טייסת 102 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:19, 8 באוגוסט 2012

תבנית:טייסת טייסת 102, המכונה גם "טייסת הנמר המעופף", היא טייסת מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי. כיום מפעילה הטייסת מטוסי A-4 סקייהוק ("עיט משופר") מבסיס חצרים, ומשמשת בעיקר כטייסת הדרכה לחניכי קורס הטיס ולטייסי הקרב הצעירים.

היסטוריה

באפריל 1966, ערב יום העצמאות, נחתם הסכם עם ארצות הברית לרכישת מטוסי סקייהוק. הוחלט למקם את המטוסים בשתי מסגרות: טייסת "העמק", שהפעילה עד אז את מטוסי המיסטר וטייסת חדשה - טייסת "הנמר המעופף". הצורך באספקת המטוסים לחיל-האוויר קיבל משנה תוקף נוכח אבידות המטוסים במלחמת ששת-הימים והטלת האמברגו הצרפתי על ישראל.

ב-29 בדצמבר 1967 הגיעה לנמל חיפה אונייה עליה היו 4 מטוסי הסקייהוק הראשונים, מדגם H, שזכו לכינוי "עיט". הגעתם סימלה את סיומו של העידן הצרפתי בחיל-האוויר שנמשך למעלה מתריסר שנים ותחילתו של העידן האמריקאי שנמשך עד היום. הטייסת נפתחה ב-29 בדצמבר 1967 כטייסת העיט השנייה בחיל-האוויר. בהתחלה פעל גרעין ההקמה של הטייסת במסגרת טייסת "העמק". מטוסי הטייסת הראשונים נקלטו בטייסת ב-13 ביוני 1968. הטיסות החלו כמה ימים אחר-כך וטיסות ההסבה הראשונות יצאו לדרך באותו החודש. בתחילה פעלה הטייסת מבסיס חצור, ומאוחר יותר, במהלך מלחמת ההתשה, עברה לבסיס חצרים.

הגיחה המבצעית הראשונה הייתה תקיפה בירדן. שישה מטוסים הטילו חמש פצצות של 250 ק"ג. ב-17 ביוני 1969 הועברה הטייסת מבסיס חצור לבסיס חצרים והפכה לטייסת הקרב הראשונה בבסיס שאינה חלק מבית הספר לטיסה. במלחמת ההתשה פעלה הטייסת בארבע גזרות לחימה (מצרים, סוריה, ירדן ולבנון). ב-3 בספטמבר 1970 עברה הטייסת לבניין החדש בו היא נמצאת עד היום. ביום הראשון למלחמת יום הכיפורים סייעה הטייסת לכוחות הקרקעיים בגזרת תעלת סואץ. בימים הבאים תקפה הטייסת כוחות שריון ואתרי טילים הן בגזרה הסורית והן בגזרה המצרית. במהלך המלחמה ביצעה הטייסת קרוב ל-1000 גיחות ונפגעה קשה: 7 טייסים נהרגו, 5 נפלו בשבי ו- 17 ממטוסיה אבדו. בימיה הקשים פיקד על הטייסת סא"ל אורי שחר. במהלך מלחמת ההתשה השתתפו מטוסי הטייסת בתקיפת מטרות סוריות בחרמון, בלבנון ובגבול סוריה והתקופה שלאחריה התאפיינה בתקיפות בלבנון.

במאי 1976 החלה הטייסת לקלוט את מטוסי העיט מדגם E מטייסת "נשר הזהב", המטוסים היו ממוכשרים במערכות אלקטרוניות מתקדמות. במארס 1978 פעל צה"ל בדרום לבנון במבצע ליטני. מטוסי חיל האוויר נטלו חלק בתקיפות וסיוע לכוחות הקרקעיים. הטייסת השתתפה במבצע במשימות תקיפה. בחודש אוקטובר 1981, סיים הקא"ם (קורס אימון מתקדם) בטייסת "נשר הזהב" את טיסותיו, בגלל מעבר הטייסת לבסיס "רמון" שבנגב. בתקופת המעבר שימשה טייסת "נמר המעופף" כטייסת גיבוי לקא"ם, עד חידוש הטיסות של טייסת "נשר הזהב" במשכנה החדש.

במבצע שלום הגליל ביצעה הטייסת בעיקר גיחות סיוע, והשתתפה גם במספר גיחות הפצצה במהלך השנים שלאחר המבצע, בשל יכולתו של העיט לשהות זמן רב באוויר. במהלך המלחמה הוציאה הטייסת גיחות רבות. ב-16 במרץ 1986 הועברו לטייסת מטוסי העיט N שהיו עד אז בשירות. במקביל הוציאה הטייסת את מטוסיה הישנים מדגם E משירות מבצעי. מטוסי ה-N משרתים בטייסת עד היום.

במלחמת לבנון השנייה פעלה הטייסת בדומה למבצע שלום הגליל, ועסקה בעיקר בהטלת כרוזים.

