שכונות באר שבע

מפת באר שבע עם ציון שמות חלק מהשכונות

שכונות העיר באר שבע שונות זו מזו בשל גורמים מגוונים, כגון תקופת הקמתן, האוכלוסייה שעבורה הן הוקמו וטופוגרפיית השטח עליו הן הוקמו.

העיר העתיקה

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

העיר העתיקה בבאר שבע (ניתן להקיש על אתרים שונים כדי להגיע לערכים מורחבים המפרטים אודותם)

האזור של באר שבע העות'מאנית והמנדטורית מכונה כיום "העיר העתיקה" (על אף שהיא הוקמה בראשית המאה העשרים וביחס לערים עתיקות אחרות בישראל, היא אינה כה עתיקה). מבין כ-350 המבנים שנותרו מהתקופה העות'מאנית והמנדטורית, בולטים המסגד הגדול של באר שבע, שאחרי קום המדינה הפך למוזיאון באר שבע, ננטש בשל מצבו הרעוע בשנות ה-90 וכיום נמצא במרכזה של מחלוקת ציבורית ומשפטית; בית המושל הסמוך לו, שאחרי קום המדינה ועד לשנות ה-70 שימש כבית העירייה וכיום משמש כמוזיאון הנגב לאמנות; בית הסראייה, שמשמש כיום את המשטרה; ביתו של קצין המחוז בשנות ה-30, עארף אל-עארף; ו"בית הספר לילדי הבדואים" ששימש אחר קום המדינה כ"בית החייל" ו"בית קצין העיר", ואמור להפוך פארק מדע לנוער.

אחרי קום המדינה, והקמת שכונות המגורים מצפון לעיר העתיקה הפך האזור למרכז המסחר והעסקים של העיר. בתים רבים נהרסו ובמקומם הוקמו פסאז'ים ומבני חנויות מודרניים. בשנות ה-80 הפך רחוב קק"ל, במרכז האזור למדרחוב, פעולה שזכתה להצלחה רבה בתחילת דרכה. עם הקמת קניון הנגב בשנות ה-90, ומרכזי הקניות הפתוחים הגדולים בשנות ה-2000 ירד קרנה של העיר העתיקה כאזור מסחרי.

בשנות ה-60 וה-70 נעשה ניסיון ראשון, על ידי זכריה לירז להפוך חלק מהעיר העתיקה לאזור של תרבות ובילויים, במיוחד סביב רחוב סמילנסקי, שרוב הבתים בו מלפני קום המדינה נשתמרו. בעשורים שאחר כך פעילות זאת דעכה. מאז תחילת שנות ה-2000 נעשה ניסיון מחודש להפוך את האזור למוקד תרבותי. רחוב סמילנסקי חודש והפך למרכז של פסטיבל סמילנסקי, בסמוך לו נבנה "מרכז הצעירים", ובית המושל שופץ והפך למוזיאון לאמנות.

כיום החלו לראשונה לעבוד על תוכניות הרואות בעיר העתיקה יחידה אחת שלמה ומטרתן היא לתעד, לשמר וליצור פיתוח כולל של העיר העתיקה (ולא של חלקים ממנה, כפי שנעשה עד כה).

משנת 2000 נמצא בשכונה סניף באר שבע והדרום של "האגודה", מרכז קהילת הלהט"ב.

• 
  בית עארף אל-עארף
• 
  מוזיאון הנגב לאמנות, ב"בית המושל" בעיר העתיקה
• 
  המסגד הגדול בעיר
• 
  באר אברהם, אתר תיירותי, מהבארות הקדומות במרחב באר שבע, מיוחסת לאברהם אבינו

שכונת דרום

תצלום אווירי של העיר

"שכונת דרום", או "שיכון דרום" הוא השכונה הראשונה שהוקמה אחרי מלחמת העצמאות, כהמשך לעיר העתיקה, ומדרומה לה.

תושבי שכונת דרום הוותיקים היו בעיקר יוצאי מרוקו ותוניס שקיבלו דירות במקום מעמידר לאחר פינוי המעברות בהם התגוררו עם עלייתם ארצה. עם השנים ובמיוחד בעשור האחרון קבלה השכונה תפנית לטובה כאשר בתי השכונה שופצו ושוקמו, חלקם במסגרת פרויקט שיקום שכונות, חלקם מתקציבי התיירות של העירייה וחלקם באופן פרטי על ידי התושבים. בשנים האחרונות הופכת שכונת דרום משכונת דירות עמידר לשכונת וילות, תהליך שעדיין לא הושלם.

