ויליאם הנרי ואנדרבילט – הבדלי גרסאות
←קריירה: הנקודה היא המונופול, לא העושר. ותאוות המונופול גם לא ממש מסתדרת עם שוק חופשי... |
תמיד יש תחרות לרכבות, מכוניות וכרכרות למשל. פרט לכך, אין שני פסי רכבת זהים של שתי חברות שונות, כך שזה לא אומר כלום. |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ואנדרבילט, שנולד ב[[ניו בראונסוויק]], [[ניו ג'רזי]], היה ילדו הרביעי של קורנליוס ואנדבילט ובנו הראשון (שלוש אחיותיו הבכורות ביו בנות). ואנדרבילט האב טיפח את בנו מגיל צעיר והכניס אותו לעמדות ניהול בחברות הרכבת שלו. בגיל 41 היה ואנדרבילט נשיא חברת הרכבת של [[סטטן איילנד]] ובהמשך נשיא חברת הרכבת המרכזית של ניו יורק וחברת רכבת נהר הדסון. ב-1887 היה לנשיא חברות הרכבת של דרום [[ימת מישיגן]] ([[טולדו (אוהיו)]] - [[שיקגו]] - [[קליבלנד]] - [[בפאלו]] - ניו יורק) ומרכז מישיגן ודרום [[קנדה]] ([[דטרויט]] - [[אן ארבור]] ו[[דרום אונטריו]]). בכך שלט כ[[מונופול]] על השינוע בצפון-מזרח [[ארצות הברית]]. ב-[[1880]] הקים ואנדרבילט את הכפר ואנדרבילט, מישיגן (בצפון-מערב [[ימת מישיגן]]), עבור עובדיו. |
ואנדרבילט, שנולד ב[[ניו בראונסוויק]], [[ניו ג'רזי]], היה ילדו הרביעי של קורנליוס ואנדבילט ובנו הראשון (שלוש אחיותיו הבכורות ביו בנות). ואנדרבילט האב טיפח את בנו מגיל צעיר והכניס אותו לעמדות ניהול בחברות הרכבת שלו. בגיל 41 היה ואנדרבילט נשיא חברת הרכבת של [[סטטן איילנד]] ובהמשך נשיא חברת הרכבת המרכזית של ניו יורק וחברת רכבת נהר הדסון. ב-1887 היה לנשיא חברות הרכבת של דרום [[ימת מישיגן]] ([[טולדו (אוהיו)]] - [[שיקגו]] - [[קליבלנד]] - [[בפאלו]] - ניו יורק) ומרכז מישיגן ודרום [[קנדה]] ([[דטרויט]] - [[אן ארבור]] ו[[דרום אונטריו]]). בכך שלט כ[[מונופול]] על השינוע בצפון-מזרח [[ארצות הברית]]. ב-[[1880]] הקים ואנדרבילט את הכפר ואנדרבילט, מישיגן (בצפון-מערב [[ימת מישיגן]]), עבור עובדיו. |
||
בזירה הפוליטית תמך ואנדרבילט ב[[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]]. כנשאל מדוע הוא מבטל קו רכבת שלא היה רווחי |
בזירה הפוליטית תמך ואנדרבילט ב[[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]]. כנשאל מדוע הוא מבטל קו רכבת שלא היה רווחי השיב: "הרכבות לא מנוהלות לטובתו של הציבור היקר, הן מנוהלות לטובת משקיעים המחזיקים במניות ואנשים שהשקיעו מהונם ומכספם ומצפים לקבל אחוז הוגן על השקעתם זו. (נאמר בראיון ל-''Chicago Daily News'' ב-[[9 באוקטובר]] [[1882]])<ref>ראו [http://books.google.co.il/books?id=hV2vXZNVhQ4C&lpg=PA306&ots=MMcpsr0LqW&dq=The%20railroads%20are%20not%20run%20for%20the%20benefit%20of%20the%20dear%20public&pg=PA306#v=onepage&q=The%20railroads%20are%20not%20run%20for%20the%20benefit%20of%20the%20dear%20public&f=false 100 Minds That Made the Market מאת Kenneth L. Fisher] עמוד 306</ref>. מתנגדיו ראו בו כמייצגם של "[[הברונים השודדים]]", כינוי גנאי לעשירים [[מונופול|מונופוליסטים]] באותה תקופה. |
||
==חיים אישיים== |
==חיים אישיים== |
||
גרסה מ־17:34, 30 בספטמבר 2012
ויליאם הנרי ואנדרבילט הראשון (William Henry Vanderbilt I; 8 במאי 1821 - 8 בדצמבר 1885) היה איש עסקים אמריקאי, יורשו של אבי משפחת ואנדרבילט, קורנליוס ואנדרבילט. עם מות אביו, ב-1877 ירש ואנדרבילט כ-100 מיליון דולר. עד מותו, תשע שנים מאוחר יותר, הגדיל ואנדרבילט את הונו ל-194 מיליון דולר והיה האיש העשיר בעולם[1].
קריירה
ואנדרבילט, שנולד בניו בראונסוויק, ניו ג'רזי, היה ילדו הרביעי של קורנליוס ואנדבילט ובנו הראשון (שלוש אחיותיו הבכורות ביו בנות). ואנדרבילט האב טיפח את בנו מגיל צעיר והכניס אותו לעמדות ניהול בחברות הרכבת שלו. בגיל 41 היה ואנדרבילט נשיא חברת הרכבת של סטטן איילנד ובהמשך נשיא חברת הרכבת המרכזית של ניו יורק וחברת רכבת נהר הדסון. ב-1887 היה לנשיא חברות הרכבת של דרום ימת מישיגן (טולדו (אוהיו) - שיקגו - קליבלנד - בפאלו - ניו יורק) ומרכז מישיגן ודרום קנדה (דטרויט - אן ארבור ודרום אונטריו). בכך שלט כמונופול על השינוע בצפון-מזרח ארצות הברית. ב-1880 הקים ואנדרבילט את הכפר ואנדרבילט, מישיגן (בצפון-מערב ימת מישיגן), עבור עובדיו.
בזירה הפוליטית תמך ואנדרבילט בקפיטליזם ושוק חופשי. כנשאל מדוע הוא מבטל קו רכבת שלא היה רווחי השיב: "הרכבות לא מנוהלות לטובתו של הציבור היקר, הן מנוהלות לטובת משקיעים המחזיקים במניות ואנשים שהשקיעו מהונם ומכספם ומצפים לקבל אחוז הוגן על השקעתם זו. (נאמר בראיון ל-Chicago Daily News ב-9 באוקטובר 1882)[2]. מתנגדיו ראו בו כמייצגם של "הברונים השודדים", כינוי גנאי לעשירים מונופוליסטים באותה תקופה.
חיים אישיים
ואנדרבילט נישא למריה לואיזה קיסם ((Maria Louisa Kissam ;(1821 – 1896). לזוג נולדו שמונה ילדים, ארבע בנות וארבעה בנים. את זמנם חילקו בין האחוזה הכפרית המשפחתית בסטטן איילנד לביתם המפואר בשדרה החמישית בניו יורק.
תרומות
ואנדרבילט תרם כאחוז מהונו עבור המטרופוליטן אופרה, מוזיאון המטרופוליטן לאמנות לאוספו תרם גם אוסף ציורים חשוב, אוניברסיטת ואנדרבילט ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולומביה.