הפרעת אישיות אנטיסוציאלית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
NjardarBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.3) (בוט מוסיף: nn:Psykopat
שורה 53: שורה 53:
[[lt:Antisocialinis asmenybės sutrikimas]]
[[lt:Antisocialinis asmenybės sutrikimas]]
[[nl:Antisociale persoonlijkheidsstoornis]]
[[nl:Antisociale persoonlijkheidsstoornis]]
[[nn:Psykopat]]
[[no:Dyssosial personlighetsforstyrrelse]]
[[no:Dyssosial personlighetsforstyrrelse]]
[[pl:Osobowość dyssocjalna]]
[[pl:Osobowość dyssocjalna]]

גרסה מ־22:17, 31 באוגוסט 2012

הפרעת אישיות אנטיסוציאלית היא הפרעת אישיות המאופיינת בדפוסי התנהגות המצביעים על העדר אמות מידה מוסריות. הסובל מהפרעה זו מכונה בפי העם "סוציופת" או "פסיכופת".

ההגדרה הפסיכיאטרית

בפסיכיאטריה, הפרעת אישיות היא דפוס התנהגות חוזר הבא לידי ביטוי בתחומים רבים של החיים, החל מגיל צעיר יחסית (לפני תום ההתבגרות), ומפריע למהלך החיים התקין. מקובל לחלק את הפרעות האישיות לשלוש קבוצות, על-פי אופי ההפרעה. הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית מצויה במה שקרוי "קבוצה B", יחד עם הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות נרקיסיסטית והפרעת אישיות היסטריונית.

בספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, ה-DSM, מוגדרת הפרעת אישיות אנטיסוציאלית כדפוס התנהגות הכולל התעלמות חוזרת ממה שנתפס בדרך-כלל כזכות לגיטימית של בני-אדם אחרים. אדם מעל גיל 18 מוגדר כסובל מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית אם הראה, עוד לפני גיל 18, שלושה או יותר מן התסמינים הבאים:

  1. התנהגות לא קונפורמית, בהשוואה לנורמות המתייחסות לשמירה על החוק; ביצוע תכוף של מעשים שיכולים להוות עילה למעצר
  2. רמאות: שקרים חוזרים וניתוב אנשים אחרים לרווח או להנאה אישיים
  3. התנהגות אימפולסיבית
  4. התנהגות חסרת שקט ואגרסיבית; הסתבכות בסכסוכים אלימים ובמקרי תקיפה
  5. התעלמות מביטחונו האישי ומביטחונם של אחרים
  6. חוסר אחריות עקבי
  7. היעדר תחושת חרטה

על-פי תפיסת הפסיכולוגיה הקלאסית, הפרעת אישיות אנטיסוציאלית קשורה בהיעדר אמון בסיסי, במשולב עם היעדר של חווית אהבה מדמות אם. (לא בכדי, שעור גבוה של הסובלים מההפרעה עברו התעללות או הזנחה בילדות). כבר בשלב מוקדם של ההתפתחות, הילד נסוג מכל מערכת יחסים או חוויה רגשית. מצד שני, קיים ניסיון להתקשר לאחרים על בסיס סדיסטי של כוחניות והרס. החולים אינם מודעים כלל לרגשות של האחר, וקיים כשל גורף של התפתחות הסופר אגו (או של תפיסה מוסרית), שהיא המאפיין הפסיכולוגי המובהק ביותר של ההפרעה.

אפידמיולוגיה

על-פי המקובל, סובלים מן ההפרעה כ-3% מן הגברים וכ-1% מן הנשים. ההפרעה שכיחה יותר באזורים עירוניים עניים, ובתוך אזורים אלה - באנשים שאין להם בסיס מגורים יציב. ההפרעה מתבטאת לפני גיל 15. שלושה-רבעים מן האסירים סובלים מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית. ההפרעה שכיחה פי 5 בקרובי משפחה של אנשים הסובלים ממנה, ביחס לאוכלוסייה הכללית.

רבים מהסובלים מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית משתמשים באלכוהול או בסמים אחרים.

טיפול

אין טיפול טוב להפרעת אישיות אנטיסוציאלית. קבוצות תמיכה נמצאו יעילות רק במעט מבתי כלא. נסיונות בטיפול תרופתי לא הביאו תועלת רבה.

קישורים חיצוניים