ילד חוץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ערך נוסף במסגרת המקבץ השבועי בנושא "קיבוץ"
 
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
במקרים מסוימים, קיבוצים בהם חברת הילדים הייתה קטנה, יזמו את קליטתם של ילדי חוץ על מנת להגדילה. כך ילדים שהוריהם לא חיו בקיבוץ אומצו במשפחות, בעיקר בגיל בית הספר.
במקרים מסוימים, קיבוצים בהם חברת הילדים הייתה קטנה, יזמו את קליטתם של ילדי חוץ על מנת להגדילה. כך ילדים שהוריהם לא חיו בקיבוץ אומצו במשפחות, בעיקר בגיל בית הספר.
קיבוצים, כדוגמת [[גבעת ברנר]], פתחו את מערכות הלימוד שלהם לילדים שלא התגוררו בקיבוץ כבר מראשיתו. אולם הכינוי שניתן "ילד חוץ" והפער בין מעמדם וזכויותיהם של הילדים בקיבוצים הוביל לבעיות השתלבות בקיבוץ ורגשי נחיתות לחלק מהילדים.
קיבוצים, כדוגמת [[גבעת ברנר]], פתחו את מערכות הלימוד שלהם לילדים שלא התגוררו בקיבוץ כבר מראשיתו. אולם הכינוי שניתן "ילד חוץ" והפער בין מעמדם וזכויותיהם של הילדים של בני הקיבוץ הוביל, בחלק מהמקרים, לבעיות השתלבות בקיבוץ ורגשי נחיתות של הילדים.


===ילד חוץ בספרות==
בשל ייחודיות המושג נכתבו מספר ספרים על הנושא, המעידים על החלק הבולט שהוותה המושג לרבים מהילדים, והוביל אותם בחייהם. בשנת [[1975]] הוציאה [[נורית זרחי]] את הספר "ילדת חוץ" , ובשנת [[1977]] הוציאה [[גלילה רון-פדר]] את הספר " ילד חוץ : סיפורו של ילד עזוב".
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://tnuathaavoda.info/zope/home/100/terms/1118558430/ ילדי חוץ], באתר [[תנועת העבודה]]
*[http://tnuathaavoda.info/zope/home/100/terms/1118558430/ ילדי חוץ], באתר [[תנועת העבודה]]
* {{אנשים ישראל||הלינה המשותפת בקיבוץ|7804}}
* {{אנשים ישראל||הלינה המשותפת בקיבוץ|7804}}
*[http://www.givat-brenner.co.il/term.asp?termID=28 ילד חוץ], באתר "סיפורי גבעת ברנר"
*[http://www.givat-brenner.co.il/term.asp?termID=28 ילד חוץ], באתר "סיפורי גבעת ברנר"
*[http://www.kibbutz.org.il/itonut/2002/kibbutzim/020918.hutz.htm ילדי-החוץ השמיעו קול], משה ברק, גבת, "הקיבוץ", [[19 בספטמבר]] [[2002]]

גרסה מ־07:58, 17 באוקטובר 2012

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

ילד חוץ הוא הוא ילד, לעתים רחוקות ילדה, שהצטרף לקיבוצים בהם הוסדרה לינה משותפת אן חברת ילדים ומסגרת חינוכית מופרדת ועצמאית מהחברה הבוגרת. לרוב לילד הוצמדה "משפחה מאמצת" מתושבי הקיבוץ.

תחילה, ההורים שלחו את הילדים ללמוד בקיבוץ מסיבות אידיאולוגיות וחינוכיות, תוך חשיבה שזה החינוך הטוב ביותר עבור ילדם. הסיבות לכך הגיעו ממשפחות שלעתים התקשו בגידול ילדם בשל התמודדות עם שכול או העדרות של אחד ההורים. בהמשך, חלק מהילדים הגיעו ממשפחות במשבר שהתקשו במסגרות העירוניות. וכן נשלחו ילדים בעלי קשיי הסתגלות ובעיות אישיות אחרות שבעיר לא נמצאה להם מסגרת חינוכית מתאימה.

במקרים מסוימים, קיבוצים בהם חברת הילדים הייתה קטנה, יזמו את קליטתם של ילדי חוץ על מנת להגדילה. כך ילדים שהוריהם לא חיו בקיבוץ אומצו במשפחות, בעיקר בגיל בית הספר.

קיבוצים, כדוגמת גבעת ברנר, פתחו את מערכות הלימוד שלהם לילדים שלא התגוררו בקיבוץ כבר מראשיתו. אולם הכינוי שניתן "ילד חוץ" והפער בין מעמדם וזכויותיהם של הילדים של בני הקיבוץ הוביל, בחלק מהמקרים, לבעיות השתלבות בקיבוץ ורגשי נחיתות של הילדים.

=ילד חוץ בספרות

בשל ייחודיות המושג נכתבו מספר ספרים על הנושא, המעידים על החלק הבולט שהוותה המושג לרבים מהילדים, והוביל אותם בחייהם. בשנת 1975 הוציאה נורית זרחי את הספר "ילדת חוץ" , ובשנת 1977 הוציאה גלילה רון-פדר את הספר " ילד חוץ : סיפורו של ילד עזוב".

קישורים חיצוניים