זריקת רעל – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-[[התקף לב +[[אוטם שריר הלב|התקף לב) |
מ שוחזר מעריכות של Matanyabot (שיחה) לעריכה האחרונה של איתי טיומקין |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
מחקרים הראו כי לעתים הכמות המוזרקת ממרכיב כימי זה קטנה, ובמצב זה אינה גורמת ל[[חוסר הכרה|איבוד הכרה]], אלא למצב של "עירפול" בלבד בו הנידון למוות מודע לסביבתו ויכול להרגיש לחלוטין בקורה לו לרבות כאב חזק הנובע מצריבת כלי הדם בזמן ההזרקה. למרות ערעורים רבים בנושא זה החליט בית המשפט העליון בארצות הברית על כך שההליך חוקי. |
מחקרים הראו כי לעתים הכמות המוזרקת ממרכיב כימי זה קטנה, ובמצב זה אינה גורמת ל[[חוסר הכרה|איבוד הכרה]], אלא למצב של "עירפול" בלבד בו הנידון למוות מודע לסביבתו ויכול להרגיש לחלוטין בקורה לו לרבות כאב חזק הנובע מצריבת כלי הדם בזמן ההזרקה. למרות ערעורים רבים בנושא זה החליט בית המשפט העליון בארצות הברית על כך שההליך חוקי. |
||
* '''פנקורוניום ברומידי''' - המשתק את [[מערכת השרירים]] ו[[מערכת הנשימה]]. כשישנו מצב של רפיון השרירים, הנידון למוות אף אינו יכול לצעוק ב[[קול]] רם. |
* '''פנקורוניום ברומידי''' - המשתק את [[מערכת השרירים]] ו[[מערכת הנשימה]]. כשישנו מצב של רפיון השרירים, הנידון למוות אף אינו יכול לצעוק ב[[קול]] רם. |
||
* '''פוטסיום כלוריד ([[אשלגן כלורי]]) ''' - המפסיק את פעולת ה[[לב]], וכך על ידי [[ |
* '''פוטסיום כלוריד ([[אשלגן כלורי]]) ''' - המפסיק את פעולת ה[[לב]], וכך על ידי [[התקף לב|התקף]] קטלני גורם למוות. |
||
בדרך כלל גורמת זריקת רעל לשינוי גוון ה[[עיניים]] וה[[עור]] לצהבהב ולעתים אף ל[[הקאה]]. |
בדרך כלל גורמת זריקת רעל לשינוי גוון ה[[עיניים]] וה[[עור]] לצהבהב ולעתים אף ל[[הקאה]]. |
||
זמן ההוצאה להורג בזריקת הרעל נמשך בדרך כלל כשבע דקות, אך לעתים יכול התהליך להמשך אף עד לשעתיים. |
זמן ההוצאה להורג בזריקת הרעל נמשך בדרך כלל כשבע דקות, אך לעתים יכול התהליך להמשך אף עד לשעתיים. |
גרסה מ־09:56, 20 באוגוסט 2012
זריקת רעל או "זריקה קטלנית", היא שיטה חדשה יחסית של הוצאה להורג הנחשבת לעונש מוות "הומניטרי". שיטה זו באה לכאורה להחליף שיטות המתה הגורמות סבל רב, כאב ופחד למוצא להורג. ההוצאה להורג נעשית באמצעות הזרקת שילוב משולש של תרכובות במינון גבוה וזרימתן בכלי הדם של המוצא להורג. השיטה משמשת בעיקר ברוב מדינות ארצות הברית. המוצא להורג הראשון שהומת בדרך זו היה צ'ארלס ברוקס ג'וניור. גזר דינו בוצע ב-7 בדצמבר 1982[1].
השיטה
הנידון למוות נקשר לאלונקה בשכיבה ומחובר אליו מכשיר EKG על מנת לפקח על כך שהמוות התבצע. כהכנה לעירוי מוחדרת לאמת ידו לאחר חיטויה מחט עבה בציפוי פלסטיק ("ונפלון"), גם לזרוע השנייה מוחדר צינור המשמש כגיבוי במקרה של תקלה בצינור העירוי העיקרי. עם קבלת הודעה המאשרת להתחיל בביצוע גזר הדין מפעיל הסגל הממונה על ההוצאה להורג את המתג המזרים את העירוי הקטלני אל מחזור דמו של הנידון למוות. מתקן העירוי בנוי כמעין שלוש מבחנות, בכל אחת מהן תמיסת רעל שונה. אופן ביצוע ההמתה נעשה בשלושה שלבים:
התרכובות הכימיות
בזה אחר זה ניתנים שלושת הסמים בזריקה לתוך הוריד באופן איטי:
- תיופנטל סודיום (נתרן) (נקרא גם סודיום פנטוטל) - משמש להרגעה. סמי הרגעה גורמים לירידה בעירנות וההכרה של האדם עד כדי הרדמות.
