מודעות עצמית – הבדלי גרסאות
מ בוט החלפות: קוגניטיבי |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
תהליך שליפת המידע מ[[זיכרון אירועי|הזיכרון האירועי]], מחייב מצב של מודעות עצמית משום שהוא כולל [[זיכרון|זכרונות]] אישיים בעלי אופי [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]]{{הערה|שם=קוגניטיבית|יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.}}. |
תהליך שליפת המידע מ[[זיכרון אירועי|הזיכרון האירועי]], מחייב מצב של מודעות עצמית משום שהוא כולל [[זיכרון|זכרונות]] אישיים בעלי אופי [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]]{{הערה|שם=קוגניטיבית|יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.}}. |
||
פיתוח מודעות עצמית היא הדרך העיקרית [[התפתחות מוסרית|להבניית תפיסה מוסרית]] בשלה. זאת משום שהיא מאפשרת אימוץ [[ |
פיתוח מודעות עצמית היא הדרך העיקרית [[התפתחות מוסרית|להבניית תפיסה מוסרית]] בשלה. זאת משום שהיא מאפשרת אימוץ [[התנהגות]] שאינה [[משמעת|צייתנית]] ואינה מושפעת מדברי אחרים. בכך היא מונועת התנהגות [[קונפורמיות|קונפורמית]] הגוררת את האדם להתנהגות של [[עדר]]. |
||
מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו בשלות [[מוסר]]ית{{הערה|שם=טוב לעסקים|רות וולף, (2008). אתיקה טובה לעסקים. ירושלים: הוצאת ראובן מס.}}. |
מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו בשלות [[מוסר]]ית{{הערה|שם=טוב לעסקים|רות וולף, (2008). אתיקה טובה לעסקים. ירושלים: הוצאת ראובן מס.}}. |
||
גרסה מ־18:30, 22 באוגוסט 2012
מודעות-עצמית (אנגלית: Self-awareness) משמעה תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: רגשותיו, מחשבותיו, צרכיו ותשוקותיו.
לפי המשמעויות המקובלות בשפה המדוברת ובספרות, המודעות העצמית כוללת משמעויות נוספות, כגון היכולת לאינטרוספקציה, והיכולת של האינדיבידואל להבחין את עצמו מהסביבה ומאינדיבידואלים אחרים. מודעות-עצמית דומה בתפיסה ליכולת חישה וכוללת חוייה של העצמי.
מודעות-עצמית נכללת בבעיה הקשה של התודעה.
חשיבות
תהליך שליפת המידע מהזיכרון האירועי, מחייב מצב של מודעות עצמית משום שהוא כולל זכרונות אישיים בעלי אופי אוטוביוגרפי[1].
פיתוח מודעות עצמית היא הדרך העיקרית להבניית תפיסה מוסרית בשלה. זאת משום שהיא מאפשרת אימוץ התנהגות שאינה צייתנית ואינה מושפעת מדברי אחרים. בכך היא מונועת התנהגות קונפורמית הגוררת את האדם להתנהגות של עדר. מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו בשלות מוסרית[2].
