ההתיישבות העובדת – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
[[קטגוריה:תנועת העבודה]] |
[[קטגוריה:תנועת העבודה]] |
||
[[קטגוריה:אנשי ההתיישבות העובדת|*]] |
[[קטגוריה:אנשי ההתיישבות העובדת|*]] |
||
[[קטגוריה:מפעל ההתיישבות]] |
|||
{{אין בינוויקי}} |
{{אין בינוויקי}} |
||
גרסה מ־11:09, 15 בספטמבר 2012
ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר עם תנועת העבודה ובכלל זה עם ההסתדרות וגופים הקשורים לה.
היישובים שנכללו במושג זה היו, רובם ככולם, אגודות שיתופיות חקלאיות כגון: קיבוצים, קבוצות, מושבים ומושבים שיתופיים. מושבות, יישובים עירוניים וערים לא נחשבו חלק מן ההתיישבות העובדת.
עקרונות ההתיישבות העובדת כללו:
- התקיימות על עבודה עצמית ואי-ניצול הזולת
- עזרה הדדית בין חברי היישוב
- חיי שיתוף (בדרגות שונות)
- סולידריות של כלל ציבור העובדים
- ציונות (אם כי מספר קטן של יישובים חרדיים לא השתייכו למסגרת ציונית).
אמנם, עקרונות ההתיישבות העובדת חייבו עבודה עצמית והימנעות מהעסקת עובדים שכירים, אולם, העסקת עובדים שכירים הייתה נהוגה בהתיישבות העובדת במשך שנים רבות (בתחילה בעבודות עונתיות כאשר נדרשו ידיים עובדות רבות בענפי חקלאות שונים ולאחר מכן גם בעבודות קבועות). דיונים רבים והתלבטויות התקיימו בהתיישבות העובדת בנושא "חיסול העבודה השכירה". הקיבוצים דגלו בהשקפת עולם של שיתוף מלא, הן בייצור והן בצריכה (הקיצוניים ביותר היו ישובי הקיבוץ הארצי). המושבים השיתופים באו אחריהם וגרסו שיתוף מלא בייצור ויתר חופש לחברים בצריכה. המושבים היו בקצה השני של הקשת והחזיקו בהשקפה לפיה כל משפחה היא יחידה כלכלית נפרדת הקשורה ליתר חברי המושב בכללים של עזרה הדדית.
רוב יישובי ההתיישבות העובדת החזיקו בהשקפת עולם סוציאליסטית וחלק גדול מהם אף הזדהה תקופה ארוכה עם המשטר הסובייטי. עם זאת היו גם יישובים דתיים (ברובם בעלי השקפה סוציאליסטית מתונה) וכן יישובים לא-סוציאליסטים בעלי השקפה ליברלית (יישובי העובד הציוני). יישובים עירוניים, גם אם הזדהו עם ההסתדרות ועם מפלגות הפועלים והיו "מעוזים סוציאליסטיים" (כמו קריית חיים) לא נחשבו חלק מן ההתיישבות העובדת.
ההתיישבות העובדת היוותה בסיס חשוב של ארגון ההגנה. הפלמ"ח הוקם ביישובי ההתיישבות העובדת ונתמך על ידי היישובים ועל ידי תנועותיהם ההתיישבותיות העיקריות.
יישובי ההתיישבות העובדת השתייכו בעיקר לארגונים הבאים:
- ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל
- הסתדרות הפועל המזרחי
- הסתדרות פועלי אגודת ישראל
תנועות התיישבותיות עיקריות היו:
- הקיבוץ המאוחד
- חבר הקבוצות
- איחוד הקבוצות והקיבוצים
- הקיבוץ הארצי
- תנועת המושבים
- התנועה הקיבוצית
- האיחוד החקלאי
- יישובי העובד הציוני (קיבוצים ומושבים)
- יישובי פועלי אגודת ישראל
לקריאה נוספת
- מוטי זעירא, קרועים אנו, זיקתה של ההתיישבות העובדת בשנות העשרים אל התרבות היהודית, ירושלים : הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ב-2002
- עדה שיין, שלמה בר גיל, וישבתם בטח : ניצולי השואה בהתיישבות העובדת, 1955-1945, ירושלים : הוצאת יד ושם, תש"ע 2010.
