קנאביס (סם) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:46, 31 באוגוסט 2012

ערך זה עוסק בסם פסיכואקטיבי. אם התכוונתם לקנאביס סאטיבה, הצמח ממנו מופק הסם, ראו קנאביס סאטיבה.

קנאביס (או קנבוס) המכונה גם מריחואנה (מספרדית מקסיקנית: marihuana) הוא סם פסיכואקטיבי המופק מחלקים של הצמח קנאביס סאטיבה. סם הקנאביס קיים בצורות עיבוד שונות, וצריכתו מתבצעת בדרך של עישון ושאיפה, אידוי או אכילה. השפעתו אורכת לרוב מספר שעות. הקנאביס, הנחשב לסם הנפוץ ביותר בעולם^[1], מוגדר ברוב מדינות העולם כסם שייצורו, מכירתו וצריכתו בלתי חוקיים, אך במספר מדינות, בעיקר במערב אירופה, התבצע בשנים האחרונות תהליך לגליזציה חלקית של צריכתו. באמנות בינלאומיות המקובלות כמעט על כל מדינות העולם, נקבע שאספקת קנאביס איננה חוקית.

החומרים הפעילים בסם הם חומרים ממשפחת הקנבינואידים, ובעיקר Δ-9THC‏ (Delta-9-Tetra-Hydro-Cannabinol). לחומרים אלו השפעות פסיכואקטיביות ופיזיולוגיות רבות. השימוש בקנאביס ידוע עוד מהעת העתיקה, אך בתחילת המאה העשרים חלה עלייה תלולה בשימוש בו למטרות הנאה, למטרות דתיות ולמטרות רפואיות.

היסטוריה

עד העת החדשה

בין הביולוגים, דוגמת ריצ'רד רג'לי בספרו "The Lost Civilizations of the Stone ", יש הסכמה על כך שמקורו של צמח הקנאביס בהרי ההימלאיה. יש ראיות לעישון קנאביס כבר בתקופה הנאוליתית, למשל בזרעי קנאביס חרוכים שנמצאו במחתת-גחלים באתר קבורה נאוליתי. נתיניה של האימפריה הפרסית היו עורכים שריפות טקסיות של מדורות קנאביס עצומות, כדי לחשוף את עצמם, ואת השבטים השכנים, לעשן המדורה. קנאביס היה ידוע גם לאשורים, שקיבלו אותו מהשבטים האריים. הוא שימש אצלם לטקסים דתיים, ונקרא קוּנוּבּוּ - "התרופה לעצבות". השמאנים של הסקיתים והדאקים, שאף אליהם הגיע הסם מן השבטים האריים, היו שורפים את הפרח כדי להשרות טראנס.

עלי קנאביס יבשים נמצאו בצמידות למומיה בת 2,800 שנים של שמאן בשינג'יאן שבסין, משערים שמומיה זו השתייכה לשושלת שאנג.

השימוש בקנאביס כסם משכר היה נפוץ בהודו בסביבות המאה החמישית. הקנאביס עובד שם בשלוש צורות:

תערובת עישון מעלים ופרחים, דומה למריחואנה המודרנית, שנקראה "גאנג'ה".
משקה בריכוז נמוך הכולל גבעולים ועלים של הצמח (מופק מצמחים הגדלים פרא), שנקרא "בהאנג".
חומר קשה בריכוז גבוה, המופק משרף הקנאביס, דומה לחשיש. נקרא "צ'אראס" (או "ג'אראס").

השימוש בקנאביס היה ידוע בין בני המעמדות הנמוכים שהיו משתכרים ממנו בסוף היום, וגם בין בני הקאסטות הגבוהות שהשתמשו בו למטרות דתיות, וכתחליף לאלכוהול (האסור עליהם).

מהודו התפשט השימוש בקנאביס כסם משכר לשאר אסיה ולמזרח התיכון. ישנם הטוענים כי השימוש בקנאביס במזרח התיכון בעת העתיקה התפתח במקביל לשימוש בהודו, אך הראיות לכך מצומצמות. בניגוד לעדויות הכתובות הרבות בספרי הדת ההודים, קיימים אזכורים מעטים של הסם בכתובים מהמזרח התיכון. במקרא אין השימוש האישי בסמים מוזכר כלל, ובכתבים היווניים קיימים רמזים בלבד לשימוש בקנאביס, ופירושם שנוי במחלוקת.

