פנחס אפשטיין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: ענייני
שורה 45: שורה 45:
*'''אוריין תליתאי''' - מובאים בו דברי הראשונים וגדולי האחרונים בשלושה עניינים: "ספיקא דממונא איסורא" ([[מסכת נדרים]] דף ז'), [[עשה דוחה לא תעשה]] של נדר (נדרים דף ט"ז), "מצוות ליהנות נתנו" (נדרים דף ט"ז) ובסופו מילואים והערות, קונטרס בדיני דיבור ומחשבה בהקרבת [[קרבנות]], דבר תורה על [[ברית מילה]], דבר תורה על [[תפילין]] והוא [[דרשה]] ל[[בר מצווה]], והדרן על [[משנה|ש"ס משניות]] ו[[פלפול]] בדיני [[קידושין]]. יצא לראשונה בירושלים [[תרע"ג]], וב[[תש"ל]] יצא [[דפוס]] [[צילום]] של דברי ר' פנחס עם הוספות של הרב ישראל וינר וקונטרס 'יש"א ברכה' מבן המחבר, הרב ישעיה.
*'''אוריין תליתאי''' - מובאים בו דברי הראשונים וגדולי האחרונים בשלושה עניינים: "ספיקא דממונא איסורא" ([[מסכת נדרים]] דף ז'), [[עשה דוחה לא תעשה]] של נדר (נדרים דף ט"ז), "מצוות ליהנות נתנו" (נדרים דף ט"ז) ובסופו מילואים והערות, קונטרס בדיני דיבור ומחשבה בהקרבת [[קרבנות]], דבר תורה על [[ברית מילה]], דבר תורה על [[תפילין]] והוא [[דרשה]] ל[[בר מצווה]], והדרן על [[משנה|ש"ס משניות]] ו[[פלפול]] בדיני [[קידושין]]. יצא לראשונה בירושלים [[תרע"ג]], וב[[תש"ל]] יצא [[דפוס]] [[צילום]] של דברי ר' פנחס עם הוספות של הרב ישראל וינר וקונטרס 'יש"א ברכה' מבן המחבר, הרב ישעיה.
*'''מנחה חרבה''' - חידושים על [[מסכת סוטה]] מן ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]. הודפס לראשונה בירושלים [[תרפ"ג]] והודפס שוב בדפוס צילום עם הוספות ב[[תשנ"ג]] ([[1992]]) וכן הודפס ב[[תש"ס]].
*'''מנחה חרבה''' - חידושים על [[מסכת סוטה]] מן ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]. הודפס לראשונה בירושלים [[תרפ"ג]] והודפס שוב בדפוס צילום עם הוספות ב[[תשנ"ג]] ([[1992]]) וכן הודפס ב[[תש"ס]].
*דבריו בדיני [[שמיטה]] מופיעים ב'''קבץ גנזי שביעית : אוסף חידושי תורה, מכתבים ומודעות, מגדולי עולם... בעניני שביעית...''', בהוצאת כולל "עוללות אפרים" (על שמו של הרב [[אפרים פישל סופר]]), ירושלים [[תש"ס]]. זהו חלק ראשון של "מנחת ירושלים", אך אין לזה המשך.
*דבריו בדיני [[שמיטה]] מופיעים ב'''קבץ גנזי שביעית : אוסף חידושי תורה, מכתבים ומודעות, מגדולי עולם... בענייני שביעית...''', בהוצאת כולל "עוללות אפרים" (על שמו של הרב [[אפרים פישל סופר]]), ירושלים [[תש"ס]]. זהו חלק ראשון של "מנחת ירושלים", אך אין לזה המשך.
היו לו עוד כתבים רבים ובהם חילופי מכתבים עם רבנים, אך הם נשרפו ב[[מלחמת העצמאות]] כשחיילי [[הלגיון הירדני]] הבעירו את [[הרובע היהודי]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. אולי ההמשך של "מנחת ירושלים" היה ביניהם.
היו לו עוד כתבים רבים ובהם חילופי מכתבים עם רבנים, אך הם נשרפו ב[[מלחמת העצמאות]] כשחיילי [[הלגיון הירדני]] הבעירו את [[הרובע היהודי]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]]. אולי ההמשך של "מנחת ירושלים" היה ביניהם.



גרסה מ־02:00, 8 באוקטובר 2012

תבנית:רב

הרב פנחס אפשטיין (נפטר בי"ז בטבת תש"ל) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.

תולדות חייו

נולד בעיירה גראיעווא (הכתיב ביידיש) שבליטא כבן הצעיר[1] של הרב ישעיה אפשטיין (נפטר בי' באייר תרע"ה)[2], ואסתר, בת ר' אברהם רבינוביץ[3] ונכדת הרב אורי דוד שהתפרסם כמחבר "אפיריון דוד". למד בכמה מקומות ובין השאר בקריניק מפי הרב זלמן סנדר כהנא שפירא.

בהיותו כבן 18 עלה לארץ ישראל. נשא לאישה את חיה פסיל בת הרב ברוך שלאם (נפטרה בגיל 37)הרב ברוך שלאם חותנו היה מגדולי תלמידי ישיבת "כנסת ישראל " בסלובודקא .נקרא על ידי קהילת יהודי דרום אפריקה שהיו יוצאי ליטא כדי לכהן כרבם .נפטר על אם הדרך לעלות לארץ הקודש ולחונן את עפרה.נקבר בבית החיים בדרום אפריקה ואוהלו מהווה תל לתפילות עד היום.[4] נודע בשקדנותו הרבה בלימוד התורה.