אוכלוסיית השכונה כיום מורכבת בעיקר מקשישים שגרו בשכונה עוד מהיווסדה, אך בניגוד לעבר מתגוררים בה כיום גם זוגות צעירים שבנו ושיפצו דירות, וכן סטודנטים ששוכרים בתים ודירות באזור.

בשכונת דרום פועל מתנ"ס מרגליות אשר מקיים חוגים ופעילויות שונות לכלל תושבי השכונה. המתנ"ס הוא מהפעילים בעיר ונותן מענה אף לתושבים משכונות אחרות בעיר.

המרכז האזרחי

מבני ציבור במרכז האזרחי, באר שבע

מצוי מצפון מערב לעיר העתיקה, ממזרח לשכונה א' ומדרום לשכונה ג'. המרכז כולל בין השאר את בית העירייה, קניון הנגב, תחנת האוטובוסים המרכזית, תחנת הרכבת באר שבע מרכז, היכל בית המשפט, קריית הממשלה, בית ההסתדרות וכמה מרכזי קניות. באזור שוכנים גם בית "יד לבנים", "בית העם" ששימש את תיאטרון באר שבע והיכל התרבות של ההסתדרות. בעבר שכן בו גם "קולנוע קרן" שנהרס ובמקומו הוקם מגדל מגורים.

שכונה א'

השכונה נמצאת צפונית לעיר העתיקה, דרומית לשכונה ב', מזרחית לשכונה ה' ומערבית למרכז האזרחי. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים לעולים חדשים, בעיקר מרומניה, מרוקו, מעיראק, מתימן ומהודו. בתחילת שנות התשעים קלטה עולים רבים מברית המועצות לשעבר.

בסוף שנות התשעים זכתה השכונה הוותיקה (שכוללת הרבה דירות עמידר ועמיגור) לשיפור במצבה בעקבות בניית מרכז הרמב"ם בדרומה, שאליו עברו עשרות זוגות צעירים. בשכונה פועלים שני בתי ספר יסודיים (ממלכתי ודתי), בית ספר על תיכוני ממלכתי, וכן המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, המכללה הטכנולוגית באר שבע, מרכז קניות, בית חב"ד (סניף עירוני), מתנ"ס ובית מד"א עירוני.

בשכונה זו נמצא אחד מסמלי העיר, בית הכנסת העיראקי הגדול. גם בית כנסת סטרומה נמצא בה. עם יוצאי השכונה נמנים שלום אביטן ויעקב אילון.

שכונה ב'

שכונה ב' - מגדל המגורים בן 14 הקומות בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן משנת 1966, היה המבנה הגבוה בעיר עד לתחילת שנות ה-90.

השכונה נמצאת מצפון לשכונה א', מדרום לשכונה ד', ממזרח לשכונה ה', וממערב לשכונה ג'. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים. השיכון יושב בתחילתו על ידי עולים בעיקר מפולין, ממצרים וממרוקו. בשנות השישים קלט השיכון גם עלייה מלוב. בשנות השבעים נקלטו עולים מרוסיה ומגאורגיה. בשנות התשעים מעט עולים מחבר המדינות עברו לשכונה. השכונה מתאפיינת כיום בעיקר באוכלוסייה מזדקנת וסטודנטים רבים הלומדים באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון. בשכונה קיים מתנ"ס, בית ספר יסודי ובית ספר על יסודי. נמצאים בה שלושה מסמלי העיר, הקונסרבטוריון העירוני, הספרייה העירונית ומועדון השחמט העירוני (שזכה לשם עולמי).

שכונה ג'

שכונה ג' נמצאת ממזרח לשכונות א' ו-ב'. השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים, בתחילתה קלטה השכונה עולים מרומניה, מעיראק, ממרוקו, מלוב ומתוניס. בשנות השמונים קלטה השכונה כמות גדולה של עולים מאתיופיה ובשנות התשעים גם עולים מחבר המדינות. סטודנטים רבים מתגוררים בשכונה ג' (עקב קרבתה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב).

בסמוך לשכונה ממוקם מרכז הקניות הגדול ביותר בבאר שבע , מרכז קליטה, קופת חולים מחוזית, בנייני משרדים גבוהים, בית מדעים לנוער, שלושה בתי ספר יסודיים (אחד דתי ושניים ממלכתיים) ושני בתי ספר על יסודיים.

