מודיעין אנושי – הבדלי גרסאות
מ r2.7.2) (בוט משנה: en:Human intelligence (intelligence collection) |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: למיניהם |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מודיעין אנושי''' או '''יומינט''', ([[:en:HUMINT|HUMINT]], קיצור של HUMan INTelligence) הוא שיטת [[איסוף מודיעיני]] ([[:en:Intelligence gathering |Intelligence gathering]]) הוותיקה והחשובה ביותר. היא נולדה מתחום ה[[ריגול]] והתפתחה בשיטותיה המגוונת. תחום זה נחשב לרגיש ולבעייתי ביותר מבין כל תחומי המקורות, וההפעלה בו מורכבת ביותר. למרות זאת, התמורה שמקבלים מהפעלה נכונה של יומינט היא עצומה ועומק החדירה שאפשר להשיג הוא כמעט בלתי מוגבל. לכן, למרות הבעייתיות והסיכון, ארגוני ביון רבים בעולם משתמשים בטכניקה זו אימתי שאפשר. ארגוני הביון |
'''מודיעין אנושי''' או '''יומינט''', ([[:en:HUMINT|HUMINT]], קיצור של HUMan INTelligence) הוא שיטת [[איסוף מודיעיני]] ([[:en:Intelligence gathering |Intelligence gathering]]) הוותיקה והחשובה ביותר. היא נולדה מתחום ה[[ריגול]] והתפתחה בשיטותיה המגוונת. תחום זה נחשב לרגיש ולבעייתי ביותר מבין כל תחומי המקורות, וההפעלה בו מורכבת ביותר. למרות זאת, התמורה שמקבלים מהפעלה נכונה של יומינט היא עצומה ועומק החדירה שאפשר להשיג הוא כמעט בלתי מוגבל. לכן, למרות הבעייתיות והסיכון, ארגוני ביון רבים בעולם משתמשים בטכניקה זו אימתי שאפשר. ארגוני הביון למיניהם כמו [[המוסד]], ה-[[CIA]], ואגפים גדולים ב[[שב"כ]] וב-[[FBI]] למעשה מהווים גופי יומינט בעיקר פעולתם מתוקף תפקידם כחלק משרשרת האיסוף המודיעיני. ביומינט עיקר האיסוף המודיעיני נעשה באמצעות קשרים בינאישיים לעומת שיטות איסוף טכנולוגיים כמו [[סיגינט]] (מודיעין אותות), [[ויזינט]] (מודיעין חזותי) ו[[אוסינט]] (מודיעין מקורות גלויים). עם התקדמות הטכנולוגיה, והשימוש בטכנולוגיה גובר והולך השילוב של שיטות איסוף יומינטים וטכנולוגיים הנקראים גם Sighumint. |
||
[[מודיעין צבאי]] ואיסוף מודיעיני צבאי מהווה את עיקר הפעילות המודיעינית של [[ישראל]] ושל [[קהיליית המודיעין הישראלית|קהיליית המודיעין]] אך בשאר מדינות העולם הוא חלק קטן מהפעילות וכוללת בעיקר מודיעין מדיני, אסטרטגי, כלכלי, עסקי וטכנולוגי. |
[[מודיעין צבאי]] ואיסוף מודיעיני צבאי מהווה את עיקר הפעילות המודיעינית של [[ישראל]] ושל [[קהיליית המודיעין הישראלית|קהיליית המודיעין]] אך בשאר מדינות העולם הוא חלק קטן מהפעילות וכוללת בעיקר מודיעין מדיני, אסטרטגי, כלכלי, עסקי וטכנולוגי. |
||
גרסה מ־11:41, 6 באוגוסט 2012
מודיעין אנושי או יומינט, (HUMINT, קיצור של HUMan INTelligence) הוא שיטת איסוף מודיעיני (Intelligence gathering) הוותיקה והחשובה ביותר. היא נולדה מתחום הריגול והתפתחה בשיטותיה המגוונת. תחום זה נחשב לרגיש ולבעייתי ביותר מבין כל תחומי המקורות, וההפעלה בו מורכבת ביותר. למרות זאת, התמורה שמקבלים מהפעלה נכונה של יומינט היא עצומה ועומק החדירה שאפשר להשיג הוא כמעט בלתי מוגבל. לכן, למרות הבעייתיות והסיכון, ארגוני ביון רבים בעולם משתמשים בטכניקה זו אימתי שאפשר. ארגוני הביון למיניהם כמו המוסד, ה-CIA, ואגפים גדולים בשב"כ וב-FBI למעשה מהווים גופי יומינט בעיקר פעולתם מתוקף תפקידם כחלק משרשרת האיסוף המודיעיני. ביומינט עיקר האיסוף המודיעיני נעשה באמצעות קשרים בינאישיים לעומת שיטות איסוף טכנולוגיים כמו סיגינט (מודיעין אותות), ויזינט (מודיעין חזותי) ואוסינט (מודיעין מקורות גלויים). עם התקדמות הטכנולוגיה, והשימוש בטכנולוגיה גובר והולך השילוב של שיטות איסוף יומינטים וטכנולוגיים הנקראים גם Sighumint.
מודיעין צבאי ואיסוף מודיעיני צבאי מהווה את עיקר הפעילות המודיעינית של ישראל ושל קהיליית המודיעין אך בשאר מדינות העולם הוא חלק קטן מהפעילות וכוללת בעיקר מודיעין מדיני, אסטרטגי, כלכלי, עסקי וטכנולוגי.
שיטות של איסוף מידע באמצעות מודיעין אנושי:
- ריגול - הפעלה של מרגלים שתולים וגיוס סוכנים ומודיעים "נייטרלים" מקרב הצד השני.
- חקירות - חקירת שבויים על מנת לדלות מהם מידע. לפי אמנת ז'נבה, אסור לחקור שבויי מלחמה, אך מדינות בהחלט משתמשות בחקירה כנגד מחבלים וטרוריסטים. כמו כן חלק נכבד מהמדינות, בעיקר הדיקטטוריות, מתעלמות מהאיסור בתירוצים שונים ומשונים (למשל במלחמת וייטנאם, טענה צפון וייטנאם כי הטייסים האמריקאים הם פושעי מלחמה ולא שבויי מלחמה ולכן האיסור לא חל עליהם) וחוקרות את השבויים, לעתים תוך שימוש בעינויים.
דוגמה ליומינט הוא המרגל הישראלי אלי כהן שהופעל בדמשק ואסף מידע על ביצורי הסורים ברמת הגולן. מנגד, ישראל בר היה מרגל סובייטי שנהפך לאחד האנשים הקרובים ביותר לדוד בן-גוריון. דוגמה נוספת הינה שירות הביטחון הכללי (שב"כ) אשר התמחה בהפעלת סוכנים, מודיעים וסייענים - דבר שהתבטא במודיעין רב ואיכותי שאפשר סיכול של מספר רב של פיגועים במהלך האינתיפאדה השנייה.