בימי הביניים התפשט השימוש בקנאביס (בעיקר בצורת חשיש) במזרח התיכון וחדר לתרבות האסלאמית. בשל האיסור הדתי על שתיית משקאות חריפים, החשיש הפך לסם נפוץ בקרב המוסלמים (ועודנו כזה). בשלב זה השימוש בקנאביס כסם עוד לא היה קיים באירופה, אך היה מוכר לאירופים כתופעה מזרחית: הפלישה הערבית לספרד במאה ה-10 חשפה את האירופים לסוד "סם הקסם מהמזרח". הסם זכה לתשומת לב מיוחדת בעקבות פעילות כת החשישיים [8] שלהם מיוחסת המצאת הטרור. הם נהגו לשלוח את חסידיהם המסוממים לרצוח אזרחים שדעותיהם לא נעמו להם. במחקר היסטורי שערך ^[2]זהר עמר נמצא שהשימוש בחשיש לצורכי הנאה עד כדי התמכרות הייתה שכיחה בארץ ישראל, בסוריה ובמצרים בימי הביניים, בעיקר בקרב הסופים. השימוש המופרז בסם שהופק מהחשיש יצר עם הזמן בעיה חברתית חמורה באסלאם. תחילה הוא היה מוגבל לחוג מיסטיקנים מצומצם, אך התפשט במהרה לחוגים נרחבים באוכלוסייה, בעיקר בקרב דלת העם. האורתודוקסיה המוסלמית ניסתה להלחם בתופעה נפסדת זו, אך לא תמיד נחלה הצלחה.

המאה ה-19 וה-20

במהלך המאה ה-19 השתמשו האירופים בקנאביס בעיקר כתרופה לשיכוך כאבים (צמח הקנאביס שימש בייצור סיבים, והיווה גידול חשוב ומרכזי עבור תעשיית האריגים). כיבוש מצרים בידי נפוליאון היה הגורם העיקרי לחדירת השימוש בקנאביס כסם לאירופה. החיילים והמדענים שחזרו ממצרים הביאו עימם ידע על תכונותיו המשכרות, שיצר עניין ציבורי ומדעי. עם זאת, השימוש בסם בצרפת החל בקרב חוגים מצומצמים בלבד: אמנים, סופרים ואינטלקטואלים. השימוש העממי הנרחב במדינות המערב החל בארצות הברית.

את צמח הקנאביס גידלו בארצות הברית, כמקור לסיבים, עוד מראשית ההתיישבות המערבית בה. שימוש בצמח כסם הופיע בתחילת המאה ה-20. רבים מייחסים את החדירה הראשונים של השימוש להשפעתם של מהגרים מקסיקנים ושל נוכחותם של חיילים אמריקאים במרכז אמריקה. בשנות ה-20 וה-30 הוא נקשר בתרבות הג'אז, שרבים מאמניה הבולטים השתמשו בסם. בשנות ה-60 התרחב השימוש במהירות בקרב האוכלוסייה הצעירה, והיווה את אחד מסממניה של המהפכה התרבותית שהתרחשה בתקופה הזו. התרחבות זו בשימוש, בארצות הברית, הקרינה על שאר ארצות המערב.

כתוצאה מתהליך ההתפשטות שהתרחש מסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, סם הקנאביס הפך מתופעה מקומית בהודו ובמזרח התיכון לתופעה כלל עולמית. השימוש נפוץ גם במדינות מפותחות, כמו אנגליה או גרמניה, וגם במדינות העולם השלישי (אפריקה, דרום אמריקה וכדומה). בד בבד עם התפשטות הסם, התפשטה ההתנגדות הממשלתית כנגדו וכיום הוא בלתי חוקי ברוב מדינות העולם.

שימוש למטרות דתיות או רוחניות

לקנאביס היסטוריה ארוכה של שימוש פולחני בכתות פרמקולוגיות (כתות המקדשות שימוש בסם כלשהו) ברחבי העולם. זרעי קנאביס שהתגלו על ידי ארכאולוגים בפאזיריק שברוסיה הסיבירית.

