אירוניה

דוגמה לאירוניה: מודעת אבל שהוצבה על שלט פרסומת הנושא את הסיסמה "משדרג לך את הרגע"

פעמון צאן שנמצא בשדה ליד תוקוע. גוף הפעמון עשוי שבר כלי מטבח מאלומיניום והענבל מתרמיל כדור רובה. השילוב בין השימוש הפסטורלי והפרט הצבאי מקנה לפריט אופי אירוני ייחודי המסמל את המציאות הטראגית היומיומית של הסכסוך במזרח התיכון

אירוניה (ביוונית: בורות מתחזה) היא צורת מבע, בין אם במילים או במעשים, שבה המשמעות האמיתית של הדברים, כפי שמסתבר בדיעבד, מנוגדת למשמעות של הדברים בזמן הפעולה, כתוצאה של "צחוק הגורל". הדוגמה הפשוטה ביותר של אירוניה היא סנדלר שמתהלך ללא נעליים. האירוניה במשפט זה באה לידי ביטוי בעובדה שהסנדלר מייצר פריט כלשהו שאין בבעלותו.

כמו כן, אירוניה יכולה להיות בלתי מכוונת, כאשר פעולה שמטרתה הייתה לגרום לתוצאה רצויה, מביאה לתוצאה הפוכה, בבחינת "היקום לועג למאמצי האדם" (אירוניה קוסמית). אירוניה יכולה להיות גם מכוונת (בעיקר בספרות או בתיאטרון), כאשר המחבר, המסתמך על ידיעה או הבנה מוקדמת של הקהל כי גורל מסוים הולך ומתקרב, שם בפי הדמות הדוברת, שהינה בורה ואינה מודעת למצב האמיתי, דברים אשר משמעותם האמיתית, וההפוכה לכוונת הדמות, מובנת לאמיתה רק לקהל.

אירוניה בספרות

פעמים רבות בספרות ובתיאטרון קיימת אירוניה מכוונת. המחבר, המסתמך על ידיעה או הבנה מוקדמת של הקהל, הנקראת פער אירוני, כי גורל מסוים הולך ומתקרב, שם בפי הדמות הדוברת, שהינה בורה ואינה מודעת למצב האמיתי, דברים אשר משמעותם האמיתית, וההפוכה לכוונת הדמות, מובנת לאמיתה רק לקהל. או גורם לה למעשים אירוניים. לדוגמה, בסיפור "המחרוזת" הדמות המרכזית עובדת בפרך כדי להרוויח 40,000 פרנק שישמש אותה לקניית מחרוזת זהה למחרוזת ששאלה מחברתה ואיבדה. במשך כל הסיפור מוצג לקוראים לפרטי פרטים הקושי הנגרם כתוצאה מהעבודה המרובה. לבסוף, כשהחזירה את המחרוזת לחברתה, גילתה שהמחרוזת הייתה מזויפת וערכה לא עלה על 500 פרנק.

השימוש באירוניה היה נפוץ ביותר בטרגדיות היווניות. זאת מכיוון שגורלו של הגיבור הטרגי ידוע מראש ובלתי ניתן לשינוי. לכן פעמים רבות הגיבור מנסה לשנות את גורלו אבל פער בין הידע שלו לידע של הצופים, שנקרא פער אירוני, מוביל לכך שהוא בעצם מביא על עצמו את גורלו המר. הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא במחזה "אדיפוס המלך". אדיפוס מנסה לגלות מי הוא רוצחו של המלך הקודם על מנת לנקום בו, מבלי לדעת שהוא רצח את המלך, שהיה אביו, ונשא את אמו לאישה. פעולותיו מובילות לגילוי ולגורלו האכזר.

אירוניה, ציניות וסרקזם

בעברית נפוץ הבלבול בין אירוניה (צחוק הגורל), ציניות (חוסר אמון בטוב לבם של אנשים) וסרקזם (דיבור מריר). הסיבה לכך היא שאירוניה משמשת פעמים רבות כאמצעי להביע סרקזם או ציניות.

ראו גם

• סימן אירוניה

קישורים חיצוניים

• תבנית:מקראגשר
• נחום סוקולוב, אירוניה (פרקים בפסיכולוגיה הסגנונית וערך האירוניה בספרות ובחיים), ירושלים, כסלו, התרצ"ה, בפרויקט בן יהודה

קטגוריה דרמה