בשכונה נמצא בניין העירייה, ותיכון עירוני מקיף א' על שם פועה מנצ'ל, המקיף הראשון במדינה. תחנת הרכבת באר שבע צפון ממוקמת אף היא בשכונה ג' - בצמוד לאוניברסיטת בן-גוריון ולמעונות הסטודנטים. מרבית בתי השכונה הנם יחידות צמודות קרקע עם גינות בחצרות הבתים, או בניינים בעלי שתיים עד שלוש קומות, בשנים האחרונות יש מגמה פרטית של פינוי-בינוי בלתי מתוכנן ובשכונה החלו להופיע גם בתים בני 8 ו-9 קומות.

שכונה ד'

ערך מורחב – שכונה ד' (באר שבע)

בניין הפירמידה ברחוב אברהם אבינו

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

שכונה ד' היא שכונה בבאר שבע, הנמצאת מצפון לשכונות ג' וב' מזרחית לשכונה ו' ודרום-מערבית לשכונת רמות. בהיותה שכונה גדולה מאוד, שכונה ד' מתחלקת לשלושה אזורים: ד' דרום, ד' צפון, וד' מזרח (ו' הישנה).

השכונה הוקמה בשנות החמישים כשיכון שיושב על ידי עולים חדשים, בעיקר מצפון אפריקה וניצולי שואה. בשכונה היו גם רחובות שבהם גרו משפחות בנות המעמד הבינוני, כגון אזור רחוב עוזיהו המלך ורחוב שלמה המלך. בשנות השבעים קלטה השכונה עלייה גדולה מרוסיה ומגאורגיה, בשנות התשעים קלטה עולים רבים מברית המועצות לשעבר ובשנות האלפיים קלטה אוכלוסייה של ערבים תושבי הרשות הפלסטינית ששיתפו פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים.

עם השנים נוצרה לשכונה הוותיקה תדמית שלילית, ושם השכונה הפך לשם נרדף לעוני ולפשע. הסיבה המרכזית היא העובדה שבמשך השנים קלטה השכונה עולים רבים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, שחלקם הידרדרו לפשיעה ולהתמכרות לסמים. עד שנות ה-70, כשנסללה הכניסה החדשה לבאר שבע מכיוון צפון, השכונה הייתה בשולי העיר.

בשכונה נמצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז הקמתה בשנות ה-70, החלו לדור בשכונה סטודנטים, המהווים אוכלוסייה חזקה ומושכים עסקים ואירועי תרבות. עם זאת חלקים אחרים של השכונה (בעיקר צפונה) המשיכו להוות מוקדי עוני ופשיעה, וחלק גדול מבתי צפון השכונה הם מושכרים בדמי מפתח.

בשכונה נמצאים מספר מתנ"סים, קופות חולים, בתי ספר יסודיים ועל יסודיים, מעונות סטודנטים, שני מרכזי קניות ("אורן" ו"גילת") ומרכז ספורט. בשוליה הצפוניים של השכונה שוכנת ישיבת בני עקיבא אהל שלמה ובסמוך לה מבנה המועצה הדתית.

בשכונה (רחוב אברהם אבינו 33) מצוי גם אחד מסמליה של האדריכלות הישראלית של סוף שנות הששים "בית הפירמידה" (ראו סקירה אדריכלית מלווה בתמונות על בית הפירמידה באתר 'חלון אחורי', 12/10.) שתוכנן על ידי האדריכלים משה לופנפלד וגיורא גמרמן לאחר שזכו בתחרות לתכנון מבנה מגורים המתאים לאקלים המדברי.

במשולש הרחובות יהודה הלוי, שמעון בר-גיורא ורבי עקיבא, במערב השכונה, נמצאת מחצבה ישנה ממנה כרה השלטון העות'מאני אבנים לבניית העיר העתיקה של באר שבע. במחצבה זו ניתן לראות את שכבות הסלעים שהושקעו בקניון באר שבע-עזה.

עם יוצאי השכונה נמנים בין היתר הזמר-יוצר עמיר בניון, השחקנית חנה אזולאי הספרי, הבמאי שלומי אלקבץ, הזמרת זהבה בן, איש הטלוויזיה צביקה הדר ומרגל הגרעין מרדכי ואנונו.