בהודו, היה הסם בשימוש על ידי סדהויים (קדושים הינדיים) נודדים דורות רבים, ובתקופה המודרנית אימצה זאת תנועת הראסטפארי. כמו תנועת הראסטפארי, גם כתות גנוסטיות מודרניות מסוימות טוענות שקנאביס הוא "עץ החיים". דתות מאורגנות אחרות שנוסדו במהלך המאה האחרונה ומחשיבות את הקנאביס לפולחן הן "משרד ה-THC", "דרך ההרמוניה האינסופית", "קאנתאיזם", "עצרת הקנאביס", ו"כנסיית התודעה".

השפעות רפואיות

ערך מורחב – השפעות פיזיולוגיות של קנאביס

השימוש בקנאביס נחשב לממכר ומסוכן לבריאות^[3], למרות שקיימים מחקרים רבים המתנגדים לקביעה זו, והוא אף דורג במחקרים כחומר משנה התודעה הבטוח ביותר לשימוש (אל מול חומרים נפוצים כגון אלכוהול וקפה)^[4].

השפעותיו המידיות הן תחושת התעלות, הרחבת כלי הדם (מה שגורם לאדמומיות בעיניים), ירידה בקואורדינציה ובזיכרון, התקשות במעקב אחר רצף מחשבות, תחושת רעב ושיכוך כאבים. הסכנה העיקרית בטווח הקצר היא התקף פסיכדלי ("סרט רע"), התוקף בעיקר משתמשים חדשים המתחילים להשתמש בקנאביס במינונים גבוהים כבר בשימושים הראשונים.

מן המחקרים עולה שצריכה ממושכת של קנאביס גורמת נזק מתמשך לדרכי הנשימה (כאשר נצרך בצורת עישון), מעלה באופן מובהק את הסיכויים לחלות בסכיזופרניה, פוגעת ביכולת הקוגניטיבית ומזיקה לעוברים של נשים הצורכות קנאביס במהלך ההריון. עישון של קנאביס שאינו מעורב בטבק אינו מעלה את הסיכון לפריצת נפחת או סרטן. עם זאת, יש ראיות לכך שמעשני קנאביס כבדים עלולים לסבול מהשפעות שליליות כגון דלקת סימפונות או שיעול, בדומה למעשני טבק^[5]. ב-2012 פורסמו תוצאות מחקר שהחל ב-1973 בהשתתפות 1,000 ילדים בני 13, כאשר רק אצל אלה שהחלו לעשן מריחואנה לפני שהגיעו לגיל 18 התגלתה ירידה ברמת האינטליגנציה. מסקנת החוקרים הייתה שהחומר פוגע במוח שנמצא בשלבי התפתחות^[6].

מנגד, ידוע כי השימוש בקנאביס מאפשר הקלה בתסמינים של מחלות אונקולוגיות (סרטן), איידס, כאב כרוני, קרוהן, טרשת נפוצה, ניוון שרירים, פרקינסון, אלצהיימר, תסמונת טורט, בעיות נוירולוגיות, גלאוקומה, בעיות נשימה קשות (אסטמה), דאבת השרירים, ופוסט טראומה. בנוסף, הקנאביס ידוע כנוגד דיכאון, מרגיע, נוגד דלקת, נוגד בחילות והקאות ומעודד תיאבון.

בשנת 2008 החל משרד הבריאות בישראל לתת היתרים לחברות לספק קנאביס רפואי לחולים על מנת להקל על מחלות ותופעות לוואי מסוימות. ניתן לצרוך את הקנאביס גם באמצעות כדורי THC בשם מרינול המופק מצמח הקנאביס, אך יעילותו פחותה בהרבה מעישון הצמח עצמו.

דרכי העיבוד של קנאביס לצריכה

את צמח הקנאביס ניתן לעבד בכמה צורות:

ייבוש וטחינה של החלקים העשירים בבלוטות שרף בפרחים של נקבת הקנאביס, התוצר קרוי "מריחואנה" ומכיל החומרים הפסיכואקטיבים (הקנבינואידים) של הקנאביס.

