שיחה:יהוה – הבדלי גרסאות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Someone35 (שיחה | תרומות)
238 עריכות
Nevuer (שיחה | תרומות)
4,091 עריכות
שורה 117: שורה 117:
:הצעות ברוח זו הועלו ונזנחו. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 13:49, 28 באוקטובר 2011 (IST)
:הצעות ברוח זו הועלו ונזנחו. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 13:49, 28 באוקטובר 2011 (IST)
::יהוה יהוה יהוה--[[משתמש:Someone35|Someone35]] - [[שיחת משתמש:Someone35|שיחה]] 19:27, 18 בספטמבר 2012 (IDT)
::יהוה יהוה יהוה--[[משתמש:Someone35|Someone35]] - [[שיחת משתמש:Someone35|שיחה]] 19:27, 18 בספטמבר 2012 (IDT)
:::תתבגר. &rlm;[[משתמש:nevuer|nevuer]]&rlm; • [[שיחת משתמש:nevuer|שיחה]] 21:23, 18 בספטמבר 2012 (IDT)


== מי קבע ??? ==
== מי קבע ??? ==

גרסה מ־21:24, 18 בספטמבר 2012

הגיית יהוה

"הסברה המקובלת במחקר המודרני היא שקריאתו של השם הייתה כך: Yahweh, לאור השם הקדוש 'יָהּ'"

זה לא סותר את העובדה שהכתב העברי העתיק הוא אבג'ד? ירדן זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 17:57, 12 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

Yahweh

חשבתי שזה ויקיפדיה העברית. האם Yahweh נכתב באנגלית במקום בעברית מנוקדת בגלל שיש אנשים שחושבים שזה עדיף מבחינה הלכתית?84.108.213.97 11:29, 20 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]

איך תכתוב את ההגייה W? וו' עם הסבר?

משהו כמו "יַהְוֶה". ה-W היא פשוט התעתיק של האות ו', שאפשר שהגייתה השתנתה מימי קדם.84.108.213.97 14:22, 27 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

