אל ניניו

אל ניניו (בספרדית: El Niño) היא תופעה אקלימית המתרחשת מול חופי פרו ואקוודור ומשפיעה על האקלים באזורים נרחבים בעולם, בחלקם אף מרוחקים עד מאוד מהיבשת הדרום אמריקנית.

מקור שמה של התופעה ("הילד" בספרדית) הוא בהתרחשותה סמוך לחג המולד, המציין את הולדת ישו הנוצרי. משך התופעה הוא כחודש אולם אחת לכמה שנים, באופן לא מוסבר, היא מתארכת מעבר לתקופה הרגילה וגורמת בכך תמותה המונית לדגים ולבעלי חיים הניזונים מהם. בכל פעם שכזו נגרמים נזק כבד לכלכלת פרו וסבל רב לצרכני הדגים. ריבוי פגרי הדגים והעופות מביא עימו סירחון ומגביר התפשטות מחלות. רוב המדינות המושפעות מתופעות האל ניניו הן מדינות מתפתחות.

בנסיבות שלא הובררו עדיין, לתופעת אל ניניו יש השלכות אקלימיות נרחבות באוקיינוס השקט, באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס ההודי. השפעת האל ניניו על האוקיינוס האטלנטי מורגשת 12-18 חודשים לאחר השפעתו על האוקיינוס השקט וההודי.

תופעת האל ניניו

ההפרש בין טמפרטורת פני השטח של האוקיינוס בימים כתיקונם ובזמן האל ניניו בדצמבר 1997

האל ניניו מוגדר כחריגה בטמפרטורת פני השטח של האוקיינוס ביותר מחצי מעלת צלזיוס.

הסימנים הראשונים לאל ניניו הם:

• עלייה בלחץ האוויר מעל האוקיינוס ההודי, באזור אינדונזיה ואוסטרליה
• ירידה בלחץ האוויר מעל טהיטי, מרכז האוקיינוס השקט וחלקו המזרחי.
• החלשות הרוחות בדרום האוקיינוס השקט, או שינוי כיוונן מזרחה
• אוויר חם עולה ליד פרו וגורם לגשם במדבריות פרו.
• זרמים חמים ממערב האוקיינוס השקט לחלקו המזרחי וגשם באזורים יבשים בדרך כלל

לעתים מופיעות תופעות אקלימיות חריגות בשנה שלאחר הופעת אל ניניו חזק במיוחד. תופעות אלו מכונות לה ניניה - הילדה.

האל ניניו החזק האחרון התרחש ב-1997.

המערכות האקלימיות

המערכת הרגילה

המערכת האקלימית הנורמלית מול חופי פרו ואקוודור

באזורים שבהם נושבת הרוח השלטת במקביל לחוף, נסחפים המים בניצב לו. בחופי פרו נושבות רוחות דרומיות, הסוחפות את המים העליונים המחוממים על ידי קרינת השמש, מערבה. כתוצאה מכך עולים מן המעמקים מים קרים עשירים במזון. בעקבות זאת מתרבים דגים ממינים שונים ובהם האנשובי. דיג האנשובי מהווה מקור הכנסה חשוב לפרו ונדבך חשוב ביבול החקלאי המיוצא לשוק האמריקני.

המים החמים מגיעים לצדו המערבי של האוקיינוס השקט באזור המשווני, וגורמים לתנאי אקלים טרופיים - חום, לחות ולחץ אוויר נמוך. הלחות היתרה גורמת שם לטייפונים ולסופות רעמים.

האוויר החם עולה למעלה בצדו המערבי המשווני של האוקיינוס השקט, ונע מזרחה תוך כדי התקררותו. הוא מגיע לחופים המערביים של דרום אמריקה ומשרה שם אקלים קר ויבש.

מערכת אל ניניו

המערכת האקלימית מול חופי פרו ואקוודור בזמן אל ניניו

רצף הרוחות הדרומיות נקטע, ועקב כך גם נעצרת אספקת המים הקרים ועשירי התזונה. אוויר חם עולה למעלה במרכז האוקיינוס השקט, ונע מזרחה ומערבה לחופי היבשות.

האל ניניו גורם לקיץ (דצמבר-פברואר) חם ורטוב בצפון פרו ובאקוודור, ולעתים להצפות, כשהתופעה חזקה במיוחד. באזורים הקרובים לחוג הגדי בדרום אמריקה (צפון ארגנטינה, דרום ברזיל, צפון צ'ילה ובוליביה) האל ניניו גורם לשנה גשומה מהרגיל, ובמרכז אמריקה, קולומביה ואגן האמזונאס האקלים יבש וחם יותר מהרגיל. המדינות בצדו השני של האוקיינוס השקט חוות אף הן אקלים חם ויבש מהרגיל בעקבות האל ניניו, בחודשים יולי-אוגוסט. השפעות האל ניניו מגיעות לאזורים נוספים בעולם, כולל צפון אמריקה, אפריקה ואנטארקטיקה.

קישורים חיצוניים

• תבנית:הידען2
• דוידסון אונליין - מאגר מדע: אל ניניו הבלתי צפוי הרצאה עם הסברים.
• דוידסון אונליין - שאל את המומחה: מה זה "אל-ניניו"?
• תבנית:אנציקלופדיה ynet