וולף בירמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2+) (בוט מוסיף: xmf:ვოლფ ბირმანი
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
כשסיים וולף בירמן את חוק לימודיו בראשית [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], בגיל 17, החליט לעבור ל[[גרמניה המזרחית]], מתוך תקווה כי שם יוכל לחיות את חייו כקומוניסט בהתאם לאמונתו. עד [[1955]] הוא התגורר ב[[פנימייה]] ליד העיר [[שברין]].
כשסיים וולף בירמן את חוק לימודיו בראשית [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], בגיל 17, החליט לעבור ל[[גרמניה המזרחית]], מתוך תקווה כי שם יוכל לחיות את חייו כקומוניסט בהתאם לאמונתו. עד [[1955]] הוא התגורר ב[[פנימייה]] ליד העיר [[שברין]].


בירמן למד [[כלכלה פוליטית]] ב[[אוניברסיטת הומבולט]] שב[[ברלין]]. בין השנים [[1957]]–[[1959]] שימש כעוזר מנהל בתיאטרון הגרמני "[[ברלינר אנסמבל]]" (Berliner Ensemble). בהמשך עבר ללימודי [[פילוסופיה]] ו[[מתמטיקה]].
בירמן למד [[כלכלה פוליטית]] ב[[אוניברסיטת הומבולט]] שב[[ברלין]]. בין השנים [[1957]]–[[1959]] שימש כעוזר מנהל בתיאטרון הגרמני [[ה"ברלינר אנסמבל"]] (Berliner Ensemble). בהמשך עבר ללימודי [[פילוסופיה]] ו[[מתמטיקה]].
ב-[[1960]] התוודע בירמן ל[[מלחין]] הגרמני-אוסטרי [[האנס אייזלר‎]], אשר אימץ אותו כבן טיפוחיו, וניצל את השפעתו בממסד המזרח גרמני על מנת לקדם את קריירת השירה של בירמן, עד מותו ב-[[1962]].
ב-[[1960]] התוודע בירמן ל[[מלחין]] הגרמני-אוסטרי [[האנס אייזלר‎]], אשר אימץ אותו כבן טיפוחיו, וניצל את השפעתו בממסד המזרח גרמני על מנת לקדם את קריירת השירה של בירמן, עד מותו ב-[[1962]].



גרסה מ־17:09, 26 בספטמבר 2012

וולף בירמן ביריד הספרים בפרנקפורט, אוקטובר 2003

תבנית:חלונית2 קרל וולף בירמןגרמנית: Karl Wolf Biermann; נולד ב-15 בנובמבר 1936 בהמבורג) הוא זמר-יוצר ופובליציסט גרמני ממוצא יהודי, לשעבר דיסידנט מזרח-גרמני.

וולף בירמן נולד בשנת 1936 לאֶמה ולדַגוֹבֶּרְט (Dagobert;‏ 1904–1943) בירמן. אביו, יהודי-גרמני יליד המבורג, שעבד כמסגר במספנה בעיר, היה קומוניסט פעיל, חבר המפלגה הקומוניסטית של גרמניה‎, ומתנגד לנאצים. בעת שלטון הנאצים נכלא בשל פעולותיו, בין היתר כנגד משלוחי הנשק שנשלחו מגרמניה לגנרל פרנקו בספרד ב-1937, ובמהלך מלחמת העולם השנייה נלקח מבית הכלא למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח בשנת 1943.

כשסיים וולף בירמן את חוק לימודיו בראשית שנות ה-50, בגיל 17, החליט לעבור לגרמניה המזרחית, מתוך תקווה כי שם יוכל לחיות את חייו כקומוניסט בהתאם לאמונתו. עד 1955 הוא התגורר בפנימייה ליד העיר שברין.

בירמן למד כלכלה פוליטית באוניברסיטת הומבולט שבברלין. בין השנים 19571959 שימש כעוזר מנהל בתיאטרון הגרמני ה"ברלינר אנסמבל" (Berliner Ensemble). בהמשך עבר ללימודי פילוסופיה ומתמטיקה. ב-1960 התוודע בירמן למלחין הגרמני-אוסטרי האנס אייזלר‎, אשר אימץ אותו כבן טיפוחיו, וניצל את השפעתו בממסד המזרח גרמני על מנת לקדם את קריירת השירה של בירמן, עד מותו ב-1962.

בשנת 1961 ייסד בירמן בברלין את תיאטרון העובדים והסטודנטים (Arbeiter- und Studententheater). מופע שהעלה בנושא בניית החומה בברלין הביא לסגירת התיאטרון בשנת 1963.

על אף שהיה קומוניסט בדעותיו, הייתה השקפת עולמו נונקונפורמיסטית, והדבר לא נעלם מעיני המשטר. בשנת 1965 גונה בירמן פומבית כבוגד, ונאסר עליו להופיע בפומבי או לפרסם את שירתו. מספר אמנים ביקרו את בירמן בשנים אלו על מנת לתמוך בו. שירתו הועתקה והופצה במזרח גרמניה בכתב ובקלטות והועברה מיד ליד, וכך הגיעה גם לגרמניה המערבית. שיריו אלו הביאו לו את הכרתו ופרסומו.

בשנת 1976 החליטה מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה על שלילת אזרחותו בעת ששהה בביקור במערב גרמניה. ביקור זה היה באישור השלטונות המזרח-גרמניים, ובו הופיע בפני איגוד העובדים של עובדי הברזל. שלילת האזרחות גררה מחאה ממספר אינטלקטואלים מזרח גרמניים, בהם הסופרת כריסטה וולף. בשנת 1977 הצטרפה אליו גרושתו, אווה מריה האגן, ובתהּ קטרינה (נינה האגן).

בעת שהותו במערב גרמניה ביקר בירמן את המשטר המזרח גרמני רבות. השטאזימשטרה החשאית המזרח-גרמנית) ניסתה להתנקש בחייו מספר פעמים (באחת הפעמים באמצעות פגיעה בבלמים מכוניתו), וניסתה לפגוע בשמו הטוב (באחת הפעמים באמצעות ניסיון שלא צלח לפתותו על ידי קטינה) ולפגוע בו כלכלית.

כיום מתגורר בירמן בהמבורג ובצרפת, עם אשתו פמלה. הוא אב לעשרה ילדים, מהם שלושה במשותף לפמלה בירמן.

למשפחתו של בירמן קשרים הדוקים עם ישראל. מרבית ילדיו מבקרים בישראל לעתים תכופות, וחלקם אף התנדבו בקיבוצים שונים. חלק מילדיו עוסקים גם הם במוזיקה. בנו בנימין הוא שדרן רדיו ותקליטן מפורסם, בתו מארי היא זמרת-שחקנית מחוננת, ובנו טיל כותב מוזיקה בגרמנית, באנגלית ובעברית.

שיריו שתורגמו לעברית

  • רק מי שמשתנה נשאר נאמן לעצמו: שירים (תרגום: אנטיה איגר; עריכה: עמוס דולב), תל אביב: מכון גתה, [תשנ"א].
  • כמה שירים ברשת תרגום של אורי שני

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.