ד' מזרח / ו' הישנה

החלק המזרחי של השכונה שנבנה מספר שנים לאחר שאר השכונה, נבנה בצורה מתוכננת מבחינת בינוי וכבישי גישה. בתחילה נקרא אזור זה "שכונת כיסלב" אך התושבים שהורגלו בשמות השכונות על פי סדר האלף-בית החלו לקרוא לאזור החדש "שכונה ו'", אף שמצד הממשל אזור זה נחשב לחלק מ-ד'. לאחר כמה שנים הוקמה ממערב לשכונה ד' שכונה נוספת שעל פי העירייה נקראת "שכונה ו'", אך התושבים שהורגלו בשכונה ו' אחרת החלו לקרוא לשכונה זו "ו' החדשה" ולד' מזרח "ו' הישנה".

שכונה ה'

ערך מורחב – שכונה ה' (באר שבע)

שיכון הרבע קילומטר

מעבר להולכי רגל ב"שטיח" (מבנים צמודי קרקע בצפיפות גבוהה, ראו נועם דביר, האם שיכון "השטיח", סמל לבנייה מודרניסטית בלב באר שבע, עדיין רלוונטי?, באתר הארץ, 16/04/09)

שכונה ה' שבבאר שבע נמצאת צפונית לשכונה א', דרומית לשכונה ד', מערבית לשכונה ב' ומזרחית לשכונה י"א.

השכונה מחולקת לשני חלקים ביניהם מפריד עורק התחבורה הראשי שלה - רחוב יעלים, החלק הצפוני, הישן, והחלק הדרומי, החדש יותר. בחלק הדרומי מספר מתחמים שהוקמו בשעתם כפרויקטים אדריכליים ייחודיים, ביניהם - האזור המכונה שכונה ה' לדוגמה, ה"משולש", ווילות אלרם.

שכונה ה' הוקמה כשיכון בסוף שנות השישים שיושב בעיקר על ידי עולים מברית המועצות. בשנות התשעים קלטה השכונה עלייה גדולה מברית המועצות לשעבר. כיום השכונה מורכבת בעיקר מאוכלוסייה מבוגרת.

בשכונה פועלים קופת חולים, מתנ"ס, מרכז קניות, שלושה בתי ספר יסודיים (אוריין - ממלכתי, רמב"ם - ממלכתי-דתי וקורצ'אק - אנתרופוסי, בעבר שימש כבית ספר ממלכתי רגיל במשך עשרות שנים) ובית ספר על יסודי ממלכתי, מקיף ג'. נוסף לכך פועל בשכונה בית ספר "אילנות" לחינוך מיוחד, במבנה שבו פעל במשך כ-26 שנים בית ספר יסודי ממלכתי "מעיין".

בשכונה שניים מסמלי העיר, "מרכז קליטה יעלים" ("בית רמט") - בניין המגורים הארוך ביותר במזרח התיכון (שאורכו כרבע קילומטר, ועל כן הוא זכה גם לכינוי "שיכון הרבע קילומטר"), אשר תוכנן על ידי האדריכלים אברהם יסקי-אמנון אלכסנדרוני, ובסמוך לה, בשטח המפריד בינה לבין שכונה ב', האצטדיון העירוני על שם וסרמיל. סמוך למרכז הקליטה נמצא המרכז המסחרי, המכונה "הגשר" על שם הגשר הסמוך לו. גשר זה, המתוח על פני רחובה הראשי של השכונה ומחבר בין שני חלקיה, נחשב גם הוא לאחד מסמליה הבולטים. בשכונה פועל מבנה ה"מחוז" של הנוער העובד והלומד שזהו מרכז הדרכה אזורי של התנועה. מאפיין ייחודי נוסף בשכונה הוא בתים צמודי קרקע הבנויים בשורות צפופות ומחולקים למשעולים רבים.

בתחומי השכונה, באזור הידוע כשכונה ה' לדוגמה, מצוי בית הכנסת העל-עדתי הידוע בכינויו "הכיפה" על שם צורתו הארכיטקטונית, המשמש כבית כנסת מרכזי לציבור הדתי-לאומי בעיר, ובית הכנסת "רינת ירושלים" הספרדי. מוסד דתי נוסף המצוי בחלק אחר של השכונה היא חצרם של משפחת אבוחצירה (בעבר הרב אלעזר אבוחצירא וכיום בנו הרב פנחס), המושכת אליה חסידים מכל רחבי הארץ ואף מחו"ל.

במרכז השכונה, משתרע פארק ה' ובשמו הרשמי פארק גדולי ישראל. בחודשי הקיץ נערכים בו מופעים.

עם יוצאי השכונה נמנים סילבן שלום, יצחק בנאי, מאיר בנאי אביתר בנאי, אורנה בנאי, יהודית רביץ, וישראל בר און.