מקור השם "מריחואנה" (Marijuana) הוא בכינוי המקסיקני לקנאביס. השם נפוץ בארצות הברית בשנות ה-30 והועדף על מקבילותיו, יש האומרים כחלק מתעמולה נגד השימוש בסם שניסתה לשייך את תרבות העישון להשפעה זרה ולא מקומית. אגדה אורבנית, כנראה חסרת בסיס, טוענת כי מקור השם בשתי בחורות מקסיקניות בשם מרי וג'ואנה. למריחואנה שלל שמות בסלנג הישראלי, כשבין המפורסמים שבהם נמצאים השמות: עשב, ירוק, ירק, גאנג'ה, ועוד רבים אחרים.

ריכוז של שרף הכולל בעיקר טריכומים (שערות הצומחות על הצמח) הממוצים במעיכה או באופן כימי ("חשיש"),
סינון המריחואנה לאבקה המכילה את בלוטות השרף,
שפשוף השרף מן החלקים העשירים בבלוטות (התוצר קרוי "צ'אראס" או "ג'אראס"),
טחינה רטובה של העלים,
מיצוי או זיקוק של חלקי הצמח, שריכוז הקנבינואידים בהם גבוה ("שמן חשיש").

ידועים כמה אופני שימוש בסם: עישון (בסיגריה), במכשיר אידוי המאדה את הקנאביס ללא שריפת חומרי הצמח, במקטרת, ב"צ'ילום", שהוא כלי העשוי כצינור מתרחב, או בנרגילה עשויה לשם כך, הקרויה "באנג"; אכילה או שתייה של קנאביס, פעמים רבות אחרי המסה בחמאה ושימוש בה בבישול מזון. במיוחד מוכרות עוגיות שבין מרכיביהן חמאת קנאביס.

THC הוא ליפופילי (נקשר היטב לשומן), ומסיסותו במים נמוכה: 2.8 גרמים לליטר ^[7].

מעמדו החוקי של הסם

היסטוריה

כרזה של הסוכנות האמריקנית לסמים מסוכנים מ-1935, המזהירה אנשים מסוחרים המוכרים את "סם המוות מריחואנה" בו אורבים לרצח, אי-שפיות ומוות

במאה-20 התרחש ברחבי העולם תהליך של איסור חוקי על שימוש בקנאביס, על סחר בו ועל ייצורו.

ב-1937 נאסר הקנאביס בארצות הברית, בחקיקה פדרלית. למרות שהסם כבר היה אסור בחלק ממדינות העולם (למשל, בבריטניה מאז 1928), החקיקה האמריקאית נחשבת לאירוע מרכזי בתולדות האיסור והתרחבותו הבינלאומית. על פי עמדת המחוקק האמריקאי, הקנאביס הוצא אל מחוץ לחוק על מנת להגן על הציבור מפני השפעותיו המזיקות. מאז, הוצא הקנאביס מחוץ לחוק ברוב מדינות העולם, ואיסור זה גובה באמנות בינלאומיות.

מעמד חוקי ברחבי העולם כיום

באמנות בינלאומיות (אמנה בדבר סמים נרקוטיים - 1961, האמנה בדבר חומרים פסיכוטרופיים - 1971 ואמנת האו"ם נגד סחר בסמים נרקוטיים וחומרים פסיכוטרופיים - 1988), המקובלות כמעט על כל מדינות העולם, נקבע שאספקת קנאביס איננה חוקית.

רוב המדינות ממשיכות להחזיק במדיניות נוקשה כלפי שימוש בקנאביס, ובראשן ארצות הברית. במספר מדינות בארצות הברית הופחתה חומרת העבירה של החזקה בסם והשימוש בו מ"פשע" ל"חטא", ובאחת עשרה מהן (נכון לפברואר 2007) שימוש רפואי בסם הוא חוקי ומוסדר. למרות זאת, לפי החוק הפדרלי התקף בכל ארצות הברית, הקנאביס מסווג כסם בדרגת הסיכון הגבוהה ביותר, שבה מסווגים הסמים הממכרים ביותר, וגם שימוש רפואי איננו חוקי בהתאם לחוק זה [9]. ברבות ממדינות העולם השלישי הענישה על אחזקת קנאביס היא חמורה וכוללת עונשי מאסר ארוכים, ולעתים עונשי מוות של סוחרים.

זרעי הצמח, המלאים בחלבון ובחומצות שומן, נאכלים בטבע על ידי זנים רבים של ציפורים. מדינות רבות, ובכללן ישראל וארצות הברית, אוסרות החזקת זרעי קנאביס חיים, אך הם ניתנים לרכישה חופשית באחדות ממדינות אירופה ^[8].

