בואתיוס

בואתיוס דורש בפני תלמידיו, מיניאטורה בתוך האות הרישית של המילה Carmina ("שירים"). מתוך כתב יד (כנראה מאיטליה) של נחמת הפילוסופיה, 1385.

אניקיוס מאנְליוס סוורינוס בּוֹאֶתיוּס (Anicius Manlius Severinus Boëthius) היה פילוסוף נוצרי בן המאה השישית, ואחד מהחשובים בהוגי הדעות הנוצריים. הוא נולד ברומא למשפחה מיוחסת ועשירה, שהשתייכו אליה גם הקיסר אוליבריוס וקונסולים רבים. אביו, פלאביוס מאנליוס בואתיוס, היה הקונסול בשנת 487 לאחר שאודואקר הדיח את הקיסר הרומי המערבי האחרון. בואתיוס עצמו היה קונסול בשנת 510 בממלכת האוסטרוגותים. בשנת 522 התמנו שני בניו לקונסולים. בואתיוס הוצא להורג בידי מלך האוסטרוגותים, פלאביוס תיאודוריקוס, שחשד בו בקשירת קשר עם האימפריה הביזנטית.

חייו

תאריך הולדתו המדויק של בואתיוס אינו ידוע; על כל פנים, מקובל לייחס את הולדתו לשנת 480, השנה בה נולד בנדיקטוס הקדוש. בואתיוס נולד למשפחה פטריקית שהתנצרה כמאה שנה קודם לכן. נוסף לייחוסו על משפחותיהם של קיסרי רומא, היו בין אבותיו גם שני אפיפיורים.

לא ידוע היכן זכה בואתיוס להשכלתו הנרחבת ביוונית; המידע במסמכים היסטוריים אינו ברור, אבל ייתכן שבואתיוס למד באתונה, ואולי באלכסנדריה. יכול להיות גם שהוא קיבל חינוך קלאסי מאביו או מקרוב משפחה. כך או כך, הידע שלו בתרבות יוון מרשים בהתחשב בהידרדרות מצבו של הידע ההיסטורי בסוף ימי האימפריה. בזכות השכלתו ונסיונו, שהיו למצרך נדיר באותם ימים, הוא התקבל לשירותו של הקיסר פלאביוס תיאודוריקוס ("הגדול"), שהסמיך אותו לבצע עבורו תפקידים רבים.

בשנת 520 כבר עלה בואתיוס למדרגת מָגִיסְטֶר אוֹפִיקיוֹרוּם, האחראי לכל שירותי הממשל והחצר. לאחר מכן נתמנו שני בניו לתפקידי קונסול, מה שמשקף את היוקרה שנהנה ממנה אביהם.

על כל פנים, בשנת 523 ציווה תיאודוריקוס על מעצרו של בואתיוס באשמת בגידה, כנראה בשל חשד בקשירת קשר עם הקיסר הביזנטיני יוסטיניוס הראשון, ששמר על אורתודוקסיה דתית (בניגוד לדעותיו האריאניות של תיאודוריקוס). בואתיוס עצמו טען כי מעצרו נבע בשל יריביו שהוציאו את דיבתו רעה. כך או כך, בואתיוס איבד את רכושו ומשרתו ונכלא בפאביה עד להוצאתו להורג בשנת 524 או 525.

בואתיוס בבית הכלא, מיניאטורה מתוך כתב-יד של נחמת הפילוסופיה, איטליה, 1385.

כתביו

עבודתו הפופולרית ביותר של בואתיוס היא נחמת הפילוסופיה (Consolatio Philosophiae), שאותה כתב בבית הכלא בעודו ממתין להוצאתו להורג. אבל מפעל חייו החשוב ביותר היה המאמץ המתמשך שלו לשמר את הידע הקלאסי של בני העת העתיקה, בעיקר בתחום הפילוסופיה. הוא התכוון לתרגם את כל כתבי אריסטו ואפלטון מיוונית ללטינית; תרגומו השלם למכלול חיבוריו של אריסטו בנושא לוגיקה היה הטקסט היחיד של אריסטו שעמד לרשות הקוראים באירופה עד המאה ה-12. בכמה מתרגומיו הוא שילב הערות משלו, המשקפות את השקפת עולמו.

