ילד חוץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
+
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה}}
'''ילד חוץ''' הוא הוא ילד, לעתים רחוקות ילדה, שהצטרף ל[[קיבוץ|קיבוצים]] בהם הוסדרה [[לינה משותפת]] אן חברת ילדים ומסגרת חינוכית מופרדת ועצמאית מהחברה הבוגרת. לרוב לילד הוצמדה "משפחה מאמצת" מתושבי הקיבוץ.
'''ילד חוץ''' הוא הוא ילד, לעתים רחוקות ילדה, שלא היה מבני הקיבוץ והצטרף ל[[קיבוץ|קיבוצים]] בהם הוסדרה [[לינה משותפת]] או חברת ילדים ומסגרת חינוכית מופרדת ועצמאית מהחברה הבוגרת, כדוכמת מוסגות החינוך של [[הקיבוץ המאוחד]]. בהיעדר משפחה ביולוגית בסביבה, לרוב הוצמדה לילד "משפחה מאמצת" מתושבי הקיבוץ.


תחילה, ההורים שלחו את הילדים ללמוד בקיבוץ מסיבות [[אידאולוגיה|אידיאולוגיות]] וחינוכיות, תוך חשיבה שזה החינוך הטוב ביותר עבור ילדם. הסיבות לכך הגיעו ממשפחות שלעתים התקשו בגידול ילדם בשל התמודדות עם שכול או העדרות של אחד ההורים. בהמשך, חלק מהילדים הגיעו ממשפחות במשבר שהתקשו במסגרות העירוניות. וכן נשלחו ילדים בעלי קשיי הסתגלות ובעיות אישיות אחרות שבעיר לא נמצאה להם מסגרת חינוכית מתאימה.
תחילה, ההורים שלחו את הילדים ללמוד בקיבוץ מסיבות [[אידאולוגיה|אידיאולוגיות]] וחינוכיות, תוך חשיבה שזה החינוך הטוב ביותר עבור ילדם. הסיבות לכך הגיעו ממשפחות שלעתים התקשו בגידול ילדם בשל התמודדות עם שכול או העדרות של אחד ההורים. בהמשך, חלק מהילדים הגיעו ממשפחות במשבר שהתקשו במסגרות העירוניות. וכן נשלחו ילדים שהוגדרו כבעלי יכולת אך נתקשו להסתגל וחוו בעיות אישיות שונות שבעיר לא נמצאה להם מסגרת חינוכית מתאימה.


במקרים מסוימים, קיבוצים בהם חברת הילדים הייתה קטנה, יזמו את קליטתם של ילדי חוץ על מנת להגדילה. כך ילדים שהוריהם לא חיו בקיבוץ אומצו במשפחות, בעיקר בגיל בית הספר.
במקרים מסוימים, קיבוצים בהם חברת הילדים הייתה קטנה, יזמו את קליטתם של ילדי חוץ על מנת להגדילה. כך ילדים שהוריהם לא חיו בקיבוץ אומצו במשפחות, בעיקר בגיל בית הספר.
קיבוצים, כדוגמת [[גבעת ברנר]], פתחו את מערכות הלימוד שלהם לילדים שלא התגוררו בקיבוץ כבר מראשיתו. אולם הכינוי שניתן "ילד חוץ" והפער בין מעמדם וזכויותיהם של הילדים של בני הקיבוץ הוביל, בחלק מהמקרים, לבעיות השתלבות בקיבוץ ורגשי נחיתות של הילדים.
קיבוצים, כדוגמת [[גבעת ברנר]], פתחו את מערכות הלימוד שלהם לילדים שלא התגוררו בקיבוץ כבר מראשיתו. אולם הכינוי שניתן "ילד חוץ" והפער בין מעמדם וזכויותיהם של הילדים של בני הקיבוץ הוביל, בחלק מהמקרים, לבעיות השתלבות בקיבוץ ורגשי נחיתות של הילדים.

המושג אינו מתייחס לקבוצות חינוכיות כמו חברות נוער של [[עליית הנוער]] והמפעל להכשרת ילדי [[ארץ ישראל]] או הכשרה צעירה, שכן שם עלו הילדים או בני הנוער כקבוצה, בדומה ל[[גרעין]] לארץ ישראל, ובמרבית המקרים, בהמשך הצטרפה אליהם שאחר המשפחה, או חלקה.


