תנועת נוער

הנהגת השומר הצעיר בשנות ה-40, הוואנה, קובה

מי שלומד באשל הנשיא צריך להיכנס לכאן או לתנועות נוער בישראל כי משה ברקוביץ לא סובל אותם כי הם חנוני על ואנחנו לא רוצים לתת לרינה את העבודה הזאת כי זה סתם משעמם. לפני המהפכה התעשייתית לא היה קיים מושג הנעורים והוא התפתח רק כאשר נוצר פער ריק בין תקופת הילדות-חסרת האחריות והדאגות לבין הבגרות- לקיחת אחריות, הקמת משפחה ורכישת מקצוע. פעמים רבות, הנוער יכול היה לראות מהצד את הנימוסים המזויפים וקודי החברה השקריים שלא אפשרו לאדם להיות הוא באמת.

מי שלומד באשל הנשיא צריך להיכנס לכאן או לתנועות נוער בישראל כי משה ברקוביץ לא סובל אותם כי הם חנוני על ואנחנו לא רוצים לתת לרינה את העבודה הזאת כי זה סתם משעמם.את תנועות הנוער הקימו אלו אשר בער בהם היצר שכיום ניתן להתייחס אליו כאל מרדנות, ולכן תנועות הנוער קיבלו את אופיין כמות שהוא – שואף לפשטות של הדברים, כמהה למקורות- לעתים הפיזים אך בעיקר הרוחניים, דוגל בגילוי הלב ומעל לכל – שבירת הניכור שבין אדם לרעיהו. מתוך אלו נבעו קודי ההתנהגות האופיניים לתנועות הנוער באשר הן – הטיולים ברחבי הטבע, קידוש השיחות בין חבר לרעהו, וכמובן התוכן האוטונומי והשונה של כל תנועה.

תנועות הנוער הנן ארגוני נוער מיוחדים שקמו במאה ה-19,על רקע המשברים החברתיים-תרבותיים שפקדו את אירופה, כביטוי לתרבות נוער ייחודית, שעסקו בחינוך בלתי פורמלי. רבות מהנוער הדגישו את תרומת הנוער לפתרון המשברים, אך הן נבדלו זו מזו באופי הפתרון ובזיקתן לעולם המבוגרים. תנועת נוער היא ארגון רחב, המקיף את עולמו של החניך בה. למעשה, מהוות תנועות הנוער חברות נוער שלמות, להן מערכת עצמאית של תרבות, אידאולוגיה, הסמלה וכו'. תנועות אלו מהוות מעגל השתייכות משמעותי ביותר עבור הנער, המגבש זהות תנועתית.

תנועות הנוער הראשונות צמחו בגרמניה, הואנדרפוגל והבינדה, אך לא היוו תנועה מחאתית שעיצבה את דפוסי החברה בגרמניה, גם מבחינת אופיין וגם מבחינת כמותן שיחד לא עלה על 60,000. הן נתפסו יותר כהרפתקאת נעורים חולפת. מרבית בוגרי התנועות המשיכו בחייהם ונעשו לחלק מאותה תרבות הכלל הבורגנית, אך על מקצתם החוויה בתנועת הנוער, ואחריה בשירות בצבא במלחמת העולם הראשונה, השאירה תחושת אחריות חברתית עמוק, אותה יישמו מאוחר יותר בחייהם. תנועות טוטליאטריות השתמשו במודל תנועת הנוער, תוך הדגשת "החובה האזרחית", הסמלים והטקסים הלאומיים דוגמת המפלגה הנאצית והנוער ההיטלראי, המפלגה הפשיסטית - הבאלילה או הקומסומול תחת המשטר הסובייטי. מאידך, בחזית האנטי-טוטליטארית בלטו גם הן תנועות נוער, שבוגריהם ראו עצמם מחויבים לרעיונות החירות.

תנועות נוער צופיות התפתחו בעיקר בתקופת השלטון הקולוניאליסטי בקולוניות, ושימשו לחיזוק הקשר בין המושבות לממלכות.

בזכות התכנים שבה, הנחשבים למקור הכוח העיקרי של תנועת הנוער, נחשבת תנועת הנוער גורם מרכזי בחינוכו.

ראו גם

• תנועות הנוער היהודיות הציוניות
• תנועות נוער בישראל
• תנועת בוגרים

לקריאה נוספת

• מתתיהו רוטנברג ומרדכי נאור, תנועות נוער בישראל ובעולם, הוצאת עמיחי, 1962.
• הלל ברזל, ‫ תנועת הנוער : קורותיה בעמים ובישראל, המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תשכ"ג.
• ראובן כהנא, בהשתתפות תמר רפופורט, נעורים והקוד הבלתי-פורמלי: תנועות נוער במאה העשרים ומקורות הנעורים הפוסט-מודרניים, הוצאת מוסד ביאליק והמכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית, 2007.
• על תנועות הנוער היהודיות בגטו לודז', באתר יד ושם

ערך זה הוא קצרמר בנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.