קולנוע אלהמברה

מקהלה גדולה על במת הקולנוע בשנת 1944

קולנוע אלהמברה בשנת 1937

קולנוע אלהמברה בשדרות המלך ג'ורג (1937; היום - שדרות ירושלים)

קולנוע אלהמברה כמרכז סיינטולוגיה (נובמבר 2011)

הבניין המחודש בשנת 2011

קולנוע אלהמברה (בערבית: "אלהמברה" מקורו ב־الحمراء, "אל-חמרא", "האדום") הוא מבנה בסגנון אר דקו בשדרות ירושלים ביפו. הוא היה אחד מבתי הקולנוע החשובים והמרכזיים ביפו בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. המבנה קרוי על שם ארמון אלהמברה בספרד.

במשך השנים שימש המבנה במגוון רחב של שימושים שונים, וכיום פועל בו מרכז הסיינטולוגיה בישראל.

היסטוריה

ההתקדמות ביצירת סרטי קולנוע בשנות ה-30 סחפה מדי ערב המונים לבתי הקולנוע, שהפכו להיות מקום בילוי מרכזי. הביקוש הוביל לבניית אולמות בקנה מידה חדש ובסגנון מודרני, בדומה למבנים דומים שנבנו באותה תקופה ברחבי העולם.

מבנה קולנוע אלהמברה הוקם בשנת 1936 על ידי פאיק שוקרי כנא'אן בשדרות קינג ג'ורג' ביפו (בית מספר 39), לימים שדרות ירושלים, ותוכנן על ידי האדריכל הלבנוני איליאס אל מור. המבנה הוחכר בשנת 1937 לממדוח חאפז נאבלוסי, יושב ראש חברת הקולנוע "סינמה פלסטין" (שניהלה את קולנוע אלהמברה ובצמוד אליו את "קולנוע פארוק" שהוקם בשנת 1940 ונהרס בחלקו לאחר קום המדינה). הקולנוע היה אחד המפוארים והגדולים בארץ, ומוקד משיכה לתושבי ארץ ישראל הערבים, וכן היה בעל שם בינלאומי כהיכל לאירוח המופעים הגדולים ביותר של אותן שנים^{[דרוש מקור]}.

הקולנוע שימש גם כאולם תיאטרון ואירח את מיטב המופעים בעולם^{[דרוש מקור]}.

אמנים אורחים מהתקופה:

• אום-כולתום
• פריד אל-אטרש
• לילה מוראד

לאחר מלחמת העצמאות

הבניין עבר בשנת 1948 לידיים ישראליות^{[דרושה הבהרה]} ונפתח מחדש כ"קולנוע יפאור". על אף שינוי שם המבנה, המשיך להתנוסס על חזיתו שלט הניאון "ALHAMBRA".

בשנת 1963 עבר^{[דרושה הבהרה]} המבנה לגיורא גודיק שפתח בו את תיאטרון ג"ג (ראשי תיבות של שמו). המבנה זכה לתקופת זוהר חדשה בה הועלו בו מחזות הזמר המצליחים של התקופה שמשכו קהל רב והביאו לפריחה כלכלית בכל האזור^{[דרוש מקור]}. סדרה של הפקות כושלות הביאה להפסדים לגודיק, ובהמשך לסגירת התיאטרון בשנת 1973.

הפקות גיורא גודיק בתיאטרון:

• קזבלן
• המלך ואני
• כנר על הגג
• גבירתי הנאווה
• הלו דולי

בסוף שנות ה-70 רכש את המבנה דוד זהביאן בעל חברת הנדל"ן מרכז השדרה במטרה להפכו לפסאז' מסחרי ומרכז אירועים. המיזם נקטע והותיר את המבנה נטוש וחרב בחלקו. ב-1982 עבר המבנה לידי חברת "נדבך לנדל"ן" שהשכירה ב-1984 את חלקו המערבי לסניף של בנק דיסקונט. ב-1995 עבר המבנה לידי חברת "אלמוג יפו" וחלקו המזרחי ניתן (ללא תשלום) לתיאטראות "נוצר" ו"קליפה" שהעלו בו מופעים באולם מאולתר עבור 180 צופים בקומה העליונה.