שכונה ו'

בשכונה ו' יש מספר בתי ספר ("אוצר החיים", "מאיר", "בנות חיל" ,"מצפה", "תומר", "רעים","נווה במדבר","שובו"), קניון אביה, בית הכנסת שבו-בנים של יוצאי אתיופיה. בשנות ה-90 היה שם את בית-ספר עממי "עמית" ותיכון מקיף ד' (במקומו עומד היום "מקיף אמי"ת") מוקם בסמוך יד שרה. בשכונה נמצאת הקריה החרדית של באר שבע.

שכונה ט'

נמצאת ממערב לשכונה ה', מצפון לשכונות נוה זאב ודרום, ממזרח לנאות לון ומדרום לשכונה י"א. השכונה הוקמה בשנות השבעים, יושבה תחילה בעיקר על ידי עובדי קמ"ג, עולים דרום אמריקאים, תושבים שפונו משכונה ד', וחלק מתושבי העיר המבוססים שיצאו מהשכונות הוותיקות האחרות. פרק זמן קצר לאחר הקמתה החלה להתפתח בשכונה קהילה של המגזר הדתי לאומי בשיטת ה"חבר מביא חבר", קהילת "מולדת" בנוסח אשכנז ו"אריאל" בנוסח עדות המזרח. השכונה נחשבת לאחת השכונות הטובות בעיר. בשכונה פועל מתנ"ס, קן מרכזי של תנועת הנוער העובד והלומד, בית ספר על יסודי ממלכתי (מקיף ו' על שם "קוהל") וארבעה בתי ספר יסודיים ("יובלים" ו-"אשכול" - ממלכתיים רגילים, "נתיבי עם" שהוא ממלכתי-דתי ו"מולדת" שרוב כיתותיו ממלכתיות רגילות ואחדות מהן כיתות חינוך מיוחד לתלמידים לקויי שמיעה).

שכונה י"א

האנדרטה לזכר החיילים האוסטרליים מקרב באר שבע בפארק החייל האוסטרלי בשכונה י"א

השכונה נמצאת דרום-מזרחית לנחל עשן (נוה-מנחם), ממערב לשכונה ו' החדשה ומצפון לשכונה ט'.

השכונה נקראת לעתים רחוקות רמות ספיר, אך רק במפות ובשלטים לצד השם י"א ששגור בפי תושבי באר שבע.

השכונה הוקמה בשנות השמונים כשיכון לקליטת עולים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך דוגמת עולים מאתיופיה, במהלך שנות התשעים קלטה השכונה גם עולים מחבר המדינות, ועברו אליה תושבים מהשכונות הוותיקות יותר של העיר.

בשכונה פועלים שני קניונים, חמישה בתי ספר יסודיים, בית ספר על יסודי, מקיף ע"ש יצחק רבין, קופת חולים קן (סניף) של הנוער העובד והלומד ומתנ"ס.

בשנת 2008 נחנך בשכונה פארק החייל האוסטרלי, פארק המנציח את החיילים האוסטרלים אשר כבשו את העיר במלחמת העולם הראשונה.

נאות לון

שכונת בתים פרטיים (קוטג'ים, ווילות ובתים דו משפחתיים) במערב באר שבע. גבולות: ממזרח: שכונה ט', ממערב: הקאנטרי קלאב, מדרום: שכונות נווה זאב - חצרים, מצפון: שכונה י"א. בשכונה מספר בתי כנסת, בית חב"ד, בית ספר יסודי, ובמרכזה מרכז מסחרי, פארק ומגרשי כדורסל, טניס וכדורגל. "יער לון", שעל שמו נקראת השכונה, צמוד לה וגולש לתוכה. במקור, השכונה הייתה אמורה להיבנות בסמוך יותר לכביש המוביל למוזיאון חיל האוויר, אך ההחלטה שונתה והוחלט להעתיק את מיקומה לתוך תחומי העיר ובסמוך לשכונות אחרות, כנראה עקב בעלות מע"צ על הכביש המוביל למוזיאון ולבסיס חצרים, והימצאותה של מזבלה עירונית גדולה באזור המתוכנן. בשכונה נמצא בית ספר "נאות לון". תושבי השכונה נמצאים במעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה.