בואתיוס גם תרגם והוסיף הערות להקדמה לקטגוריות מאת פורפיריוס, והבליט את קיומה של סוגיית האוניברסלים: האם ישנם מושגים אוניברסליים הקיימים ללא תלות בחשיבה עליהם, או האם הם קיימים רק כרעיונות. נושא זה, הנוגע בטבעם האונטולוגי של רעיונות אוניברסליים, היה אחד מסלעי המחלוקת המרכזיים בפילוסופיה של ימי הביניים.

מלבד החיבורים הפילוסופיים המתקדמים תרגם בואתיוס גם את הטקסטים הסטנדרטיים של הקואדריוויום, עם תוספות משלו בנושאי המתמטיקה והמוזיקה, הפותחות לפנינו צוהר נדיר לדרך שבה תפסו בני העת העתיקה את המוזיקה, וכיצד הם עיצבו את מושג המוזיקה בימי הביניים המוקדמים. התרגום השלם שערך בנושאי גאומטריה ואסטרונומיה לא שרד; בכל אופן, תרגומיו לקואדריוויום היו הקורפוס שהיווה את הבסיס לחינוך הקלאסי במקצועות אלה במשך מאות שנים אחרי מותו, והם נלמדו בכל האוניברסיטאות הגדולות בימי הביניים.

בואתיוס חיבר גם מסות תאולוגיות, שרובן תומכות בעמדה האורתודוקסית בניגוד לרעיונות האריאניים, כמו גם במחלוקות כנסייתיות אחרות של זמנו. במשך מאות שנים הטילו ספק בכך שהוא אכן מחבר המסות הללו, וזאת בשל האופי החילוני של כתביו האחרים; רק במאה ה-19 נתגלתה ביוגרפיה מאת בן-זמנו קסיודורוס, שבה מוזכרים בואתיוס וכתביו התאולוגיים.

בואתיוס והפילוסופיה בדמות אישה. איור מכתב-יד של נחמת הפילוסופיה, גנט, 1485.

בואתיוס נקרא לעתים קרובות "אחרון הרומאים" וראשון הפילוסופים הסכולסטיים. מכל כתביו נחמת הפילוסופיה היא שהקנתה לו תהילת עולם אחרי מותו. "נחמת הפילוסופיה", שכונתה "החיבור הקלאסי האחרון", כתובה כדיאלוג בין בואתיוס עצמו בבית-כלאו לבין הפילוסופיה בדמות אישה, "מלכת המדעים". היא מנחמת את בואתיוס על מר גורלו ועוזרת לו למצוא את האושר בתוך עצמו, האושר שתהפוכות הגורל אינן יכולות לפגוע בו. מעניין לראות שאין ב"נחמת הפילוסופיה" תשובות נוצריות לשאלות בעלות אופי מטאפיסי; בואתיוס מעדיף למצוא פתרון לסוגיות אלה בתחומי הפילוסופיה היוונית הקלאסית.

"נחמת הפילוסופיה" תורגמה ללשונות רבות, בין השאר לאנגלית עתיקה על ידי אלפרד הגדול, ולאנגלית חדשה על ידי צ'וסר והמלכה אליזבת הראשונה; גם לעברית תורגמו קטעים מן הספר במאה ה-16 בידי ר' אברהם חנניה יגל. שרדו כתבי-יד רבים, והספר הופץ בכל אירופה, לעתים קרובות בלוויית פרשנויות והערות, בעיקר אחרי המצאת הדפוס. זהו אחד הספרים המשפיעים ביותר בתולדות תרבות המערב.

קישורים חיצוניים

• תרגום הקדמת הספר "נחמת הפילוסופיה" בידי יהודה ליבס, בלוויית הערות.
• הטקסט הלטיני המלא, עם הערות באנגלית
• תרגום אנגלי של "נחמת הפילוסופיה" בפרויקט גוטנברג.