בית רקנאטי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; דוגמה;
מ קישורים פנימיים
שורה 4: שורה 4:
את הבנייה יזם ב-[[1934]] איש העסקים [[ליאון רקנאטי (הסב)]] במטרה להקים בניין מגורים בעל חזית מסחרית. דרך בגין, אז דרך פתח תקווה (במקור הייתה [[דרך יפו-שכם]]), הייתה אז דרך מסחרית חשובה שהובילה אל מרכז תל אביב הצעירה. את הבניין תיכננו האדריכלים [[שלמה ליאסקובסקי]] ו[[יעקב אורנשטיין]] והוא נבנה ב-[[1935]].
את הבנייה יזם ב-[[1934]] איש העסקים [[ליאון רקנאטי (הסב)]] במטרה להקים בניין מגורים בעל חזית מסחרית. דרך בגין, אז דרך פתח תקווה (במקור הייתה [[דרך יפו-שכם]]), הייתה אז דרך מסחרית חשובה שהובילה אל מרכז תל אביב הצעירה. את הבניין תיכננו האדריכלים [[שלמה ליאסקובסקי]] ו[[יעקב אורנשטיין]] והוא נבנה ב-[[1935]].


הבניין נבנה כמו מרבית הבנייה בעיר בשנות ה-30 בסגנון הבינלאומי והוא מתאפיין בצורות נקיות ומבנה פונקציונלי חסר עיטורים. מסממניו הבולטים הוא חזית המרפסות הפונה אל הדרך הראשית ומעליהן אלמנטי הצללה. המבנה כולל שורת חנויות לאורך הרחוב ובצידו הנסתר חצר פנימית.
הבניין נבנה כמו מרבית הבנייה בעיר בשנות ה-30 בסגנון הבינלאומי והוא מתאפיין בצורות נקיות ומבנה פונקציונלי חסר עיטורים. מסממניו הבולטים הוא חזית המרפסות הפונה אל הדרך הראשית ומעליהן אלמנטי הצללה. המבנה כולל שורת חנויות לאורך הרחוב ובצידו הנסתר [[חצר פנימית]].


במהלך שנות ה-40 וה-50 נעשו בבניין שינויים רבים ולאחר מכן הוא נזנח במשך שנים רבות. בשנת [[2000]] עבר [[שימור מבנים|שימור ושיחזור]] מלא על ידי האדריכל [[גידי בר אוריין]].
במהלך שנות ה-40 וה-50 נעשו בבניין שינויים רבים ולאחר מכן הוא נזנח במשך שנים רבות. בשנת [[2000]] עבר [[שימור מבנים|שימור ושיחזור]] מלא על ידי האדריכל [[גידי בר אוריין]].

גרסה מ־18:45, 22 בספטמבר 2012

בית רקנאטי הוא בניין מגורים השוכן בתל אביב בפינת הרחובות דרך בגין ומזא"ה המהווה דוגמה יפה לסגנון הבינלאומי בארץ ישראל ואחד הבניינים הידועים של "העיר הלבנה".

את הבנייה יזם ב-1934 איש העסקים ליאון רקנאטי (הסב) במטרה להקים בניין מגורים בעל חזית מסחרית. דרך בגין, אז דרך פתח תקווה (במקור הייתה דרך יפו-שכם), הייתה אז דרך מסחרית חשובה שהובילה אל מרכז תל אביב הצעירה. את הבניין תיכננו האדריכלים שלמה ליאסקובסקי ויעקב אורנשטיין והוא נבנה ב-1935.

הבניין נבנה כמו מרבית הבנייה בעיר בשנות ה-30 בסגנון הבינלאומי והוא מתאפיין בצורות נקיות ומבנה פונקציונלי חסר עיטורים. מסממניו הבולטים הוא חזית המרפסות הפונה אל הדרך הראשית ומעליהן אלמנטי הצללה. המבנה כולל שורת חנויות לאורך הרחוב ובצידו הנסתר חצר פנימית.

במהלך שנות ה-40 וה-50 נעשו בבניין שינויים רבים ולאחר מכן הוא נזנח במשך שנים רבות. בשנת 2000 עבר שימור ושיחזור מלא על ידי האדריכל גידי בר אוריין.