נווה זאב

נווה זאב היא אחת מהשכונות החדשות בבאר שבע, מתגוררים בה כרבע מאוכלוסיית העיר^{[דרוש מקור]}. תכנון השכונה המקורי כלל כ- 8,000 יחידות דיור. בשכונה רוב הבנייה מבוססת על בניינים בני חמש עד שבע קומות, קוטג'ים ודופלקסים. חלק נכבד מחלקה הישן יותר של השכונה (ששמה הוא "נאות חצרים", ששימש בעבר כאתר חירום לעליות הגדולות שהגיעו לישראל בתחילת שנות ה-90) מורכב מבתים המנוהלים על ידי חברת "עמידר" והוא אוכלס בעיקר בעולים מחבר המדינות. חלקה החדש יותר של השכונה (סוף שנות ה-90 ושנות ה-2000) מאוכלס על ידי אוכלוסייה מבוססת יותר. בשכונה בית ספר תיכון (ע"ש רגר) ושני בתי ספר יסודיים ("יחדיו" ו"נווה-שלום"). הרחוב המרכזי בשכונה הוא רחוב יוהנה ז'בוטינסקי שבו נמצא קניון שנחנך בשנת 2010, וממוקמות עשרות חנויות לאורכו. בשכונה פועל קן (סניף) של הנוער העובד והלומד.

נווה נוי

ערך מורחב – נווה נוי

נווה נוי, שכונה בבאר שבע, ממוקמת מדרום ל"עיר העתיקה" של באר שבע, מעברו הדרומי של נחל באר שבע. במזרח סמוכה השכונה לכביש 25 וממוקמת צפונית מזרחית לשכונת נחל בקע.

שכונת נווה נוי הוקמה בתחילת שנות החמישים, על פי גישת עיר גנים בתכנון העיר באר שבע, כשכונת גנים נוספת לאלו שקדמו לה (שכונות א' עד ה')‏‏. המיוחד בשכונה זו היה בנייה חד קומתית עם חלקות של חצי דונם (דו משפחתיים על דונם אחד) ששימשו כמשקי עזר. תחילה יושב המקום כמעברה על ידי עולים ממרוקו ומתוניס ונקראה בכינוי "מעברת משקי עזר" או "מעברת משק עזר" במשך הזמן וביוזמה מקומית עם תום תקופת המעברות נשאר השם "משק עזר" ואחר כך גם "נווה נוי" שזה שמה של השכונה היום.

בשכונה מתקיימת קהילה קראית גדולה, בי"ס יסודי ממלכתי "מענית", פנימיית "אשלים" לנוער חוסה, מרכז דואר שכונתי, קופת חולים, בית חב"ד, מתנ"ס ושלושה מרכזי קניות זעירים. בית ספר של האגודה למען ילדים עיוורים, קן (סניף) של תנועת הנוער העובד והלומד. עד שנת 2007 היה קיים בתוך שכונת נווה נוי בסיס חיל האוויר ובו השלוחה הבאר שבעית של הטכני בחיפה, בסוף שנת 2007 בית הספר הטכני הועבר למתחם חדש בגבול היציאה המערבית של העיר. במקום נערכו גם חפירות ארכאולוגיות ונמצא יישוב בשם "באר צפד", מן התקופה הכלקוליתית – האלף ה-5 לפנה"ס בתחום השכונה.

בתחילה נקראה שכונה זו משק עזר , לאחר מכן שונה שמה לנוה נוי. השכונה ממוקמת מדרום ל"עיר העתיקה" של באר שבע, במזרח סמוכה לכביש 25 וצפונית מזרחית לשכונת נחל בקע. שכונת נווה נוי הוקמה בתחילת שנות החמישים על פי גישת עיר גנים בתכנון העיר באר שבע כשכונת גנים נוספת לאלו שקדמו לה (שכונות א' עד ה')‏‏. המיוחד בשכונה זו היה בנייה חד קומתית עם חלקות של דונם (בשכונה הוותיקה) וחצי דונם (דו משפחתיים על דונם אחד) ששימשו כמשקי עזר. תחילה יושב המקום כמעברה על ידי עולים ממרוקו ומתוניס ואירופה , ייחודה של שכונה זו הוא קיבוץ הגלויות בה גרו בשכנות מהנדסים ליד עגלונים , אופטומטריסטים (בן הרועה) וירקנים והכל בחברות שהיא דוגמה. ונקראה בכינוי "מעברת משקי עזר" או "מעברת משק עזר" במשך הזמן וביוזמה מקומית עם תום תקופת המעברות נשאר השם "משק עזר" ואחר כך גם "נווה נוי" שזה שמה של השכונה היום. עד שנות השמונים, הייתה השכונה מחוברת לעיר רק בכביש אחד ובו גשר אירי שחצה את נחל באר שבע. וכך, בעת שטפון בנחל, הייתה השכונה מנותקת מהעיר. שכונה זו היא ציורית באופיה ובנויה בעיקר מבתים פרטיים קטנים, קוטג'ים ווילות. השינוי בשכונה שהוא יוזמה של תושבים הביא לסלילת כבישים ומדרכות והעלאת קרנו של המקום. על כך זכה הוועד דאז בראשות נתן נח בפרס הנשיא להתנדבות שהוקדש לתושבים.

