היוריסטיקת היציגות – הבדלי גרסאות
מ בוט מסיר: es:Heurística de la representatividad (deleted) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
לפי טברסקי וכהנמן, היוריסטיקת הייצוגיות יכולה להסביר את הקושי שחווים אנשים בזיהוי רצפים אקראיים באמת, משום שאנשים מצפים לשינויים רבים יותר מאשר קיימים בפועל ברצף אקראי, במיוחד בציפייה שרצף קצר של אירועים אקראיים יהיה דומה או מייצג לרצפים ארוכים הרבה יותר של אותם אירועים. תופעה זו אחראית ל[[הטייה קוגניטיבית|הטיות קוגניטיביות]] כמו [[כשל צבר עבודה|אשליית הצבר]] ולכשלים לוגיים כמו [[כשל המהמר]] ו[[כשל רגרסיה]]. |
לפי טברסקי וכהנמן, היוריסטיקת הייצוגיות יכולה להסביר את הקושי שחווים אנשים בזיהוי רצפים אקראיים באמת, משום שאנשים מצפים לשינויים רבים יותר מאשר קיימים בפועל ברצף אקראי, במיוחד בציפייה שרצף קצר של אירועים אקראיים יהיה דומה או מייצג לרצפים ארוכים הרבה יותר של אותם אירועים. תופעה זו אחראית ל[[הטייה קוגניטיבית|הטיות קוגניטיביות]] כמו [[כשל צבר עבודה|אשליית הצבר]] ולכשלים לוגיים כמו [[כשל המהמר]] ו[[כשל רגרסיה]]. |
||
היוריסטיקת הייצוגיות היא תהליך שנעשה כאשר עולה השאלה האם תופעה שייכת לקטגוריה מסוימת. אנשים נוטים לשייך אדם מסוים לקטגוריה מסוימת לפי המידה שבה הוא נתפס בעיניהם כנציג של הקטגוריה, המידה שבה הוא דומה לאבטיפוס של הקטגוריה (אם הפרט אופייני לקטגוריה – הוא חלק ממנה). |
|||
אנו יוצאים מתוך הנחה שאם למשהו יש תכונות הנחשבות טיפוסיות לחברי קטגוריה מסוימת, אז גם הוא שייך לאותה קטגוריה, ואז אנו מכלילים אנשים ששייכים לקטגוריה מסויימת וקושרים אליהם תכונות שלאו דווקא מתאימות להם. אנו מניחים שבעל אוסף תכונות מסוים יהיה שייך לקטגוריה בעלת אותן תכונות. לא משתמשים בדרך חשיבה פורמלית. שימוש במידע מהעבר כדי לשפוט מצבים דומים בהווה. הטעות היא שאנשים עושים את זה גם כשזה לא מוצדק מבחינה סטטיסטית. |
|||
{{קצרמר|פסיכולוגיה}} |
{{קצרמר|פסיכולוגיה}} |
||
[[קטגוריה:היוריסטיקה]] |
[[קטגוריה:היוריסטיקה]] |
||
גרסה מ־17:51, 23 באוקטובר 2012
היוריסטיקת הייצוגיות הוא מצב שבו בני אדם שופטים דברים כדומים על בסיס הדמיון ביניהם "על פניו", לעתים קרובות על בסיס תכונות שטחיות כמו מאפיינים עיקריים. היוריסטיקה זו זוהתה לראשונה על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן.
לפי טברסקי וכהנמן, היוריסטיקת הייצוגיות יכולה להסביר את הקושי שחווים אנשים בזיהוי רצפים אקראיים באמת, משום שאנשים מצפים לשינויים רבים יותר מאשר קיימים בפועל ברצף אקראי, במיוחד בציפייה שרצף קצר של אירועים אקראיים יהיה דומה או מייצג לרצפים ארוכים הרבה יותר של אותם אירועים. תופעה זו אחראית להטיות קוגניטיביות כמו אשליית הצבר ולכשלים לוגיים כמו כשל המהמר וכשל רגרסיה.
היוריסטיקת הייצוגיות היא תהליך שנעשה כאשר עולה השאלה האם תופעה שייכת לקטגוריה מסוימת. אנשים נוטים לשייך אדם מסוים לקטגוריה מסוימת לפי המידה שבה הוא נתפס בעיניהם כנציג של הקטגוריה, המידה שבה הוא דומה לאבטיפוס של הקטגוריה (אם הפרט אופייני לקטגוריה – הוא חלק ממנה). אנו יוצאים מתוך הנחה שאם למשהו יש תכונות הנחשבות טיפוסיות לחברי קטגוריה מסוימת, אז גם הוא שייך לאותה קטגוריה, ואז אנו מכלילים אנשים ששייכים לקטגוריה מסויימת וקושרים אליהם תכונות שלאו דווקא מתאימות להם. אנו מניחים שבעל אוסף תכונות מסוים יהיה שייך לקטגוריה בעלת אותן תכונות. לא משתמשים בדרך חשיבה פורמלית. שימוש במידע מהעבר כדי לשפוט מצבים דומים בהווה. הטעות היא שאנשים עושים את זה גם כשזה לא מוצדק מבחינה סטטיסטית.