מחקרים הראו כי לעתים הכמות המוזרקת ממרכיב כימי זה קטנה, ובמצב זה אינה גורמת לאיבוד הכרה, אלא למצב של "עירפול" בלבד בו הנידון למוות מודע לסביבתו ויכול להרגיש לחלוטין בקורה לו לרבות כאב חזק הנובע מצריבת כלי הדם בזמן ההזרקה. למרות ערעורים רבים בנושא זה החליט בית המשפט העליון בארצות הברית על כך שההליך חוקי.
- פנקורוניום ברומידי - המשתק את מערכת השרירים ומערכת הנשימה. כשישנו מצב של רפיון השרירים, הנידון למוות אף אינו יכול לצעוק בקול רם.
- פוטסיום כלוריד (אשלגן כלורי) - המפסיק את פעולת הלב, וכך על ידי התקף קטלני גורם למוות.
בדרך כלל גורמת זריקת רעל לשינוי גוון העיניים והעור לצהבהב ולעתים אף להקאה. זמן ההוצאה להורג בזריקת הרעל נמשך בדרך כלל כשבע דקות, אך לעתים יכול התהליך להמשך אף עד לשעתיים.
לאחר ההכרזה על שעת מותו של הנידון למוות נשלחת גופתו לנתיחה שלאחר המוות.
גישת הרפואה לזריקות רעל
לכאורה, החדרת העירוי וקביעת המוות הם עיסוק רפואי, אך הרפואה מתנגדת בתוקף להשתתפותם של רופאים בתהליכי הוצאה להורג. זאת עקב ה"קו המנחה" בשבועת היפוקרטס, כי על פי כללי האתיקה הרפואית, תפקיד הרופא הוא לעזור לשפר את בריאותו של האדם ולא לעסוק בהמתתו. על כן, שוללת הרפואה מכל וכל שיטת המתה זו ונטילת חלק כלשהו של רופאים בה. עלותה המשוערת של זריקת רעל המשמשת להוצאה להורג אחת יקרה משיטות אחרות.
קולנוע
השימוש בזריקת הרעל מופיע בסרטי קולנוע עלילתיים רבים. דוגמאות לכך:
- "פשע אמיתי", בו מגלם קלינט איסטווד עיתונאי המגלה שאסיר הנידון למוות באשמת רצח הוא חף מפשע ומנסה להוכיח את חפותו.
- "החיים של דיוויד גייל", בו מגלם קווין ספייסי פרופסור לפילוסופיה הפועל נחרצות לביטול עונש המוות, אך נידון לעונש מוות בזריקת רעל בעצמו.
- "אזרח שומר חוק" בכיכובם של ג'יימי פוקס וג'רארד באטלר, בו מתבצעת חבלה במינון הזריקות - דבר הגורם עינוי לנידון למוות.
כמו כן ישנם סרטים תיעודיים רבים העוסקים בנושא.
ההוצאה להורג בזריקת רעל מעלה עניין רב ותהיות בקרב מגזרים שונים. ארגונים לזכויות האדם מתנגדים ומפגינים בנחרצות כנגד הוצאה להורג בדרך זו בפרט וכנגד הוצאות להורג בכלל. בשנת 2006 בלבד, הוצאו להורג בזריקת הרעל 53 נידונים למוות בארצות הברית, ואילו בשנת 2007 בוצע גזר דינם של 42 אסירים שנידונו לעונש מוות בשיטה זו. כיום ממתינים לביצוע הריגתם מעל לשלושת אלפים אסירים רק בארצות הברית.
קישורים חיצוניים
- מחקר: נידונים למוות בזריקת רעל, מודעים לקורה להם, באתר נענע 10, 17 באפריל 2005
- אי-פי, הוצא להורג בזריקת רעל ומת לאחר חצי שעה, באתר nrg מעריב, 16 בדצמבר 2006
- ניו יורק טיימס, סיום השעיית ההוצאה להורג בזריקת רעל, באתר הארץ, 5 במאי 2008
- וייטנאם: סם ההריגה אזל, מאות עונשי מוות נדחו עד להודעה חדשה, באתר נענע 10, 29 במאי 2012
הערות שוליים
- ^ Groner JI, Lethal injection: a stain on the face of medicine, BMJ, volume 325, issue 7371, pages 1026–8, 2002, PMID 12411367