מקורות למקורותיה של האלוהות יהוה

  • תיעוד: מופיע במקרא 6,823 פעמים (בהקשר זה ראו "המקור היהוויסטי" (J) בתורת התעודות, לזיהוי מקורות הטקסט המקראי לפי כינוי האלוהות), (מקור: האנציקלופדיה העברית). שם יהוה מופיע גם במקורות חוץ במקראיים: במצבת מישע (המאה ה-9 לפנה"ס), בכונתילת עג'רוד (מאות 8-9 לפנה"ס) ובמכתבי לכיש (597–587 לפנה"ס) (אולם רק בהקשר לאלוהי ישראל, שם יהוה אינו מופיע בשום מקור אחר ולא בשום פאנתיאון אלים אחר)
  • הגייה: ההגייה של שם זה הופסקה כבר בעת העתיקה, ובשלב מסוים הגו אותו כ"אדני", וכאשר שם זה בא במקרא בסמוך לשם אדני - הגו זאת כ"אלוהים". [ראו דניאל א,2 בה נכתב כבר אדני במקום יהוה: ”וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ”. הסופרים הן במקרא העברי והן במקרא שנכתב יוונית נהגו לכתוב את יהוה (וגם את "אל") באותיות העבריות הקדומות], מסורת זו כבר משתקפת בתרגום השבעים (בה שם יהוה מתורגם Κύριος [אדון], וכאשר הוא בא לאחר המילה אדני - הוא מתורגם בהתאם, כ"אלוהים"), וכך הוא מנוקד בניקוד חלקי על ידי בעלי המסורה (יְהוָה כשהוא נקרא "אֲדֹנָי" או יְהוִה כאשר הוא נקרא "אלׁהִים"). בשלב מאוחר יותר התווסף חולם לאות ו', והוא נוקד יְהֹוָה, ובשלב הבא הוא התווסף חטף סגול לאות י' והוא נוקד יֱהֹוָה.
ניקוד זה הניב את מסורת הקריאה "Yehowah" (יֱהֹוָה) אצל החכמים הנוצריים בימי הביניים. חוקרים פרוטסטנטיים הנהיגו מנגד את הקריאה "Yahweh" (יַהוֶה) (מקור: האנציקלופדיה העברית) [אנקדוטה: ראו את הניקוד (והכתיב) בשער הספר הבא ]
  • משמעות השם: הוצעו כמה השערות לאטימולוגיה של שם יהוה. אולם בכל מקרה מהמקרא (שמות ג,14 למשל) עולה ששם זה נתפס כהטיה של השורש ה-ו-ה, במשמעות של "היה".
ראו גם: תבנית:מאמר
  • מקור האלוהות: שם זה מופיע רק במקרא ובמקורות חוץ מקראיים בזיקה לעם ישראל בלבד (מכתבי לכיש ממלכת יהודה, ומצבת מישע כשם אלוהי ישראל). שם זה אינו נמצא בפאנתיאונים של העמים האחרים. ראו גם בפרסומיו של ישראל קנוהל (בין היתר, בספרו: מאין באנו; הצופן הגנטי של התנ"ך, הוצאת דביר, 2008. 224 עמודים)
  • סינקרטיזם: ראו פרסומים על הכתובות האפיגראפיות מכונתילת עג'רוד (יהוה ואשרה) ומכתבי יב (יהוה וענת) (מקור: Karel van der Toorn 1992)
  • ביבליוגרפיה: משה דוד קאסוטו (מ.ד.ק.), "אֱלֹהִים; אלהים במקרא; שמות אלהים; 4. יהוה, 5. יָּהּ", האנציקלופדיה העברית (כרך ג, עמ' 436), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ו.
  • ”ואקח משם את כלי יהוה”, מצבת מישע (מחצית ראשונה של המאה ה-9 לפנה"ס)
    ”ואקח משם את כלי יהוה”, מצבת מישע (מחצית ראשונה של המאה ה-9 לפנה"ס)
  • ”ישמע יהוה את אַדׁנִי ... יְבַכֶּר יהוה את אַדׁנִי דבר ...” מכתבי לכיש (אוסטרקון מס' 2)
    ”ישמע יהוה את אַדׁנִי ... יְבַכֶּר יהוה את אַדׁנִי דבר ...” מכתבי לכיש (אוסטרקון מס' 2)
  • ”ישמע יהוה את אַדׁנִי ... חי יהוה אם נסה איש ...” במכתבי לכיש (אוסטרקון מס' 3, חזית)
    ”ישמע יהוה את אַדׁנִי ... חי יהוה אם נסה איש ...” במכתבי לכיש (אוסטרקון מס' 3, חזית)
  • ”לעֹבַדְיָו בן עדנה בָרֻך הֻא ליהו”, כתובת על אגן אבן מכונתילת עג'רוד
    ”לעֹבַדְיָו בן עדנה בָרֻך הֻא ליהו”, כתובת על אגן אבן מכונתילת עג'רוד
  • ”אריך ימים וישבעו, ליהוה תימן ולאשרתו, הטיב(ה) יהוה”, כתובת על טיח קיר מכונתילת עג'רוד
    ”אריך ימים וישבעו, ליהוה תימן ולאשרתו, הטיב(ה) יהוה”, כתובת על טיח קיר מכונתילת עג'רוד
  • ”אמר א[ ]ו[. ] ה [ ]ך אֶמֹר ליהל[יו] וליועשה ול[ בֵּ]רַכְתִּ אתכמ ליהוה שמרנ ולאשרתה” (= "אמר ... אמור ליהליו וליועשה ול.. בירכתי אתכם ליהוה שומרון ולאשרתו") (כתובת שהופיע על פיטם בכונתילת עג'רוד, בתמונה: הציור שמעל הכתובת)
    ”אמר א[ ]ו[. ] ה [ ]ך אֶמֹר ליהל[יו] וליועשה ול[ בֵּ]רַכְתִּ אתכמ ליהוה שמרנ ולאשרתה” (= "אמר ... אמור ליהליו וליועשה ול.. בירכתי אתכם ליהוה שומרון ולאשרתו") (כתובת שהופיע על פיטם בכונתילת עג'רוד, בתמונה: הציור שמעל הכתובת)
  • ”ליהוה התמנ ולאשרתה ... כל אשר ישאל מאִש חנן הֻא ונתן לּה יהו כלבבֹה” (= "ליהוה התימן ולאשרתו ... כל אשר ישאל מאיש חנן, ונתן לו יהוה כלבבו"). (כתובת שהופיע על פיטם בכונתילת עג'רוד)
    ”ליהוה התמנ ולאשרתה ... כל אשר ישאל מאִש חנן הֻא ונתן לּה יהו כלבבֹה” (= "ליהוה התימן ולאשרתו ... כל אשר ישאל מאיש חנן, ונתן לו יהוה כלבבו"). (כתובת שהופיע על פיטם בכונתילת עג'רוד)

