח לקיצ'נר תזכיר סודי שבו הציע כי בריטניה תשתף פעולה עם הערבים נגד האימפריה העות'מאנית. הוא קיבל דרגת בריגדיר גנרל, ומונה לאחראי על המודיעין. בתפקיד זה פעל באופן קרוב לדמויות כלורנס איש ערב והאמיר חוסיין בניהול המרד הערבי. בספרו שבעת עמודי החוכמה שיצא לאור ב-1935 מספר שנים לאחר מותו של קלייטון, כתב לורנס על תפקידו החשוב של קלייטון בניהול המרד, ועל האופי הנבון שבו ניהל את המגעים עם הערבים שפעלו במסגרת המרד.

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה עבד בתחילה בתפקידים שונים בממשל הצבאי בארץ ישראל, לאחר מכן שימש כיועץ לממשלה המצרית, ולאחר מכן שב לארץ ישראל בתפקיד המזכיר הראשי של ממשלת המנדט אותו מילא בין 1922 ל-1925. בתפקידו זה החליף את וינדהאם דידס הציוני במוצהר. קלייטון היה מסויג מהצהרת בלפור וסבר כי יש ליישב את התביעה היהודית למדינה עם האינטרסים הבריטים והערבים באזור. הוא פעל לצד ארנסט ריצ'מונד להרחבת סמכויות המועצה המוסלמית העליונה, ולמינוי ערבים לתפקידים בממשל. עם זאת שמר על יחסים טובים עם אנשי היישוב, ונחשב על ידיהם למינהלן הגון. העיתונות הערבית הביעה את הדעה כי הערבים לא השכילו לנצל את היחס שגילה אליהם קלייטון. [1]

בשנת 1925 הוחלף בסטיוארט סיימס, ויצא לשליחויות דיפלומטיות באזור ערב הסעודית ותימן. בשנת 1926 היה מעורב בנסיונות להסדיר את הגבולות בתימן. כן היה מעורב במגעים עם הסולטן אבן סעוד שהובילו לחתימת "הסכם ג'דה" בשנת 1927 שבו הכירה בריטניה בשלטונו של אבן סעוד בחיג'אז ובנג'ד. לאחר מכן שימש כנציג הבריטי בחצרו של אבן סעוד. בשנת 1928 נשלח לשמש כנציב העליון הבריטי במסגרת המנדט הבריטי בעיראק. בתפקיד זה ניסה להביא לחתימת הסכם אנגלי עיראקי, שיסדיר את מעמדה הצבאי והמדיני של בריטניה בעיראק. בשנת 1929 מת באופן בלתי צפוי מהתקף לב.

הוועד הלאומי פרסם מודעת אבל על מותו ובה קבע כי "הישוב העברי בארץ ישראל מבכה יחד אתכם את אבידת סיר גילברט קלייטון, אשר היה שותף לעבודתנו במשך שנים רבות. זכרו יישמר לנצח בתולדות הישוב העברי בארץ ישראל". [2]

קלייטון עוטר בתואר מפקד במסדר האימפריה הבריטית ומפקד במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נפרדים מסיימס, דבר, 18 באפריל 1928
  2. ^ הועה"ל למשפחת קלייטון, דבר, 23 בספטמבר 1929