לגליזציה

במחציתה השנייה של המאה ה-20 החל ויכוח על נחיצותו והצדקתו של איסור השימוש בקנאביס. ארגונים שונים הדוגלים בלגליזציה של קנאביס החלו לפעול בעולם המערבי, במטרה לשנות את חוקי הסמים.

בין מתנגדי האיסור יש הטוענים כי לאיסור היו מניעים אחרים, לא ענייניים, כגון אינטרסים עסקיים של יצרני ניילון שהתנגדו לשימוש בסיבי הקנאביס למטרות תעשייתיות, אינטרסים של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט, שחשש מייצור המוני של נייר מקנביס, שיפגע בעסקיו שהתבססו על ייצור נייר מעץ, רצון למצוא תעסוקה למנגנון האכיפה שנותר לאחר הסרת האיסור על משקאות חריפים המכונה תקופת היובש, וגזענות, שכן רוב משתמשי הקנאביס היו שחורים או לטינים ולא לבנים (השימוש המסיבי בקנאביס בקרב לבנים החל בשנות ה-60). דעה אחרונה זו נסמכת על פרסומים רבים בעיתונות האמריקאית בשנות ה-30 העוסקים במריחואנה כ"צמח השטן" ומתארים מקרי רצח ואלימות שלכאורה נבעו משימוש בקנאביס, פיתוי נערות לבנות על ידי צעירים לטיניים באמצעותו או השפעות שונות ומשונות של השימוש בסם (למשל צמיחת שדיים אצל גברים).

ב-1972 הוגש לנשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון דו"ח של ועדת שפר (shafer),ועדה שמינה כדי לבחון את הנושא על כל היבטיה. ועדת שפר המליצה על התרה מחדש של השימוש בקנאביס^[9], אך ניקסון דחה את המלצתה.

כתוצאה מגילויים אלה ומהלחץ הפוליטי, נבחנה מחדש מדיניות האיסור במדינות שונות, וחלקן הקלו את העונשים על שימוש בקנאביס, עד לביטול מוחלט של ענישה בגין שימוש.

ב-1976 שינתה הולנד את החקיקה כך שבאופן מעשי שימוש בקנאביס מותר (פורמלית הסם עדיין אסור). ב-2001 שינו בלגיה וחלק ממדינות אוסטרליה את סיווג העבירה של החזקה בסם ושל שימוש בו לחמור פחות. בתחילת המאה ה-21 הופחתה האכיפה נגד השימוש בקנאביס באנגליה, באיטליה, בשווייץ ובקנדה. בחלק ממדינות דרום אמריקה כגון ארגנטינה, קולומביה, פרו, אורוגוואי וונצואלה, אין ענישה על שימוש בקנאביס והחזקתו בכמויות קטנות.

מעמד חוקי בישראל

בישראל המדיניות בנוגע לקנאביס דומה למדיניות האמריקאית והמשטרה מטפלת בכ-10,000 עבירות בשנה של שימוש והחזקה לשימוש עצמי. ישנה הפרדה בין שימוש בקנאביס רפואי באישור משרד הבריאות - הנחשב חוקי, לבין שימוש ללא אישור הנחשב כעברה על החוק.

על פי סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973, "סם מסוכן" הוא כל חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה. התוספת הראשונה מפרטת כי הקנביס (Cannabis) וכן השרף של הקנבוס הידוע גם בשם חשיש (Cannabis Resina Syn: Hashish) נכללים בהגדרה זו. החוק מטיל עונשים כבדים על ייצור, החזקה ושימוש, מסחר ומעבר והדחת קטינים לשימוש בסם מסוכן. העונש המרבי על ייצור, החזקה, שימוש, העברה או סחר הוא 20 שנות מאסר, והעונש המרבי על הדחת קטין לשימוש בסם הוא 25 שנות מאסר.