העברה מדף בקשות מפעילים

― הועבר מהדף ויקיפדיה:בקשות ממפעילים

יותר מגורם אחד התבטא - הן בעבר והן היום - נגד צנזורה מטעמים של "אני עם הרקע הדתי"; שכן כאן לא וויקיפדיה היהודית. /Orrling◄שיחה 17:11, 23 במאי 2011◄ספינת הדגל האורבנית!
השאלה היא עד כמה סביר שמישהו שמחפש את הערך אלוהים יכתוב בחיפוש יה. נראה לי סבירות אפסית, בהתחשב בעובדה שגם דתיים וגם חילונים לא באמת נוהגים להשתמש בכינוי הזה. אנדר-ויק 17:16, 23 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
דתיים כמו גם חילונים אינם נוהגים להשתמש בצורה יהוה, וחרף זאת יש לנו ערך מפואר על זה. שוב, הבקשה היא להפנות את "יה" לא לאלוהים, אלא לפסקה קטנה ב"יהוה", כחלק מהדיון בצורותיו של השם המפורש. /Orrling◄שיחה 17:19, 23 במאי 2011◄ספינת הדגל האורבנית!
אורלינג, ההסתייגות של חנה (אם הבנתי אותה נכון) היא ליצור אותה בעצמה כמפעילה. יש לה בעיה עם זה שיהיה על זה ערך, אך היא יודעת שזהו החוק, והיא לא תמחק את ההפניה על הרקע הזה. על רקע אחר , אולי, בברכה, ‏Ofekalef • שיחה • הצטרפו למיזם המקורי!‏ 17:17, 23 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
השאלה היא הפוכה, לא האם מישהו שמחפש את אלוהים או יהוה ירשום "יה" אלא האם מישהו ייתקל בכינוי "יה" בתנ"ך או במקור אחר וינסה לברר למה הכוונה, ונראה לי שזה סביר בדיוק כמו יי או שם ע"ב. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:25, 23 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
אופק, אתה בהחלט צודק, אני לא מרגישה בנוח ליצור את ההפניה, אני חושבת שהתחשבות במקום שבו זה ניתן, זו לא צנזורה. בכל מקרה, אני חושבת שיש להעביר את הנושא הזה לדיון בדף השיחה של הערך יהוה. ברשותכם אני אעבירה. Hanay • שיחה 17:54, 23 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

― סוף העברה

מה אנחנו מחליטים אם כן? עקרונית, חשוב שתהיה הפניה מהמושג הזה / הצורה הזו - לאנשהו, כי זה מושג קיים שנמצא בשימוש בעשרות שמות וביטויים בנצרות ובהיהדות (הללו-יה, אמציה, ירמיה, גדליה, חנני-יה...) ונראה קצת לא-ענייני למנוע את החיפוש על-פי צירוף אותיות זה. אחד המשתמשים טרח והוסיף פרק קצר בגוף הערך, שאליו מוצע לקשר את יה. /Orrling◄שיחה 19:47, 23 במאי 2011◄ספינת הדגל האורבנית!

