זאב לב – הבדלי גרסאות

זאב לב
	אין תמונה חופשית
לידה	25 באפריל 1922; וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
פטירה	3 באוקטובר 2004 (בגיל 82); ישראל
ענף מדעי	פיזיקה
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	אוניברסיטת קולומביה; אוניברסיטת קווינס; ישיבת בית יוסף ;
מנחה לדוקטורט	איזידור אייזק רבי
תלמידי דוקטורט	יעקב שחם, יוסף בודנהיימר
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1962); מלגת גוגנהיים (1963) ;
צאצאים	שמעון לב, נחום לב
מספר צאצאים	5
הערות	מייסד בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים והמכון המדעי-הטכנולוגי לבעיות הלכה
תרומות עיקריות
	א. בין המובילים לפיתוח מכשירי ה-MRI והמיקרוגל. ב. הקמת ביה"ס הגבוה לטכנולוגיה, ירושלים.

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:36, 22 באוגוסט 2012

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ פרסים והנצחה, שנת פטירה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרופ' זאב לב (26 באפריל 1922 - 3 באוקטובר 2004), פיזיקאי ישראלי, חתן פרס ישראל ומייסד בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, שנתכנה עוד בחייו, בשם "מכון לב".

ביוגרפיה

זאב לב נולד בווינה לנחום ואסתר לאו, שהיו שניהם צאצאי רבנים, בשנת 1934 עקרה משפחתו לברלין.

כשסופחה אוסטריה על ידי הנאצים, נשלח לאנגליה בקינדר-טרנספורט והחל ללמוד בישיבת גייטסהד. בזמן הקרב על בריטניה הוגלה, יחד עם אלפי נתינים גרמנים אחרים, למחנה הסגר בקולומביה הבריטית שבקנדה, שם עבד כחוטב עצים, בעוד הוריו ואחותו נספו בשואה. ב-1942 גייס רבה הראשי של טורונטו, הרב יעקב קמינצקי, את ראשי הקהילה לחתום על כתב ערבות, לשחרור היהודים מהמחנה. אחרי שחרורו עבר לטורונטו, שם היה בן בית אצל הרב קמינצקי.

לב סיים תואר ראשון בפיזיקה בהצטיינות יתרה באוניברסיטת קווינס שבאונטריו. את התואר השני עשה בשנה אחת בלבד, באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, והתקבל ללימודי דוקטורט באותה אוניברסיטה במחלקה לפיזיקה שבראשה עמד חתן פרס נובל, פרופ' איזידור רבי. מנחהו לדוקטורט היה צ'ארלס טאונס, שאף הוא זכה בהמשך בפרס נובל.

ב-1950, לאחר סיום הדוקטורט, עלה עם אשתו דבורה (אותה פגש במסגרת תנועת הנוער השומר הדתי) לארץ ישראל, למורת רוחו של פרופ' רבי, והתקבל כמרצה באוניברסיטה העברית. הוא התמחה בתהודה פרמגנטית, וקנה לו שם עולמי בתחום, והיה בין המובילים לפיתוח מכשירי ה-MRI והמיקרוגל. ב-1962, כשהוא בן 40 בלבד, התמנה לפרופסור מן המניין.

מכיוון שדגל בתורה עם דרך ארץ, עמד בראש קבוצה שייסדה ב-1969 את בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, ("מכון לב"), ששילב לימוד תורה ומדע גם יחד, תוך שהוא מקבל לשם כך הסכמות מחשובי הרבנים, אם כי בפועל לא השתלבו חרדים רבים בלימודים במכון. הוא ראה את הנולד כאשר בחר שבית הספר יתמקד בתחומים: אלקטרו-אופטיקה, אלקטרוניקה ומדעי המחשב, ורבים מהבוגרים השתלבו בחברות הייטק בישראל. לב היה גם ממייסדי המכון המדעי-הטכנולוגי לבעיות הלכה, והיו"ר הראשון שלו. בהתאם לגישתו, שלח את בניו ללמוד בישיבות תיכוניות.