כיום משמשת הטייסת לקורס אימון מבצעי וקורס אימון מבצעי מתקדם בחצרים, שאליו ניגשים מסיימי קורס הטיס במגמת קרב, או לחליפין לטייסות קא"מ וקאמ"מ F-16.

קא"מ וקאמ"מ (קורס אימון מבצעי וקורס אימון מבצעי מתקדם) סקייהוק יפתח גישה לטייסים הצבה בטייסות קרב F-15 או F-16, לעומת קא"מ וקאמ"מ F-16, שלאחר סיום הקאמ"מ הטייס יוצב בטייסת F-16 בלבד.

סמל הטייסת

דרקון הייתה ההצעה הראשונה של אנשי הטייסת כסמלה, אך ההצעה לא התקבלה על ידי המטה. אז במטרה להתריס ובתור בדיחה, ביקש מפקד הטייסת הראשון יוסי שריג מגרפיקאי, לשלב בסמל ציור של נמר מעופף מחוברת קומיקס. למרבה ההפתעה התקבל הסמל ואושר במטה. סמל הטייסת נשאר בין היחידים בחיל האוויר שכמעט ולא השתנה עד היום, ולא עבר "רענון" או שינוי משמעותי.

לאחר זמן מה התגלה כי דמות הנמר המחוייך בסמלה של הטייסת אינה מקורית ונלקחה מסמלה של טייסת אמריקאית, "טייסת המתנדבים ה-1" שהייתה פעילה בסין בין השנים 1941-1942, וכונתה "נמרים מעופפים" (Flying Tigers). סמלה הוזמן ועוצב במיוחד על ידי חברת וולט דיסני‏‏ ^[1].

סמלי טייסת נוספים

אחת מגרסאות פאטצ' הטייסת
טרם הוספת הטבעת החיצונית האדומה, בשנת 1997
פאטצ' כתף טייסי העייט

הערות שוליים

^ קליה בן עמרם ונעה כפרי, ‏סיפורי סמלים‏, בטאון חיל האוויר, פברואר 2008

קישורים חיצוניים

טייסת הנמר המעופף, באתר חיל האוויר הישראלי
הדס וול, אור מהשמיים, בטאון חיל האוויר, אפריל 2008

[1] קליה בן עמרם ונעה כפרי, ‏סיפורי סמלים‏, בטאון חיל האוויר, פברואר 2008

[1]

@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 == סמלי טייסת נוספים ==
-<div style="text-align:center; float:right;">
+{| align="center" style="text-align: center;"
-<gallery widths="130px" heights="130px" perrow="3">{{כ}}<!-- גודל אחיד בגלריית סמלי הטייסות: 130px -->
+| <gallery widths="130px" heights="130px" perrow="3">{{כ}}<!-- גודל אחיד בגלריית סמלי הטייסות: 130px -->
 תמונה:IAF_Squadron_102.png|אחת מגרסאות פאטצ' הטייסת
 תמונה:IAF_Squadron_102_3.png|טרם הוספת הטבעת החיצונית האדומה, בשנת 1997
 תמונה:IAF_Squadron_102_shoulder_patch.png|פאטצ' כתף טייסי העייט
 </gallery>
+|}
-</div>
 {{-}}

טייסות חיל האוויר הישראלי
מטוסי קרב	הפטישים (69) • הקרב הראשונה (101) • הנמר המעופף (102) • העקרב (105) • חוד החנית (106) • אבירי הזנב הכתום (107) • העמק (109) • אבירי הצפון (110) • הדרקון המעופף/ הטייסת האדומה (115) • אריות הדרום (116) • הסילון הראשונה (117) • העטלף (119) • אבירי הזנב הכפול (133) • נשר הזהב (140) • התוכי המנפץ (149) • האחת (201) • הנגב (253) • מרכז המדינה (254)
מסוקים	הצרעה (113) • מובילי הלילה (114) • דורסי הלילה (118) • ציפורי המדבר (123) • החרב המתהפכת (124) • המסוקים הקלים (125) • מגע הקסם (190) • מגיני המערב (193)
תובלה, כיבוי, בקרה ומודיעין	הגמל המעופף/ הטייסת הראשונה (100) • הפילים (103) • ענקי המדבר (120) • הנחשון (122) • אבירי הציפור הצהובה (131) • מלכי האוויר (135) • ההוקאיי (192) • טייסת הכיבוי (249)
כלי טיס מאוישים מרחוק	עוף החול (144) • האיל הנוגח (147) • ציידי הצללים (160) • הנחש השחור (161) • ציפורי האש (166) • המל"טים הראשונה (200) • הנשר הלבן (210) • הברון האדום
טייסות מדמי טיסה	טייסת מאמני כטב"ם ומסוקים (320) • טייסת מאמני קרב (420)
ניסוי	טייסת מרכז ניסויי טיסה (5601)
כנף 2	טייסת 150 • טייסת 199 • טייסת 248
הטייסות הראשונות	טייסת תל אביב (1) • טייסת הנגב (2) • טייסת הגליל (3)