אני תומך במתנגדים להפניה זו. אנציקלופדיה אינה מילון, ולכן אינה חייבת לתת הפניה זו. דוד שי - שיחה 21:41, 23 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
מוזר הקשר למילון, אבל שיהיה. /Orrling◄שיחה 21:53, 23 במאי 2011◄ספינת הדגל האורבנית!
אם כבר להפנות, אז לאלוהים (יהדות), כי אינני חושב שאותיות אלה מתייחסות לאל בטקסט אחר מאשר הטקסט המקראי. ALC • כ' באייר ה'תשע"א • 04:02, 24 במאי 2011 (IDT)[תגובה]
הרעיון הוא שסביר שמי שמקליד "יה" מחפש מידע על השם ולא על הרפרנט שלו, לכן הפניה ליהוה#שימושים מקוצרים ותאופוריים תציב אותו בהקשר מתאים יותר. יש טעם בהערה של דוד שי שמידע כזה מתאים יותר למילון, ובכל זאת הפניה כזאת תהיה מועילה לדעתי. אבל זה לא באמת קריטי. ‏nevuer‏ • שיחה 11:55, 24 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

הגיית השם

היה כאן טקסט, שטען, (בלי שום מקור) שחכמים תקנו לברך איש את חברו בשם המפורש והביאו את המשנה בברכות

והתקינו, שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם, שנאמר (רות ב', ד) וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יְהוָה עִמָּכֶם וַיֹּאמְרוּ לוֹ יְבָרֶכְךָ יְהוָה.

, וזו שטות כי חכמים תקנו שיברך אדם את חברו בשם, כפי שהוא נקרא "אדני", וכמו שאומרים בברכות. ותקנו שזה לא יחשב להזכרת שם שמים לבטלה, אבל ודאי שלא תקנו להזכיר את השם המפורש. מי שכתב את זה הוא טועה ומטעה. ―קיפוד מקופד (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

המשנה לא מפרשת לאיזה הגייה היא מכוונת, אם להגייה מפורשת ("יהוה") או להגייה של "אדוני" או שמא "אלוהים". אולם כל הדוגמאות שהיא נוקטת (המשנה) הם דוגמאות בהם נעשה שימוש מפרשם בשם "יהוה". ההצעה שאתה מציעה (שהכוונה ל"אדוני" דווקא, לא ל"יהוה" ולא ל"אלוהים") דורשת מקור בר סמכא כדי שנעוות בעבורה את המשמעות הפשוטה של המשנה. מובן מאליו שמקור תאולוגי (המחויב לתאולוגיה ולא לכוונת המשנה המקורית, ההיסטורית) לא ייחשב כמקור בר סמכא. בן-חנוך - שיחה 23:32, 6 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
הדוגמאות כתובות. ולכתוב כותבים י-ה-ו-ה, דוגמא מפרשת השבוע משה אומר לבני ישראל: "יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה", האם יש מכאן ראיה שמשה השתמש בשם המפורש, אם כן למה כשקוראים בתורה לא אומרים איך שמשה אמר?, אלא ששם השם נכתב בצורה אחת ונקרא בצורה אחרת כמו שכתוב בגמרא (פסחים נ) לא כשם שאני נכתב אני נקרא נכתב אני ב יה ונקרא אני ב אד כאן, כך שאין ראיה המהכתיב של הדוגמאות. ולהיפך כשקוראים מגילת רות אומרים "ויאמר בעז אל הקוצרים אדני עמכם". בכל אופן ודאי שאין ראיה שתקנו לברך בשם שבו הוא נכתב, וגם אין סברא לומר כך.קיפוד מקופד - שיחה 23:52, 6 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
לא הייתי מספיק ברור כנראה. אני מחפש מקורות ברי סמכא, לא הצעות להסברים (תאולוגיים) פרטיים שלך. ברור לך שדעותיך לא יכולות להיות בסיס לכתיבה בויקיפדיה. בן-חנוך - שיחה 23:55, 6 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
סליחה, הבאתי מקור "לא כשם שאני נכתב אני נקרא נכתב אני ב "יה(וה)" ונקרא אני ב"אד(ני)"" מסכת פסחים דף נ. כאן זה לדעתי מספיק מקור, וחוץ מזה, אין ראיה למה שכתוב בערך, וגם זה מבוסס על פרשנות תיאולוגית של הכותב.
המקור שהבאת לא מתייחס לפרשנות המשנה, והוא גם לא מקור בר סמכא לעניין. ואני צירפתי למעלה 2 מקורות אקראיים לפרשנות המובאת בערך. בן-חנוך - שיחה 00:37, 7 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
תסתכל כאן, ותבין שהמקורות שהבאת אינם רלוונטים כי ראית אותם כתובים ולא שמעת אותם נקראים. אגב עם התלמוד בבלי הוא לא מקור בר סמכא לפירוש המשנה, אז מה כן? קיפוד מקופד - שיחה 00:52, 7 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
מקור בר סמכא הוא חוקר משנה אקדמי. בן-חנוך - שיחה 00:55, 7 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
משונה לי שהפרשן הקדום ביותר של המשנה, לא מהווה מקור בר סמכא לפרשנותה, והייתי רוצה לדעת אם זו מדיניות של ויקיפדיה ככלל (לא נראה לי), או של דעתך האישית. בוודאי כשהמערער היחיד על הפרשנות הזו זה העורך שכתב את הערך בויקיפדיה. בכל אופן בקישור שהבאתי לך מקודם כתוב מה יחס ההלכה הרבנית לשם המפורש, וככל הידוע לי המשנה השתייכה להלכה הרבנית, (בכל אופן לפי המשניות שאני בחנתי, ויש הרבה כאלה) כך שאין שום סיבה להגיד שהי מתכוונת למשהו אחר. ובודאי שאין הוכחה שהיא מתכוונת למשהו אחר. קיפוד מקופד - שיחה 01:10, 7 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