בראשית שנות השבעים, היה לב בין ראשוני המתיישבים, בשכונת גבעת המבתר, שבירושלים ושימש גם כרבה של השכונה הקטנה והצעירה (שליח הציבור של הקהילה היה אדיר זיק). בטרם נבנה מבנה הקבע של בית הכנסת של השכונה, שימש מרתף ביתו כבית כנסת. במקום זה התגבש נוהל תפילה משותף לכול העדות, שלפיו קטעי התפילה נקראים לסירוגין, לפי נוסחי העדות השונות. תושבי השכונה אמצו את הנוהל כאידאל והוא הונהג במבנה הקבע של בית הכנסת, במשך למעלה מעשרים שנה.

פרופ' לב היה חבר בוועדות ציבוריות רבות, בין היתר היה חבר בוועדה להיתרי עבודה בשבת ובוועדה לבדיקת טיסות אל על בשבת. ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, קיבל ב-1982 את דעת המיעוט של פרופ' לב להימנע מטיסות בשבת. לב נהג לייעץ לרבנים חשובים כרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג וכרב שלמה זלמן אוירבך בענייני טכנולוגיה.

לב נפטר בירושלים ב-3 באוקטובר 2004, והוא בן 82. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

בנובמבר 2011 נקרא על שמו של לב רחוב בפארק ההיי-טק בהר חוצבים בירושלים. בית הספר הגבוה לטכנולוגיה מעניק לזכרו את "פרס לב" מדי שלוש שנים בתחום "תורה עם דרך ארץ".^[1]

משפחתו

לזאב ודבורה לב נולדו חמישה ילדים. לאחר שדבורה נפטרה מסרטן נישא בשנית לשרה, לבית קצבורג, אלמנתו של הרב אברהם לבקוביץ', ואם לארבע בנות. השניים גידלו ביחד את תשעת ילדיהם. בנו, אל"מ נחום לב, שהיה קצין בכיר בסיירת מטכ"ל וחובב אופנועים, נהרג בתאונת אופנוע באוגוסט 2000. ספרו "אופנועים - רכיבה נכונה" ראה אור לאחר מותו. בהספדו לבנו אמר עליו שמבחינתו מת שלוש פעמים: כשמות אמו שינה אותו מהקצה אל הקצה, כשעזב את הדת וכשנהרג בתאונה.

גם בנו השני, שמעון לב, צלם במקצועו, עזב את הדת ואף כתב על היציאה בשאלה ספר בשם "ושיודע לשאול" (הוצאת חרגול, תשנ"ח). בספר כתב נחום לב: ”אבא סוחב תיק רציני... הוא הלך למדע בתקופה שלאדם דתי זה היה כמו ללכת לסיירת מטכ"ל... אבא מתחכך עם העולם החילוני הרבה שנים... אבל הוא תמיד שמר את עצמו במנותק”. על האופן שבו קיבל את עזיבת הדת של שניים משלושת בניו כתב נחום: ”אין יום שאבא לא חושב על זה שאנחנו לא דתיים... הוא נכנס לקטע שבגללו תהיה הפסקת השושלת וזה התחיל להעיק עליו. בגלל ההחלטות שלו, שושלת של אחד עשר דורות של רבנים נגמרה... אני חושב שבמלחמת שלום הגליל אבא שלי התחיל פתאום לתפוס שיש לי עולם שלם מאחורי, שאני לא תלוש... אז הוא התחיל להשלים עם זה והתחיל לדבר על זה שהמשפחה שלנו היא רבגונית”

בנו השלישי, אבי לב, תושב קרני שומרון, מלמד בישיבה. בתו, ד"ר אסתר כהן, מרצה לאנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. בתו, חוי לב, היא אמנית העוסקת בציור, פיסול וצילום. אחד מחתניו הוא ד"ר גבי בוטבול, מייסד בתי ספר אקדמיים לציבור החרדי בישראל ומחבר הספר "אסירי תקווה".