===ילד חוץ בספרות==
===ילד חוץ בספרות==
בשל ייחודיות המושג נכתבו מספר ספרים על הנושא, המעידים על החלק הבולט שהוותה המושג לרבים מהילדים, והוביל אותם בחייהם. בשנת [[1975]] הוציאה [[נורית זרחי]] את הספר "ילדת חוץ" , ובשנת [[1977]] הוציאה [[גלילה רון-פדר]] את הספר " ילד חוץ : סיפורו של ילד עזוב".
בשל ייחודיות המושג נכתבו מספר ספרים על הנושא, המעידים על החלק הבולט שהוותה המושג לרבים מהילדים, והוביל אותם בחייהם. בשנת [[1975]] הוציאה [[נורית זרחי]] את הספר "ילדת חוץ" , ובשנת [[1977]] הוציאה [[גלילה רון פדר]] את הספר " ילד חוץ : סיפורו של ילד עזוב".

==לקריאה נוספת==
*'''ילד חוץ''' , בתוך: [[אלי אברהמי]], '''לקסיקון הקיבוץ''', [[רמת אפעל]] : [[יד טבנקין]], תשנ"ח 1998

==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://tnuathaavoda.info/zope/home/100/terms/1118558430/ ילדי חוץ], באתר [[תנועת העבודה]]
*[http://tnuathaavoda.info/zope/home/100/terms/1118558430/ ילדי חוץ], באתר [[תנועת העבודה]]

גרסה מ־08:06, 17 באוקטובר 2012

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

ילד חוץ הוא הוא ילד, לעתים רחוקות ילדה, שלא היה מבני הקיבוץ והצטרף לקיבוצים בהם הוסדרה לינה משותפת או חברת ילדים ומסגרת חינוכית מופרדת ועצמאית מהחברה הבוגרת, כדוכמת מוסגות החינוך של הקיבוץ המאוחד. בהיעדר משפחה ביולוגית בסביבה, לרוב הוצמדה לילד "משפחה מאמצת" מתושבי הקיבוץ.

תחילה, ההורים שלחו את הילדים ללמוד בקיבוץ מסיבות אידיאולוגיות וחינוכיות, תוך חשיבה שזה החינוך הטוב ביותר עבור ילדם. הסיבות לכך הגיעו ממשפחות שלעתים התקשו בגידול ילדם בשל התמודדות עם שכול או העדרות של אחד ההורים. בהמשך, חלק מהילדים הגיעו ממשפחות במשבר שהתקשו במסגרות העירוניות. וכן נשלחו ילדים שהוגדרו כבעלי יכולת אך נתקשו להסתגל וחוו בעיות אישיות שונות שבעיר לא נמצאה להם מסגרת חינוכית מתאימה.

במקרים מסוימים, קיבוצים בהם חברת הילדים הייתה קטנה, יזמו את קליטתם של ילדי חוץ על מנת להגדילה. כך ילדים שהוריהם לא חיו בקיבוץ אומצו במשפחות, בעיקר בגיל בית הספר.

קיבוצים, כדוגמת גבעת ברנר, פתחו את מערכות הלימוד שלהם לילדים שלא התגוררו בקיבוץ כבר מראשיתו. אולם הכינוי שניתן "ילד חוץ" והפער בין מעמדם וזכויותיהם של הילדים של בני הקיבוץ הוביל, בחלק מהמקרים, לבעיות השתלבות בקיבוץ ורגשי נחיתות של הילדים.

המושג אינו מתייחס לקבוצות חינוכיות כמו חברות נוער של עליית הנוער והמפעל להכשרת ילדי ארץ ישראל או הכשרה צעירה, שכן שם עלו הילדים או בני הנוער כקבוצה, בדומה לגרעין לארץ ישראל, ובמרבית המקרים, בהמשך הצטרפה אליהם שאחר המשפחה, או חלקה.

=ילד חוץ בספרות

בשל ייחודיות המושג נכתבו מספר ספרים על הנושא, המעידים על החלק הבולט שהוותה המושג לרבים מהילדים, והוביל אותם בחייהם. בשנת 1975 הוציאה נורית זרחי את הספר "ילדת חוץ" , ובשנת 1977 הוציאה גלילה רון פדר את הספר " ילד חוץ : סיפורו של ילד עזוב".

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים