סקסטנט – הבדלי גרסאות
מ בוט מוסיף: sr:Секстант |
מ r2.5.4) (בוט משנה: ar:سدس (آلة) |
||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
[[en:Sextant]] |
[[en:Sextant]] |
||
[[af:Sekstant]] |
[[af:Sekstant]] |
||
[[ar: |
[[ar:سدس (آلة)]] |
||
[[az:Sekstant]] |
[[az:Sekstant]] |
||
[[bg:Секстант]] |
[[bg:Секстант]] |
||
גרסה מ־07:07, 19 בספטמבר 2012
1. לכוון את הסקסטנט אל קו האופק
2. ללחוץ על המהדק כדי לשחרר את לוח המחוונים
3. להביא את השמש אל קו האופק
4. לשחרר את המהדק ולהתאים את מיקום השמש
5. לטלטל כדי לוודא את המיקום
6. לקרוא את הזווית
סקסטנט הוא מכשיר מכני-אופטי למדידת זוויות, המשמש בעיקר לצורכי ניווט. המכשיר הומצא במחצית הראשונה של המאה השמונה עשרה.
שמו בא מהמילה הלטינית Sexstas שפירושה שישית (1/6), וזאת משום שהדגמים הראשונים של מכשיר זה היו בעלי קשת מדידה של שישית המעגל, 60 מעלות. עם פיתוח ושילוב של טכנולוגיה אופטית, הוכפלה פי שניים קשת המדידה ל-120 מעלות, אך שמו השתמר.
מכל עזרי הניווט, הסקסטנט הוא שמייצג ומסמל את יכולתו של האדם לנווט בלב ים, ללא כל קשר אל חוף מוכר. הסקסטנט הוא מכשיר חיוני ביותר במציאת מיקום על ידי ניווט אסטרונומי. עד היום, למרות אמצעי ניווט משוכללים כגון GPS, נמצא הסקסטנט בכל כלי שיט ומטוס כמכשיר גיבוי.
עקרון פעולה
הסקסטנט מורכב ממראות שמעבירות את אור הגורם השמיימי לעיגול המכיל בחציו מראה (המחזירה לעין את הגוף השמיימי) ובחציו השני זכוכית שקופה (המראה את האופק), על ידי שינוי זווית של מראה בחלק העליון של המכשיר "מורידים" את הגוף השמיימי עד שהוא משיק לאופק, וכך מוצאים את הזווית בינו לבין האופק. כדי למנוע נזק לעין מצפייה ישירה בשמש, נעשה שימוש בעדשות כהות אשר מקטינות את אור השמש.
יש צורך בשני תנאים לביצוע מדידות אמיתיות במכשיר: 1. שהגוף השמימי יראה בבהירות (לא יכוסה בעננים או באובך) 2.שהאופק ייראה בבהירות כקו חד ללא הפרעות מטאורולוגיות (אובך וכדומה). מסיבה זו מדידת זויות בלילה אינה יעילה כי האופק "קרוב" ולא אמיתי.