יוליוס רוטשילד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:01, 6 באוגוסט 2012

יוליוס יותם רוטשילד (Julius Jotham Rothschild;‏ 12 ביולי 1885 – אפריל 1954) היה צייר וארכיאולוג ישראלי יליד גרמניה.

יוליוס רוטשילד נולד בעיר פלקרסהאוזן (Völkershausen) שבתורינגיה, גרמניה. הוא גדל בעיר אייזנך, שם למד בסמינר למורים. לאחר מכן למד אדריכלות ועיצוב פנים בברלין. בשנת 1905 סיים רוטשילד לימודים בית הספר הגבוהה לאמנות בוויימאר. בין מוריו היה הצייר לודוויג פון הופמן, שהציע לו להתמודד על משרת מורה לאמנות בירושלים שפרסם הוועד המקים של "בצלאל" בגרמניה.

בדצמבר 1906 הגיע רוטשילד בספינה לארץ ישראל והצטרף אל בוריס שץ ואפרים משה ליליאן כצוות המורים הראשון של "בצלאל". ביולי התארס לפרידה קאמיניץ, בתו של אליעזר ליפמן (בוים) קאמיניץ,^[1] בעל "מלון קאמיניץ". בבצלאל שימש יוליוס כמורה לציור ורישום. לאחר עזיבתו של ליליאן את בית הספר התבקש רוטשילד ליצור מתווים עבור מחלקת השטיחים של בית הספר. אולם, בעקבות מחאה של תלמידים אשר טענו כי רמתו המקצועים של רוטשילד נמוכה, פוטר רוטשילד ממשרתו. ייתכן כי הדבר היה קשור גם במאבקים של שץ כנגד הוועד של בצלאל בגרמניה, משום שגיסו של רוטשילד, אפרים כהן רייס, שימש כמפקח ההוצאות של "בצלאל" מטעם חברת "עזרה".

ב-1907 חזר רוטשילד לגרמניה, שם נולדו שלושת ילדיו. הוא שימש כשרטט והשלים לימודי אדריכלות קלאסית. בשנת 1913 חזרה המשפחה לארץ ישראל. בירושלים שימש כשרטט במשלחת הארכיאולוגית לחפירות "העופל" בראשות פרופ' בנזינגר. לאחר שקיבל משרה של מורה ב"טכניקום", היגרה המשפחה לחיפה, שם רוטשילד סייע בבניית הטכניון.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה גויס לצבא הגרמני, צורף למטה הגרמני בנצרת ושימש כאדריכל לשיקום אתרי ארכאולוגיים מטעם השלטון העות'מאני. לאחר המלחמה שימש כארכיאולוג באתרים שונים ביניהם ב"קברי הסנהדרין" וב"קבר הורדוס" בימין משה.

ב-1917, כשהיה קצין בדרגת לוטננט (סגן), נשבה על ידי הצבא הבריטי, אך שוחרר על ידי ג'יימס דה רוטשילד. לאחר מכן חזרה משפחתו לגרמניה, ולאחר עליית הנאצים לשלטון שבה ב-1934 לארץ ישראל.

בשנת 1947 הציג תערוכה של ציורים ובהם ממראות האתרים הארכאולוגים בירושלים בבית אבן-עזר במושבה הגרמנית. חלקם פורסם בספר "הסאגה של עיר הקודש" (1954) מאת בנימין מזר.

נפטר בשנת 1954, בגיל 69.

במוזיאון ישראל נמצאים שלושה אקוורלים שלו מ-1906 – מתוות קישוטיים לשטיחים וכן ציור אקוורל בנושא "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".^[2]

לקריאה נוספת

עפרת, גדעון, "לאן נעלם יוליוס רוטשילד", בתוך וושינגטון חוצה את הירדן, הוצאת הספרייה הציונית, ירושלים, 2008, עמ' 630–637.

קישורים חיצוניים

שרגא הר-גיל, אילו הייתי רוטשילד..., מעריב, 2 באוגוסט 1968

הערות שוליים

^ דוד תדהר (עורך), "אליעזר ליפמן (בוים) קמיניץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1200.
^ גדעון עפרת, אופקים רחבים: אמנות בישראל 2000-1900, עבודות נבחרות (א): יוליוס רוטשילד, סמטה בירושלים, צבעי מים, 1938, במחסן של גדעון עפרת.

תבנית:אין בינוויקי

[1] דוד תדהר (עורך), "אליעזר ליפמן (בוים) קמיניץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1200.

[2] גדעון עפרת, אופקים רחבים: אמנות בישראל 2000-1900, עבודות נבחרות (א): יוליוס רוטשילד, סמטה בירושלים, צבעי מים, 1938, במחסן של גדעון עפרת.

[1]

[2]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 ב-[[1907]] חזר רוטשילד לגרמניה, שם נולדו שלושת ילדיו. הוא שימש כשרטט והשלים לימודי אדריכלות קלאסית. בשנת [[1913]] חזרה המשפחה לארץ ישראל. בירושלים שימש כשרטט במשלחת הארכיאולוגית לחפירות "[[העופל]]" בראשות פרופ' בנזינגר. לאחר שקיבל משרה של מורה ב"טכניקום", היגרה המשפחה ל[[חיפה]], שם רוטשילד סייע בבניית [[הטכניון]].
-בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] גויס ל[[צבא הקיסרות הגרמנית|צבא הגרמני]], צורף למטה הגרמני ב[[נצרת]] ושימש כאדריכל לשיקום אתרי ארכאולוגיים מטעם [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מני]]. לאחר המלחמה שימש כארכיאולוג באתרים שונים ביניהם ב"[[קברי הסנהדרין]]" וב"קבר הורדוס" ב[[ימין משה]].
+בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] גויס ל[[צבא הקיסרות הגרמנית|צבא הגרמני]], צורף למטה הגרמני ב[[נצרת]] ושימש כאדריכל לשיקום אתרי ארכאולוגיים מטעם [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]]. לאחר המלחמה שימש כארכיאולוג באתרים שונים ביניהם ב"[[קברי הסנהדרין]]" וב"קבר הורדוס" ב[[ימין משה]].
 ב-[[1917]], כשהיה קצין בדרגת לוטננט (סגן), [[שבי|נשבה]] על ידי [[הצבא הבריטי]], אך שוחרר על ידי [[ג'יימס דה רוטשילד]]. לאחר מכן חזרה משפחתו ל[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]], ולאחר [[עליית הנאצים לשלטון]] שבה ב-[[1934]] לארץ ישראל.
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 ==לקריאה נוספת==
-* [[גדעון עפרת|עפרת, גדעון]], "לאן נעלם יוליוס רוטשילד", בתוך '''וושינגטון חוצה את הירדן''', הוצאת הספריה הציונית, ירושלים, 2008, עמ' 630–637.
+* [[גדעון עפרת|עפרת, גדעון]], "לאן נעלם יוליוס רוטשילד", בתוך '''וושינגטון חוצה את הירדן''', הוצאת הספרייה הציונית, ירושלים, 2008, עמ' 630–637.
 ==קישורים חיצוניים==