במקום היה בעבר סניף של גלידה מונטנה שכלל גם מסעדה ומתקנים לצעירים ופעוטות. המקום זכה להצלחה גדולה בשנות ה-70 וה-80 אך נסגר לקראת סוף שנות ה-90. באותו אזור גם מוקמה בעבר גם חוות הסוסים העירונית, שהיום הועברה לקרבת צומת דימונה.

בכניסה לשכונה מכיוון העיר העתיקה (נחל באר שבע מפריד בין שתי השכונות) נמצא פארק פעמון החירות. בשכונה פועלות מסעדות ומקומות בילוי, וכן קן (סניף) של הנוער העובד והלומד. בנוסף, בקרבת קריית יהודית - אתר גדול ובו בתי מלאכה, מוסכים, אולמי אירועים, בי"ס יסודי ממלכתי "מענית" ומרכז מסחרי גדול.

נחל בקע

נחל בקע נמצאת דרומית לנווה נוי ונקראת על שם הנחל הסמוך. השכונה הוקמה בתחילת שנות התשעים כאתר מגורים זמני, הגדול בישראל (2308 יחידות דיור).

אתר המגורים יושב בתחילתו על ידי עולים מברית המועצות שעלו כחלק מהעלייה מחבר המדינות בשנות התשעים, לאחר מכן הוכר האתר כשכונה ונבנו בו יחידות דיור קבועות. באמצע שנות התשעים עברו לשכונה עולים מבוססים מחבר המדינות (בעיקר מאזור הקווקז) בראשות איוון פוצקי ושיפרו את מצבה. בעקבות העלייה ברמה הסוציו-אקונומית בשכונה והרחוב הדובר רוסית שבה עברו אליה הן עולים והן משפחות ותיקות והיום היא מגוונת מבחינה דמוגרפית, אם כי עדיין בולט חלקם של היהודים הקווקזים. בשכונה קיימים בית חב"ד, "מועדון נוער" של תנועת הנוער "המכבי הצעיר" , מתנ"ס, מרכז ליהדות הקווקז .

נחל עשן (נווה מנחם)

רחוב בשכונת נחל עשן. מימין קוטג'ים דו משפחתיים, במרכז בתים משותפים ומשמאל קוטג'ים טוריים.

השכונה ממוקמת בקצה המערבי של העיר, וגובלת במזרחה בשכונה י"א. זו שכונה חדשה יחסית. בניגוד לרוב העיר, השכונה מורכבת בעיקר מבתים פרטיים ובניני דירות מטופחים. בשכונה מצויים בין השאר- בית ספר תיכון, מספר גני ילדים, מרכז לזהירות בדרכים ומתנ"ס. בנחל עשן יש בעיקר בתי קרקע, יש שני בתי ספר יסודיים, נווה מנחם והיובל, ותיכון מקיף טוביהו. בנוסף בשכונה ישנו מרכז מדע "חווידע טבע" ששוכן במתנ"ס "עולם הילד". בשכונה קיים "בית למדע ועמדה" של "הנוער העובד והלומד".

רמות

שביל ברמות א'. מימין קוטג' דו-משפחתי, דו-קומתי טרומי ומשמאל קוטג' דו, דו-קומתי דו-משפחתי מטיפוס אחר

קוטג'ים דו משפחתיים ברמות ד'

שכונת רמות היא מהגדולות והיוקרתיות שבעיר, ונמצאת בחלק הצפוני של באר שבע. בניגוד לשאר באר שבע, המצויה על קרקע די מישורית, שכונה זו ממוקמת על הגבעות ומכאן שמה.

מלכתחילה השכונה נבנתה כדי למנוע את עזיבתה של האוכלוסייה העשירה אל הפרוורים. לכן נבנו בה הרבה בתים צמודי קרקע, אותם יכלו לרכוש בעיקר אלה המשתייכים למעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. לכן גם בבתים המשותפים שבה, הדירות הן מגודל של ארבעה חרדים ומעלה. קרבתה של השכונה לקמפוס אוניברסיטת בן גוריון, הופכת את המגורים בה למושכים יותר עבור הסגל האקדמי. (רוב הסטודנטים מעדיפים לשכור דירות זולות יותר בשכונות אמידות פחות שמצדו השני של הקמפוס).