כיהן כדיין בבית הדין של "העדה החרדית" בזמנם של הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יצחק ירוחם דיסקין. לימד בישיבת תורת חיים. בשנת תש"ח נבחר להיות ראב"ד העדה החרדית לאחר הרב זליג ראובן בנגיס שכיהן עשור שנים כראב"ד ועבר להיות גאב"ד העדה החרדית למשך חמש שנים לאחר פטירת הרב יוסף צבי דושינסקי. כיהן בתפקיד זה כעשרים שנים עד תשכ"ח. החליפו הרב דוד יונגרייז שהיה מחברי בד"ץ העדה החרדית לצדו.

נקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

השקפת עולמו

התנגד בחריפות רבה לציונות והתנגד להשתתפות בבחירות לכנסת כדרכה של "העדה החרדית". בניגוד לאנשי העדה החרדית העריך את הרב קוק, ובמכתב אליו מתרפ"ג הוא מציע לפני הרב קוק את דעתו בעניין הלכתי מסוים, וכותב בראשו: 'לכבוד הרב הגאון המפורסם כש"ת מוהרא"י קוק שליט"א האב"ד פה עיה"ק'. כלומר, הוא הכיר ברב קוק כרב העיר ירושלים, בניגוד לדעה המקובלת אצל אנשי העדה החרדית.

צאצאיו ומשפחתו

ילדיו:

  • הרב ישעיה - בנו הגדול שהיה גדול בתורה ופרסם מאמרים תורנים במאספים תורניים שונים
  • הרב אליהו חיים
  • בת, אשת הרב הלל וינד שהיה משמשו של האדמו"ר, ר' אהרן רוקח מבלז. חתנם הוא הרב יהודה לייבוביץ', גבאו של האדמו"ר מצ'רנוביל.
  • בת, אשת הרב אברהם ברדקי

ילדיו מנישואיו לשושנה (רוזה) אפשטיין (-כ"א באדר א' תשמ"ו, 1986):

  • רחל אפשטיין זוסמן
  • יונה אפשטיין פרידמן
  • יוסף אפשטיין, חי בירושלים
  • יעקב (שמעון) אפשטיין

אחיו היה הרב זרח אפרים אפשטיין, ראש ישיבת תורת חיים. אחותו אלקה, נישאה לרב משה וינוגרד, ממנהלי ישיבת "תורת חיים" ובנו של הרב יוסף אליהו ששימש כראש הישיבה לאחר פטירת אחיו, הרב יצחק וינוגרד מייסד הישיבה.

חיבוריו

  • אוריין תליתאי - מובאים בו דברי הראשונים וגדולי האחרונים בשלושה עניינים: "ספיקא דממונא איסורא" (מסכת נדרים דף ז'), עשה דוחה לא תעשה של נדר (נדרים דף ט"ז), "מצוות ליהנות נתנו" (נדרים דף ט"ז) ובסופו מילואים והערות, קונטרס בדיני דיבור ומחשבה בהקרבת קרבנות, דבר תורה על ברית מילה, דבר תורה על תפילין והוא דרשה לבר מצווה, והדרן על ש"ס משניות ופלפול בדיני קידושין. יצא לראשונה בירושלים תרע"ג, ובתש"ל יצא דפוס צילום של דברי ר' פנחס עם הוספות של הרב ישראל וינר וקונטרס 'יש"א ברכה' מבן המחבר, הרב ישעיה.
  • מנחה חרבה - חידושים על מסכת סוטה מן התלמוד הבבלי. הודפס לראשונה בירושלים תרפ"ג והודפס שוב בדפוס צילום עם הוספות בתשנ"ג (1992) וכן הודפס בתש"ס.
  • דבריו בדיני שמיטה מופיעים בקבץ גנזי שביעית : אוסף חידושי תורה, מכתבים ומודעות, מגדולי עולם... בענייני שביעית..., בהוצאת כולל "עוללות אפרים" (על שמו של הרב אפרים פישל סופר), ירושלים תש"ס. זהו חלק ראשון של "מנחת ירושלים", אך אין לזה המשך.

היו לו עוד כתבים רבים ובהם חילופי מכתבים עם רבנים, אך הם נשרפו במלחמת העצמאות כשחיילי הלגיון הירדני הבעירו את הרובע היהודי בעיר העתיקה. אולי ההמשך של "מנחת ירושלים" היה ביניהם.

לקריאה נוספת

  • ויעמוד פינחס ויפלל : קורות חייו של... ראב"ד עיה"ק ירושלים רבי פינחס עפשטיין ושל אביו... רבי ישעי', בהוצאת משפחת לייבוביץ, בני ברק תש"ס (כולל סיפורים, מאמרים, כרוזים, מכתבים, הספדים, הסכמות, ועוד‬)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אחיו הבכור הוא הרב זרח אפרים, ואחים נוספים הם הרב יעקב ממרימפול שבליטא, הרב משה שר' פנחס מזכירו בין נותני מעות קדימה להוצאת הספר "מנחה חרבה", הרב אליהו חיים שר' פנחס מזכירו בין נותני מעות קדימה להוצאת הספר "לבוש ישע" של אביהם, עקיבא אפשטיין ואברהם גרשון אפשטיין.
  2. ^ מחבר "לבוש ישע" שר' פנחס דאג להוצאתו לאור. לימד בכמה עיירות בליטא כולל כהונת ראש ישיבה בקוידנוב, ובישיבת "תורת חיים" בירושלים, בן הרב אברהם אפשטיין מסלץ שבמחוז הורודנה.
  3. ^ כך כתוב בערך על אחיו ר' זרח אפרים באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו מאת דוד תדהר, אך באשכול על ר' פנחס בפורום אוצר החכמה שבקישור החיצוני בערך זה, כתוב שאביה של אסתר הוא הנגיד ר' חיים מזופראן שבמחוז וילנה.
  4. ^ חתן אחר שלו היה הרב ישראל אזרחי, אביו של הרב ברוך מרדכי אזרחי.