ינון (שם פרטי) – הבדלי גרסאות
מ ←משמעות השם: במשפט האופטימי, שעליו חוזר הקהל לאחר החזן: {{ציטוט| תוכן=וֶאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה [[... |
מ זוטה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ב[[כתובת אזתוד]] (Azitawada) "סוכן הדננים" מן [[המאה ה-9 לפנה"ס]] שנתגלתה בכמה נוסחים ובשפות שונות ([[פיניקית]] ונאו-[[חתית]]) באזור [[טורקיה]] של היום, נמצאה כתובה גם השורה הבאה<ref>בתרגומו של '''י' אבישור'''</ref>: "אפס שם אזתוד '''יכון''' לעולם כמו שם שמש וירח".<br /> |
ב[[כתובת אזתוד]] (Azitawada) "סוכן הדננים" מן [[המאה ה-9 לפנה"ס]] שנתגלתה בכמה נוסחים ובשפות שונות ([[פיניקית]] ונאו-[[חתית]]) באזור [[טורקיה]] של היום, נמצאה כתובה גם השורה הבאה<ref>בתרגומו של '''י' אבישור'''</ref>: "אפס שם אזתוד '''יכון''' לעולם כמו שם שמש וירח".<br /> |
||
מציאותו של משפט כה דומה במבנהו, תוכנו וההקשר בו הוא נתון בתקופה קרובה לזו של חיבור המזמור (וייתכן שאף מוקדמת לו) ובשפה כה קרובה ל[[עברית]], |
מציאותו של משפט כה דומה במבנהו, תוכנו וההקשר בו הוא נתון בתקופה קרובה לזו של חיבור המזמור (וייתכן שאף מוקדמת לו) ובשפה כה קרובה ל[[עברית]], העלתה את ההצעה במחקר לפיה המילה "ינון" בתהילים ע"ב אינה אלא [[טעות העתקה|שיבוש]] הצורה שנמצאה בכתובת הפיניקית וקיימת גם בעברית המקראית - '''יכון'''.<br /> |
||
כך או כך, במסורת [[חז"ל]] פורש הכתוב כמתייחס לדמותו של המשיח. |
כך או כך, במסורת [[חז"ל]] פורש הכתוב כמתייחס לדמותו של המשיח. |
||
גרסה מ־18:36, 19 בספטמבר 2012
ינון - שם פרטי; על פי מסורת חז"ל, אחד מארבעת שמותיו הנוספים של המשיח[1].
נזכר בתנ"ך בספר תהילים:
"יְהִי שְׁמוֹ, לְעוֹלָם-- לִפְנֵי-שֶׁמֶשׁ, ינין (יִנּוֹן) שְׁמוֹ"
— תהלים ע"ב, י"ז
משמעות השם
משמעות הפסוק על פי הקשרו היא ברכה כי שמו של המלך בו עוסק המזמור "ינון כמו שמש"[2] אך המילה ינון כשלעצמה הינה מילה יחידאית והוראתה קשה. לפי רש"י[3], ינון משמעותו "ימשול ויגדל". לפי פירוש רד"ק ינון הוא מלשון נין, בעתיד נפעל - יִנּוֹן - יזכר, יתקיים. בלשון המקרא נין שימש לציון צאצאיו של אדם.
בכתובת אזתוד (Azitawada) "סוכן הדננים" מן המאה ה-9 לפנה"ס שנתגלתה בכמה נוסחים ובשפות שונות (פיניקית ונאו-חתית) באזור טורקיה של היום, נמצאה כתובה גם השורה הבאה[4]: "אפס שם אזתוד יכון לעולם כמו שם שמש וירח".
מציאותו של משפט כה דומה במבנהו, תוכנו וההקשר בו הוא נתון בתקופה קרובה לזו של חיבור המזמור (וייתכן שאף מוקדמת לו) ובשפה כה קרובה לעברית, העלתה את ההצעה במחקר לפיה המילה "ינון" בתהילים ע"ב אינה אלא שיבוש הצורה שנמצאה בכתובת הפיניקית וקיימת גם בעברית המקראית - יכון.
כך או כך, במסורת חז"ל פורש הכתוב כמתייחס לדמותו של המשיח.
הפיוט עת שערי רצון להפתח מסתיים במשפט האופטימי, שעליו חוזר הקהל לאחר החזן:
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
פרמטרים [ ניקוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
תפוצת השם
אין עדויות לשימוש בשם בעת העתיקה וימי הביניים, ונראה שהשם נכנס לשימוש בין היהודים רק במאות האחרונות. השם הפך נפוץ בין יהודי תימן בתקופה שסביב הקמת מדינת ישראל ועלייתם אליה[5].
הערות שוליים
- ^ ארבעת השמות הם: מנחם בן-חזקיהו, שילה, ינון וחנינה – ראשי תיבות של השמות מצטרפים למילה משיח; ראו "מלך רוכב על חמור", אתר צעירי אגודת חב"ד.
- ^ "לפני" משמש במקרא גם במשמעות "כמו". וראה למשל בדברי חנה לעלי הכהן (ספר שמואל א' א, 16): "אל תתן את אמתך לפני בת בליעל" = "כמו בת בליעל"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה י' ע"ב, ד"ה: "נין"
- ^ בתרגומו של י' אבישור
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: בעזרת השם , באתר nrg, 24 במרץ 2011, "אהרון גימאני חקר את השמות שנותנים... התימנים... סיפר שבשנות הארבעים ואילך, סביב הקמת מדינת ישראל ועליית יהודי תימן, הרבו התימנים בשמות המתייחסים לבשורת המדינה החדשה. בראש ובראשונה ניתנו השמות ציון וציונה, גואל, ינון, גאולה ועוד..."