מרכז לסיינטולוגיה

בראשית 2008 רכש ארגון הסיינטולוגיה את המבנה, ובאפריל 2010 החל פרויקט שיפוץ ושימור מקיף של המבנה, במסגרתו סויד ונצבע חלקו החיצוני של המבנה, שוחזר השלט בשפה האנגלית, ופנים המבנה הוסב לייעוד מחודש עבור מרכז לתנועת הסיינטולוגיה. במהלך השיפוץ הוציאה עיריית תל אביב צו הפסקת עבודה וכן צו הריסה בעקבות תוספת בנייה בלתי חוקית של כ־1,000 מ"ר במבנה.

במהלך העבודות סבל המבנה מניסיונות חבלה. במקרה אחד נעשה ניסיון לפוצץ את המבנה באמצעות ריכוז גבוה של גז בישול, ובמקרה שני הוצת המבנה, ככל הנראה בזדון. בניסיונות אלו נגרם למבנה נזק בהיקף של כמיליון דולר. בקיץ 2011 נעצר עו"ד גור פינקלשטיין בחשד למערבות בפעילות פלילית הקשורה לעסקה.

אדריכלות

המבנה תוכנן על ידי האדריכל הלבנוני איליאס אל מור (Ilyas Al-Murr) שתכנן גם את קולנוע רוקסי הידוע בביירות. מור, בוגר MIT בארצות הברית, בחר בקווי העיטור המופשטים של האר דקו המשתלבים בקנה המידה המונומנטלי של הבניין כסגנון הבנייה המתאים ביותר לבית קולנוע חדש ביפו, עיר שצברה ופיתחה סגנונות ומסורות אדריכליות לאורך ההיסטוריה. התוצאה היא מבנה חריג וייחודי בהשוואה לסביבתו הקרובה בשדרה.

החזיתות המערבית (הפונה לשדרה) והצפונית חופו בשיש לבן ושחור שיובא מאיטליה (לימים פורקו אריחי השיש ונמכרו). החזית העשירה מזוהה עם סגנון האר דקו הנבחן באמצעות מסות פשוטות, דירוגים, שלט ניאון בולט, מגדל גבוה, סימטריה ופרטים כגון חלונות עץ ודלתות מתכת המעוצבים בצורות השאובות מהעולם הצורני של הסגנון.

אותיות הניאון הגדולות הרכיבו את המילה "ALHAMBRA" באנגלית ופנו צפונה. השלט המקורי הוחלף עד שנות ה-70 בשני שלטים צנועים יותר שנתלו על מגדל החזית המערבית. אחד פונה דרומה בשפה האנגלית, ואחר צפונה בשפה העברית. במסגרת עבודות שיפוץ המבנה פורק השלט בשפה העברית והשלט בשפה האנגלית חודש.

האולם הגדול הכיל 1,095 מושבים, מהם 337 ביציע עליון. המושבים רופדו בבד קטיפה אדום, וכך גם הווילונות שסבבו את קירות האולם והיציע. שליטת הצבע האדום שזורה בשמו של המבנה ("אלהמברה" מקורו בערבית: "האדום"). את הבימה מסגר קרניז מפוסל שטיפס מעלה אל התקרה והמשיך על קירות המבנה עד אחורי היציע. לתקרת האולם צורה אליפטית מדורגת ומעוטרת.

בשנות ה-70, בשלב הפיכת המבנה לפסאז', נהרס האולם המקורי לגמרי ובמקומו נוצקו קומות בטון שחילקו אותו באופן גס לשלושה מפלסים. כל שנותר מהאולם הם התקרה המקורית וחלק מהקרניז שעל התקרה וסביב הבימה.

קישורים חיצוניים

• קולנוע אלהמברה בשדרות ירושלים ביפו באתר "השדרה הראשונה"
• כלת הים - כתבה על קולנוע אלהמברה באתר "המוח"
• תמונות של בניין קולנוע אלהמברה באתר "אדריכלות נעלמת"
• כל בתי הקולנוע של יפו תל אביב קולנוע אלהמברה באתר "נטוש"
• תמונות של קולנוע אלהמברה באתר הספרייה של אוניברסיטת חיפה
• קשת רוזנבלום, קולנוע אלהמברה נפתח - כמרכז של כת הסיינטולוגיה, מוסף גלריה-אדריכלות, הארץ 30.08.2012