סעיפים מסוימים של החוק מקלים על העוברים על החוק למטרת "צריכה עצמית". כך למשל, עונשים על סחר בסם נושאים עונש מרבי של 20 שנה, בעוד שהחזקה או שימוש למטרת "צריכה עצמית", נושאים עונש מרבי של שלוש שנות מאסר. החוק קובע כי מי שהחזיק סם בכמות העולה על זו המוגדרת בתוספת השנייה, מוחזק כמי שהחזיקו שלא למטרת צריכה עצמית. התוספת השנייה לפקודת הסמים מגדירה כי לעניין קנבוס ושרף של קנבוס הכמות האמורה היא 15 גרם, כאשר הכוונה למשקל נטו של הסם מתוך כלל התרכובת או התערובת. עם זאת, צריכה עצמית של סם בין כתלי בית ספר, על ידי מי שמלאו לו 16 שנה ואינו תלמיד בית הספר נושאת מאסר של 5 שנים.

את גישתו של הדין הישראלי באשר לשימוש בקנאביס ביטא השופט מישאל חשין בדיון בבש"פ 442/96 מדינת ישראל נ' יריב טולדנו (לא פורסם):

"נכון שסם הקנאביס אינו מן הסמים "הקשים", אך על-פי הגדרת המחוקק סם מסוכן הוא וסחר בו מהווה עבירה על-פי דין ... סם מסוכן הוא סם מסוכן גם אם אינו מן הסמים "הקשים". נזכיר לעצמנו, שמא יישכח הדבר מאיתנו, כי המשיב עסק בסחר בסם מסוכן, דהיינו, בעבור בצע-כסף נכון היה לסכן את בריאותם ואת נפשם של אחרים, בהם בני-נוער".

פיסקה זו צוטטה בהסכמה לאחר מכן בפסקי דין רבים הנוגעים לעוברים על האיסורים הקשורים בסם.

בשנת 1999 הוקמה מפלגת עלה ירוק הקוראת ללגליזציה של הקנאביס. עד כה לא הצליחה המפלגה לעבור את אחוז החסימה.

בשנת 2008 החל משרד הבריאות בישראל באספקת קנאביס רפואי לחולים על מנת להקל על מחלות ותופעות לוואי מסוימות. האישור מתקבל בהמלצת רופא מומחה ובאישור הממונה על כך במשרד הבריאות. בשנים הראשונות לפעילות, החקלאים תרמו את תוצרתם למחקרים ולשימוש רפואי הן לחולים והן למשרד הבריאות.

ביולי 2011 הושגה הסכמה להסדרת ענף הקנאביס הרפואי בישראל. נכון למועד ההחלטה מדינת ישראל מונה כ-5,500 חולים המשתמשים בקנאביס רפואי ו-8 חוות המגדלות את התרופה. משרד הבריאות שמחפש את הדרך הנכונה להסדרת הענף בישראל, הגיע להסכמה עם כלל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר להמשך קיומו של הענף בישראל. חלוקת הסמכויות בין משרדי הממשלה תהיה כדלקמן:

משרד החקלאות – יהיה אחראי על המגדלים ושטחי הגידול
משרד הבריאות – יהיה אחראי לחולים ולמחקרים בתחום.
המשרד לביטחון פנים – יהיה אחראי על כך שהשימוש יהיה רפואי בלבד.

לאור דרישות של המשרד לביטחון פנים ומשרד הבריאות, הלובי החקלאי הסכים לייבוא התרופה במקביל להמשך הגידול החקלאי המקומי. עלות קנאביס רפואי בגידול מקומי היא כ-7 שקל לגרם ועלותו כמיובא היא כ-70 שקל לגרם.

תאוריית סם המעבר, והקשר לסמים בלתי-חוקיים אחרים

מאז שנות החמישים עלה החשש כי הקנאביס הוא "סם מעבר", שממנו עוברים המשתמשים לסמים קשים יותר כמו קוקאין והרואין ^[10]. בין המחקרים שנערכו בנושא, יש התומכים בטענה זו ^[11], בעוד שאחרים לא מצאו לה ראיות ^[10] ^[12].

מעבר להשפעה של השימוש בקנאביס כשלעצמו על המעבר לסמים קשים, שאינה ברורה די הצורך, נראה שעצם מעמדו הלא-חוקי של הסם מגביר עבור המשתמשים את הנגישות לסוחרים העוברים על החוק, וכך הוא מגדיל את הסיכוי לשימוש בסמים לא חוקיים אחרים ^[13]^[14].