פרסים

פרס ישראל למדעים מדויקים על ספרו "תהודה פרמגנטית בגופים מוצקים" (1962)
פרס רוטשילד על תרומתו לחקר הפיזיקה של המצב המוצק (1965)
פרס כץ
פרס הרב מימון
פרס ירושלים

מספריו

תהודה פרמגנטית בגופים מוצקים.
עיונים ובירורים בכוח כוחו וכוח שני בהלכה
מערכי לב

קישורים חיצוניים

רשימת המאמרים של זאב לב באתר רמב"י
א. בת–מאיר, הסטודנטים טועים: לפרופסור יש לב, מעריב, 8 במאי 1962 (עם זכייתו בפרס ישראל)
תבנית:בשבע
דוד תדהר (עורך), "זאב לב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יג (1963), עמ' 4234

ממאמריו:

תשובה לביקורת, באתר "דעת" - תגובה למאמרו של הרב שלמה וולבה אודות "תורה עם דרך ארץ", בתוך: המעיין, תמוז תשנ"ב
תבנית:המעיין - אודות הספר "עשייתו של גדול"

הערות שוליים

^ פרס לב

[1] פרס לב

[1]

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 מכיוון שדגל ב[[תורה עם דרך ארץ]], עמד בראש קבוצה שייסדה ב-[[1969]] את [[בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים]], ("מכון לב"), ששילב לימוד תורה ומדע גם יחד, תוך שהוא מקבל לשם כך הסכמות מחשובי הרבנים, אם כי בפועל לא השתלבו [[חרדים]] רבים בלימודים במכון. הוא ראה את הנולד כאשר בחר שבית הספר יתמקד בתחומים: [[אלקטרו-אופטיקה]], [[אלקטרוניקה]] ו[[מדעי המחשב]], ורבים מהבוגרים השתלבו בחברות [[הייטק]] בישראל. לב היה גם ממייסדי [[המכון המדעי-הטכנולוגי לבעיות הלכה]], והיו"ר הראשון שלו. בהתאם לגישתו, שלח את בניו ללמוד ב[[ישיבה תיכונית|ישיבות תיכוניות]].
+בראשית שנות השבעים, היה לב בין ראשוני המתיישבים, בשכונת [[גבעת המבתר]], שבירושלים ושימש גם כרבה של השכונה הקטנה והצעירה (שליח הציבור של הקהילה היה [[אדיר זיק]]). בטרם נבנה מבנה הקבע של בית הכנסת של השכונה, שימש מרתף ביתו כבית כנסת. במקום זה התגבש נוהל תפילה משותף לכול העדות, שלפיו קטעי התפילה נקראים לסירוגין, לפי נוסחי העדות השונות. תושבי השכונה אמצו את הנוהל כאידאל והוא הונהג במבנה הקבע של בית הכנסת, במשך למעלה מעשרים שנה.
 פרופ' לב היה חבר בוועדות ציבוריות רבות, בין היתר היה חבר בוועדה להיתרי עבודה בשבת ובוועדה לבדיקת טיסות [[אל על]] בשבת. ראש הממשלה דאז, [[מנחם בגין]], קיבל ב-[[1982]] את דעת המיעוט של פרופ' לב להימנע מטיסות בשבת. לב נהג לייעץ לרבנים חשובים כרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] וכרב [[שלמה זלמן אוירבך]] בענייני טכנולוגיה.
@@ שורה 29: / שורה 31: @@
 ב[[נובמבר]] [[2011]] נקרא על שמו של לב רחוב בפארק ההיי-טק ב[[הר חוצבים]] בירושלים. בית הספר הגבוה לטכנולוגיה מעניק לזכרו את "פרס לב" מדי שלוש שנים בתחום "תורה עם דרך ארץ".{{הערה|1=[http://www.jct.ac.il/community.php?cat=748 פרס לב]}}
 ==משפחתו==
 לזאב ודבורה לב נולדו חמישה ילדים. לאחר שדבורה נפטרה מ[[סרטן (מחלה)|סרטן]] נישא בשנית לשרה, לבית קצבורג, אלמנתו של הרב אברהם לבקוביץ', ואם לארבע בנות. השניים גידלו ביחד את תשעת ילדיהם.