השכונה קמה בתחילת שנות התשעים, עם גל העליה הגדול ארצה. גל בנייה שני מורגש משכונה, מאז 2010, לקראת הקמת פארק תעשייה לידה ובהתאם לתוכניות להעברת בסיסים צבאיים רבים לסביבת באר שבע. רמות מורכבת מכמה אזורים, כל אחד מהם לבדו בגודל של שכונה, ועם מאפיינים שונים:

• רמות א' (הנודעת גם כרמות הישנה) עלתה על הקרקע ב-1992. הבתים בה הם ברובם צמודי קרקע דו-משפחתיים וקוטג׳ים טוריים, ששטחם הבנוי הוא על פי רוב 120 מ"ר ושטח המגרש שלהם הוא על פי רוב רבע דונם. הבנייה בשכונה אינה בשיטת בנה ביתך. יש בתת-שכונה זו רק שישה טיפוסי בתים צמודי קרקע, שלושה טיפוסים נמכרו כשהם מוכנים לחלוטין, מתוכם אחד קוטג׳ טורי. שלושת טיפוסי הבתים צמודי הקרקע האחרים, נמכרו לצרכנים עם 60 מ"ר בנוי ותוכניות מוכנות מראש לבניית ל60 מ"ר נוספים. שישים המטרים הרבועים הראשונים של אחד משלושת הטיפוסים האחרונים נבנו בבנייה טרומית. סוג קוטג׳ זה נבנה בדחיפות, בכדי להתמודד עם מצוקת הדיור שלוותה את גל העלייה.

בתת שכונה זו מצויים גם בתים משותפים מעטים, משלושה או ארבעה טיפוסים בלבד. הבתים צמודי הקרקע שבתת השכונה לא הכילו במקור מקלטים ופזורים בניהם מקלטים משותפים. רבים ממקלטים אלו משמשים גם כגני ילדים, וכבנייני ציבור מסוגים נוספים (מתנ"סים, סניפי תנועות נוער בתי כנסת וכו'). בעשור השני של המאה העשרים ואחת, החלו התושבים להוסיף ממ"דים לבתים צמודי הקרקע. בניגוד למצב בבתים צמודי הקרקע, הדירות שבבתים המשותפים כן הכילו ממ"דים כבר בבנייתם.

תת השכונה מאוכלסת בעובדי אוניברסיטה רבים ובאקדמאים. רחובותיה המרכזיים של תת השכונה הם רחוב המדע ורחוב הדעת וכמעט כל שאר רחובותיה קרויים על שמם של אנשי אקדמיה ישראליים. תת שכונה זו מכילה גם הרבה מוסדות חינוך: בית ספר יסודי ממלכתי חילוני משלה ("רמות" שמו) וגם את בית הספר היסודי ממלכתי-דתי ("אפיקים בנגב") ואת בית הספר התיכון ("המקיף הרב תחומי") של כלל רמות. תת השכונה מכילה גם בית ספר לחינוך מיוחד של עמותת איל"ן.

• רמות ב' (ידועה גם כרמות החדשה) מכילה עשרות בתים משותפים, גבוהים יחסית והאוכלוסייה בה יהודית מגוונת. יש ביקורת על העדר תכנון באזור רמות ב'. תת שכונה זו מכילה את בית הספר היסודי "רכסים".
• רמות ג' ורמות ד' הם בעיקר אזורי בנה ביתך ואזורי בתים צמודי קרקע שהוכנו מראש בידי קבלנים. הם חדשים יותר מפלחי השכונה האחרים. רמות ד' קרובה לאוניברסיטה ולתחנת הרכבת. שני אזורים אלה קרובים לאנדרטת חטיבת הנגב. התכנון העירוני שבהם הוא מודרני ומרווח ויש בהם פארקים יפים ומטופחים ופינות משחק רבות. מתת שכונה ג׳ ומחלקה הצפוני של תת שכונה ד׳ נשקף נופה של באר שבע כולה, בזכות גובהן הטופוגרפי. תת שכונה ד׳ מכילה את בית הספר היסודי "בן-גוריון".

השכונה גובלת באנדרטת חטיבת הנגב, בסניף בית הלוחם, בקמפוס המרכזי של אוניברסיטת בן-גוריון ובתחנת רכבת ישראל - באר שבע/צפון.