סם אמת

המשרד לשירותים אסטרטגיים (OSS), סוכנות מודיעין של ממשלת ארצות הברית שהוקמה במהלך מלחמת העולם השנייה השתמשה בקנאביס כסם אמת. סם האמת האפקטיבי ביותר שפותח במעבדות הסוכנות בבית־החולים סט. אליזבת' בתחילת שנות הארבעים היה מריחואנה מרוכזת שגרמה לנחקר להיות "משוחרר בלשונו וחופשי בשיתוף המידע שלו"^[15].

במאי 1943 רב סרן ג'ורג' האנטר וייט ארגן פגישה עם אוגוסטו דל גראסיו, בריון של ברון הפשע הניו יורקי לאקי לוצ'יאנו. וייט הציע לדל גראסיו סיגריות של טבק מעורבב עם ריכוז THC ממריחואנה. דל גראסיו דיבר בפתיחות לאחר מכן על הלוגיסטיקה של עסקי ההרואין של לוציאנו. במקרה אחר הגדיל וייט את כמות ה-THC עד כדי כך שדל גראסיו התעלף לשעתיים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

תבנית:אנציקלופדיה ynet
קנאביס, מריחואנה, חשיש ופוליטיקה
קנאביס, במאגר המידע "כאנאביס מריחואנה וחשיש"
תעתועי הקנאביס, האוניברסיטה הפתוחה בשיתוף עמותת אל סם
על המריחואנה, באתר הרשות למלחמה בסמים
בלדד השוחי, האם גראס מסוכן?, באתר ערוץ עשר
בלדד השוחי, מדוע מריחואנה אינה חוקית בארץ?, באתר ערוץ עשר
חיים שדמי, בתפקיד מפלגת עלה ירוק: משרד הבריאות, באתר הארץ, 19 ביוני 2009
טלי וישנה, הירוק הירוק הזה, האייל הקורא
פרופ' בן עמי סלע, מריחואנה: כל מה שרצית לדעת ולא חוקי לשאול, באתר דוקטורס אונליין
קנאביס רפואי בישראל
קנאביס רפואי, מידע ומחקרים, באתר קנביסה
ד"ר סיימון וולפסון על אישור קנאביס רפואי, באתר דוקטורס אונליין
ערן נבון, כן, זה עוזר, באתר ישראל היום, 15 ביולי 2011
הקנאביס הרפואי ימשיך לגדול בארץ, באתר חדשות ערוץ 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יפה שיר-רז, כבוד למריחואנה הרפואית: התרופה שמסתירים מכם, באתר ynet, 4 במאי 2012
עמוס סילבר להפסיק את מדיניות ההפללה

הערות שוליים

^ סכנה ושמה קנאביס, ynet, 4.5.03
^ זהר עמר, "חשיש וחשישיים בארץ-ישראל וסוריה בימי הביניים", אריאל, 120 (תשנ"ז), עמ' 282-277.
^ [1] The Dangers of Cannabis, 2003, Retrieved on 2006-12-04, Professor Ray Streater
^ http://www.chanvre-info.ch/info/en/Hemp-is-less-toxic-than-alcohol-or.html
^ Pharmacology and effects of cannabis: a brief reviewת C. HEATHER ASHTON, FRCP, Emeritus Professor of Clinical Psychopharmacology University of Newcastle upon Tyne, Department of Psychiatry, Royal Victoria Infirmary, Newcastle upon Tyne NEI 4LP. full text
^ אלי לאון, עישון מריחואנה - לא צעד חכם, ישראל היום, 29 באוגוסט 2012
^ The Medical Applications of Cannabinoids, Akinde Omotayo, Borough of Manhattan Community College, Retrieved on 2006-09-15
^ , Controlled Substances Act, 21 USCS § 801, United States Drug Enforcement Agency, Retrieved on November 4 2005
^ The Report of the National Commission on Marihuana and Drug Abuse, Marihuana: A Signal of Misunderstanding, Commissioned by President Richard M. Nixon, March, 1972 [2]
^ ¹ ² [3] Rand study casts doubt on claims that marijuana acts as "gateway" to the use of cocaine and heroin, Retrieved on 2006-12-24
^ [4] Is Marijuana a Gateway Drug?, Richard Saitz, MD,MPH,FACP, "Watch", Retrieved on 2006-12-27
^ Tarter,Ralph E, Michael Vanyukov, Levent Kirisci, Maureen Reynolds and Duncan B. Clark, M.D., 2006, December, Predictors of Marijuana Use in Adolescents Before and After Licit Drug Use: Examination of the Gateway Hypothesis, American Journal of Psychiatry, volume 163, issue 12, 10.1176/appi.ajp.163.12.2134 [5], Study conducted at University of Pittsburgh's School of Pharmacy.
^ Morral, Andrew R., McCaffrey, Daniel F.; Paddock, Susan M., 2002, December, Reassessing the marijuana gateway effect, "Addiction", volume 97, issue 12,1493-1504 [6]
^ [7] Marijuana Policy Project- FAQ, Retrieved on 2006-12-24
^ Alexander Cockburn (1998). Whiteout: The CIA, Drugs and the Press. Verso. pp. 117–118. ISBN 1859841392. {{cite book}}: פרמטר לא ידוע |coauthors= (הצעה: |author=) (עזרה)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