בן חנוך - בכוונתי להשמיט את הקטע הנ"ל, מכיוון שגם לטענתך מדובר במחקר ראשוני, וללא שום מקור אחר, כמו שציינת בעצמך שאפשר לפרש את המשנה בצורות שונות, ולכן כל זמן שאין ראיה עם מקור לאחד הצדדים, אין מקום לקטע בתוך הערך. ממתין לתגובתך. (אגב, לדעתך אולי גם כדאי לציין שדוד המלך נהג להגות את השם המפורש כמו שכתוב בתהילים עשרות פעמים (לדוגמא "למנצח מזמור לדוד יענך יהוה ביום צרה וכו')). קיפוד מקופד - שיחה 10:15, 11 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

ציינתי 2 מקורות שתומכים בקביעה המוצגת בערך. הם לא "המקורות" שהייתי מחפש, ואני בהחלט חושב שיש טעם ופנים בהצעתך (לגבי תקנת המשנה, לא לגבי הדיבור בזמן בית ראשון, שם הוכח לחלוטין כי הגו את השם, לפי אוסטרקאות שנמצאו ולפי ראיות נסיבתיות אחרות). אבל אני באמת רוצה מקור. ומקור אקדמי, לא סברה כמה הגיונית שהיא תהיה. במחשבה שנייה אולי כן נוסיף כרגע הסתייגות לגבי תקנת המשנה כדי לא להשאיר קביעה חד משמעית, וזאת למרות שמצאתי מקורות לכך (בגלל ההגיון שבדבריך). בן-חנוך - שיחה 11:17, 11 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
סליחה, חשבתי שצירפתי כאן את 2 המקורות שנתקלתי בהם, אולם לא עשיתי זאת עד כה. בכל מקרה, בחיפוש חוזר שלהם נתקלתי במקור בר סמכא (חנוך אלבק) שככל הנראה (ראיתי רק ציטוט חלקי) תומך בגרסתך. אני מתקן לעת עתה להסתייגות בהתאם, ובהמשך לאחר העיון במקור אוסיף את מה שאמצא שם. ואני רוצה להודות לך על תשומת לבך (ועל כך שעמדת על כך) שגרמה להעמדת דברים על תיקונם בערך. תודה רבה!.
מקורות שככל הנראה פרשו זאת כשם מפורש
(צריך לבדוק בגוף המקור, להלן ציטוט מקוטע וחלקי בחיפוש בגוגל ספרים)
מקורות שככל הנראה (כנ"ל) מפרשים זאת ככינוי
עד כאן. אודה לתגובתך. בן-חנוך - שיחה 21:38, 11 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
סחטיין על העבודה. תראה איך אי הבנה פשוטה יכולה לגרום לויכוחים מיותרים. אני הייתי בטוח ששתי המקורות שלך - זה שני הפסוקים התנכי"ם שהמשנה מביאה. (לפי הפרשנות שאם זה נכתב י-הוה, זה גם נהגה י-הוה). אם יש מקור מדעי שסובר כך, זכותה וחובתה של אנציקלופדיה לציין זאת. אגב, לגבי מה שכתבת לגבי תקופת בית ראשון יתכן שנמצאו ממצאים שהוכיחו שהגו את השם המפורש, אך זה לא אומר שהאיסור להגותו הוא מתקופה מאוחרת, כי גם בתקופת בית ראשון לא כולם היו דתיים, היו הרבה שעבדו עבודה זרה, ונשאו נשים נכריות (בתחילת בית שני), כך שאין ראיה שזה נהג גם בקרב אלה שהקפידו לשמור על חוקי התורה (כגון דוד המלך, ובועז וכד'). אבל כמובן זו דעתי האישית, ואין חובה להסכים לה. יום טוב ושבת שלום קיפוד מקופד - שיחה 12:56, 12 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
יופי, אז אני אבדוק בשבוע הבא את כל המקורות שציינתי, ואציג בערך את כל הגישות שלהם. (לגבי האפשרות שאתה מציע לבית ראשון, זו אכן תאורטית אפשרות, אך מנגד אין ראיה כי היה קיים אז "דתיים" במובן של בית שני או של ימינו). בן-חנוך - שיחה 14:55, 12 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]
שבירה
  • אברהם גייגר, קבוצת מאמרים, עמ' 98-103. [דן בנוהגי הגיית שם יהוה בהלכה המשנאית הקדומה]
  • מאן, Text and studies', חלק 1, עמ' 581.
  • תבנית:מאמר
  • חנוך אלבק, השלמות למשנת ברכות, עמ' 339.
  • שאול ליברמן, תוספתא כפשוטה, ברכות ו, עמ' 124.
  • (צבי מאיר רבינוביץ, מחזור פיוטי רבי יניי לתורה ולמועדים, כרך שני, (עמ' 165 בהערה 33), הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשמ"ז.
  • חיים טשרנוביץ, תולדות ההלכה, עמ' 119 (ובהערה 2)

