קראטין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
GilCahana (שיחה | תרומות)
לשכתב
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:
== תופעות לוואי בצריכת קראטין כתוסף מזון ==
== תופעות לוואי בצריכת קראטין כתוסף מזון ==
הקריאטין נראה כבטוח לשימוש, אולם לקיחתו בכמויות גדולות עשויה לגרום לנזק לכליות ואף לפגוע ביכולת הגוף לייצר קריאטין לבדו.
הקריאטין נראה כבטוח לשימוש, אולם לקיחתו בכמויות גדולות עשויה לגרום לנזק לכליות ואף לפגוע ביכולת הגוף לייצר קריאטין לבדו.
כשל כליות חמור דווח לפחות אחד של אתלט שלקח יותר מעשרה גרם ביום במשך שישה שבועות.
כשל כליות חמור דווח לפחות אחד של אתלט שלקח יותר מעשריים גרם ביום במשך שישה שבועות.
מינהל נתרופות והסמים האמריקאני ממליץ להתייעץ עם רופא טרם תחילת נטילת קראיטין.
הקראטין כל כך יעיל בהעברת מים אל התאים התוך שרירים שתופעת לוואי שעלולה להגרם היא התכווצות שרירים שנובעת מכך שהאדם אינו שותה מספיק נוזלים כאשר הוא צורך קראטין.
הקראטין כל כך יעיל בהעברת מים אל התאים התוך שרירים שתופעת לוואי שעלולה להגרם היא התכווצות שרירים שנובעת מכך שהאדם אינו שותה מספיק נוזלים כאשר הוא צורך קראטין.
הקראטין לוקח את המים מתוך האיברים הפנימיים ולכן אי צריכה של נוזלים יכולה להוביל לכאבי בטן ואף לפגיעה בכליות.
הקראטין לוקח את המים מתוך האיברים הפנימיים ולכן אי צריכה של נוזלים יכולה להוביל לכאבי בטן.


== מחקרים==
== מחקרים==

גרסה מ־11:08, 5 באוקטובר 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

קְרֵאָטִין היא תרכובת חומצה חנקנית אורגנית שנוצרת באופן טבעי בחולייתנים ועוזרת לספק אנרגיה לשרירים ותאי עצב. קראטין זוהתה לראשונה בשנת 1832 בשרירי שלד.

תפקיד

קראטין-פוספט נוצר על ידי האנזים קראטין קינאז בעת שפע של אנרגיה. הזמינות של מולקולה עתירת אנרגיה שכזו עוזרת לשמור על רמת אנרגיה יציבה בתא. במצבו זה המזורחן קראטין-פוספט הינה תרכובת אורגנית בסיבי השריר המסוגלת למסור את הפוספט שלה למולקולת ADP על מנת ליצור ATP, המספק אנרגיה חיונית לשריר. תגובה זו שכיחה בשניות הראשונות של מאמץ פיזי מאומץ (לאחר ניצול של מלאי מולקולות ה-ATP החופשי בתא, וכשיכולת השריר לייצר ATP קטנה מקצב ניצולו). קראטין מסייע להגדיל את יכולת השרירים לעבוד ולייעל את צריכת האנרגיה בשריר. זהו מקור אנרגיה לפרק זמן המספיק לפעילות השרירים במאמץ במשך שניות בודדות בלבד. סבורים כי חשיבותו היא בצורך האבולוציוני לברוח מטורפים. קראטין עוזר לספק את האנרגיה שהשרירים צריכים כדי לזוז בייחוד עבור תנועות מהירות ופתאומיות.
בנוסף, קיימים איזוזימים של האנזים קראטין קינאז המשמשים לצרכים פיזיולוגים נוספים. מערכת הקראטין פוספט היא אחת הצורות לשנע אנרגיה בתא מאורגנלות ששם האנרגיה מופקת (כמו מיטוכונדריה) למקומות שבהם האנרגיה נצרכת.

מקורות קראטין לבעלי חיים

כמחצית מכמות הקראטין מסונתזת משלוש חומצות אמינו (ארגינין, גליצין ומתיונין) והמחצית השנייה נצרכת בעיקר מדגים טריים ובשר. רוב האנשים מקבלים כגרם אחד של קריאטין ביום מן המזון שהם צורכים, זה בתוספת של גרם אחד שנוצר בתוצאה מתהליכים בגוף מושגים סך הכל כשני גרם קריאטין ביום. גם בצריכת בשר מרובה לא ניתן להשיג תוספת משמעותית של קריאטין (ב-200 גרם בקר יש כשני גרם וקצת יותר מזה בדגים). כ 95% ממנו נאגר בסופו של דבר בשרירי השלד וה 5% הנותרים מתפלגים בעיקר בין המוח, הלב, האשכים, האוזן הפנימית ותאי זקיק השערה.

קראטין כתוסף מזון

קראטין נספג בצורה טובה יותר (60% יותר טוב) אם הוא משולב עם פחמימות בעלות מדד גליקמי גבוה, כגון סוכר ענבים. קראטין הנו תוסף התזונה היעיל והנפוץ ביותר בקרב מתאמנים, הוא תורם לעלייה במסת השריר ולשיפור בכוח והכל בפרק זמן קצר. קראטין מגביר את יכולת הגוף לייצר חלבונים בתוך סיבי השריר ועל ידי כך להגדיל את מסת השריר. הקראטין מגביר את ספיחת המים בתאים. הגדלת ספיחת המים בשריר מאפשרת לו להכניס יותר חומצות אמינו לתאים. צבירה של אותן חומצות אמינו מאפשרת לשרירים לעבוד בצורה מאומצת יותר וכך להגביר את קצב גדילת השריר. בנוסף, הקריאטין גורם לכך שהגוף מסתמך פחות על מקור אנרגיה נוסף בשם גליקוליזה אשר מייצר חומצת חלב כתוצר לוואי.

תופעות לוואי בצריכת קראטין כתוסף מזון

הקריאטין נראה כבטוח לשימוש, אולם לקיחתו בכמויות גדולות עשויה לגרום לנזק לכליות ואף לפגוע ביכולת הגוף לייצר קריאטין לבדו. כשל כליות חמור דווח לפחות אחד של אתלט שלקח יותר מעשריים גרם ביום במשך שישה שבועות. הקראטין כל כך יעיל בהעברת מים אל התאים התוך שרירים שתופעת לוואי שעלולה להגרם היא התכווצות שרירים שנובעת מכך שהאדם אינו שותה מספיק נוזלים כאשר הוא צורך קראטין. הקראטין לוקח את המים מתוך האיברים הפנימיים ולכן אי צריכה של נוזלים יכולה להוביל לכאבי בטן.

מחקרים

http://www.umm.edu/altmed/articles/creatine-000297.htm