תבנית:אזהרת סמים

תבנית:Link FA

[1] סכנה ושמה קנאביס, ynet, 4.5.03

[2] זהר עמר, "חשיש וחשישיים בארץ-ישראל וסוריה בימי הביניים", אריאל, 120 (תשנ"ז), עמ' 282-277.

[mthkcl-3] [1] The Dangers of Cannabis, 2003, Retrieved on 2006-12-04, Professor Ray Streater

[4] ttp://www.chanvre-info.ch/info/en/Hemp-is-less-toxic-than-alcohol-or.html

[P-5] Pharmacology and effects of cannabis: a brief reviewת C. HEATHER ASHTON, FRCP, Emeritus Professor of Clinical Psychopharmacology University of Newcastle upon Tyne, Department of Psychiatry, Royal Victoria Infirmary, Newcastle upon Tyne NEI 4LP. full text

[6] אלי לאון, עישון מריחואנה - לא צעד חכם, ישראל היום, 29 באוגוסט 2012

[water_solubility-7] The Medical Applications of Cannabinoids, Akinde Omotayo, Borough of Manhattan Community College, Retrieved on 2006-09-15

[DEA-8] , Controlled Substances Act, 21 USCS § 801, United States Drug Enforcement Agency, Retrieved on November 4 2005

[shafer-9] The Report of the National Commission on Marihuana and Drug Abuse, Marihuana: A Signal of Misunderstanding, Commissioned by President Richard M. Nixon, March, 1972 [2]

[GAD-10] ¹ ² [3] Rand study casts doubt on claims that marijuana acts as "gateway" to the use of cocaine and heroin, Retrieved on 2006-12-24

[11] [4] Is Marijuana a Gateway Drug?, Richard Saitz, MD,MPH,FACP, "Watch", Retrieved on 2006-12-27

[Tarter2006GatewayHypothesis-12] Tarter,Ralph E, Michael Vanyukov, Levent Kirisci, Maureen Reynolds and Duncan B. Clark, M.D., 2006, December, Predictors of Marijuana Use in Adolescents Before and After Licit Drug Use: Examination of the Gateway Hypothesis, American Journal of Psychiatry, volume 163, issue 12, 10.1176/appi.ajp.163.12.2134 [5], Study conducted at University of Pittsburgh's School of Pharmacy.

[13] Morral, Andrew R., McCaffrey, Daniel F.; Paddock, Susan M., 2002, December, Reassessing the marijuana gateway effect, "Addiction", volume 97, issue 12,1493-1504 [6]

[14] [7] Marijuana Policy Project- FAQ, Retrieved on 2006-12-24

[Whiteout-15] Alexander Cockburn (1998). Whiteout: The CIA, Drugs and the Press. Verso. pp. 117–118. ISBN 1859841392. {{cite book}}: פרמטר לא ידוע |coauthors= (הצעה: |author=) (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

@@ שורה 209: / שורה 209: @@
 [[my:ဆေးခြောက်ပင်]]
 [[nl:Cannabis (drug)]]
+[[nn:Rusmiddelet cannabis]]
 [[no:Cannabis (rusmiddel)]]
 [[pl:Marihuana]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: קנאביס
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קנאביס