מאמרים לבדיקה

ניקוד השם

לבן חנוך, לגבי ניקוד השם, בקבלה יש צורות רבות לניקוד השם, ובכל ניקוד יש בזה משמעות אחרת. אני לא מבין בזה, אבל אולי כדאי להוסיף את זה לערך באיזו שהיא צורה. (לדוגמא: בספר בני יששכר (מאמרי ראש חודש ניסן מאמר א', וזה מופיע כמעט בכל סידור לפני תפילת מוסף של ראש חודש) מציע לכוון בתפילת מוסף של ראש חודש, בעת הזכרת השם של חתימת הברכה האמצעית ("ברוך אתה ה' מקדש ישראל וראשי חדשים"), את שם יהו-ה, בכל חודש בניקוד אחר). קיפוד מקופד - שיחה 19:38, 24 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

זה רלוונטי, אם כן, לפסקת "שם יהוה בקבלה" או אולי "שם יהוה בליטורגיה הדתית". בברכה, בן-חנוך - שיחה 18:15, 25 באוגוסט 2011 (IDT)[תגובה]

בקשה חשובה מאוד, החשובה ביותר

אם אפשר בבקשה לא לכתוב את השם כמות שהוא, אני מציע בבקשה לכתוב עם מקף בין האותיות :

י-ה-ו-ה

אסור לשאת את שם השם יתברך לשווא , בברכה, אילן 13:47, 28 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]

הצעות ברוח זו הועלו ונזנחו. גילגמש • שיחה 13:49, 28 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
יהוה יהוה יהוה--Someone35 - שיחה 19:27, 18 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]
תתבגר. ‏nevuer‏ • שיחה 21:23, 18 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

מי קבע ???

מי קבע שרוב הדעות מותר לכתוב ולמחוק את שם יהוה מהמחשב ובכלל השאלה היא לא אם מותר לכתוב או למחוק

השאלה אם מותר לכתוב (צורה של לשאת) את שם השם לשווא. ואם מדובר באינציקלופדיה , אפשר לעשות הפרדה בין האותיות.

מה באינטרנט

מעניין וקשור [3] בברכה 79.180.206.78 09:21, 11 במרץ 2012 (IST)[תגובה]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שיחה:יהוה&oldid=13042856"