חנון הספן – הבדלי גרסאות
יונה בנדלאק (שיחה | תרומות) מ בינוויקי |
|||
שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנת 500 לפנה"ס בקירוב יצא חנון למסעו הימי בראש של צי בן כ-60 ספינות על מנת לחקור וליישב את חופיה הצפון מערביים של יבשת [[אפריקה]]. הוא הפליג דרך [[מיצרי גיברלטר]] ייסד או הקים מחדש מספר מושבות לאורך חופה הצפון-מערבי של מרוקו והמשיך למרחק רב לאורך חופה המערבי של אפריקה.<br /> |
בשנת 500 לפנה"ס בקירוב יצא חנון למסעו הימי בראש של צי בן כ-60 ספינות על מנת לחקור וליישב את חופיה הצפון מערביים של יבשת [[אפריקה]]. הוא הפליג דרך [[מיצרי גיברלטר]] ייסד או הקים מחדש מספר מושבות לאורך חופה הצפון-מערבי של מרוקו והמשיך למרחק רב לאורך חופה המערבי של אפריקה.<br /> |
||
הוגאן מציין את ביקורו של חנון ב[[מוגדור]], בה ה[[פיניקים]] ייסדו תעשייה של ייצור [[צבע]] מחלזונות ימיים שנמצאו במימי ה[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]]. במסעו נתקל חנון ב[[ילידים|שבטים ילידיים]] שונים בהם התקבל באופנים שונים.<br /> |
הוגאן מציין את ביקורו של חנון ב[[מוגדור]], בה ה[[פיניקים]] ייסדו תעשייה של ייצור [[צבע]] מחלזונות ימיים שנמצאו במימי ה[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]]. במסעו נתקל חנון ב[[ילידים|שבטים ילידיים]] שונים בהם התקבל באופנים שונים.<br /> |
||
לקראת סופו של מסע החקר נתקל חנון באי המיושב |
לקראת סופו של מסע החקר נתקל חנון באי המיושב על ידי ילידים שתוארו על ידו כפראיים במיוחד ובעלי שיער פרוע. ניסיונות שערכו הפיניקים ללכוד מספר גברים מקומיים נכשלו. שלוש נשים לעומת זאת, נלקחו בשבי, אולם הם היו כה פראיות שהפיניקים נאלצו להרגם, ועורותיהם הוסרו מעליהם ונשלחו לקרתגו. |
||
הפיניקים כינו את הפראים בשם [[גורילה]] (''gorillae''), וכאשר מגלים אירופאים במאה ה-19 נתקלו לראשונה בגורילות, הקופים קיבלו את אותו השם מתוך הנחה שמדובר באותם אנשים פראיים שתוארו |
הפיניקים כינו את הפראים בשם [[גורילה]] (''gorillae''), וכאשר מגלים אירופאים במאה ה-19 נתקלו לראשונה בגורילות, הקופים קיבלו את אותו השם מתוך הנחה שמדובר באותם אנשים פראיים שתוארו על ידי חנון. |
||
==ניתוח המסע |
==ניתוח המסע על ידי חוקרים מודרניים== |
||
מס' חוקרים |
מס' חוקרים מודרניים התייחסו למסעו של חנו הנווט. ויליאם סמית גורס כי הצי הפיניקי כלל כ30,000 אנשי צוות ומתיישבים, ושמטרתו המרכזית הייתה ייסוד של מושבות קרתגניות או להקים מחדש ערים פיניקיות שננטשו. |
||
הארדן מציין כי יש |
הארדן מציין כי יש קונצנזוס כללי שהמשלחת הגיעה לפחות עד [[סנגל]], וייתכן כי היא הגיעה אף ל[[גמביה]]. עם זאת הוא מציין כי יש חוסר הסכמה מובהק בין החוקרים לגבי המקום המרוחק ביותר אליו הגיעו מסעו של חנו: [[סיירה ליאון]], [[קמרון]] או [[גבון]]. הארדן מציין את תיאורו של [[הר קמרון]], הר געשי בגובה של 4,040 מ' שתואם את תיאורו של חנו. וורמינגטון לעומתו מעדיף את [[הר קאקולימה]] בגובה של 890 מ' כנקודה המרוחקת ביותר אליה הגיעה חנו, משום שהוא גורס כי הר קמרון נמצא בנקודה רחוקה מידי.<br /> |
||
אחד המכתשים על הירח נקרא '''חנו''' על שמו. |
אחד המכתשים על הירח נקרא '''חנו''' על שמו. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Hanno_the_Navigator חנו הנווט] |
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Hanno_the_Navigator חנו הנווט] בוויקיפדיה האנגלית |
||
* [http://www.heritage-history.com/www/heritage.php?Dir=pseudochar&FileName=Hanno חנו הנווט ומסעותיו] באתר [[Heritage History]] |
* [http://www.heritage-history.com/www/heritage.php?Dir=pseudochar&FileName=Hanno חנו הנווט ומסעותיו] באתר [[Heritage History]] |
||
שורה 24: | שורה 24: | ||
[[קטגוריה:פיניקים]] |
[[קטגוריה:פיניקים]] |
||
[[קטגוריה:מגלי ארצות]] |
[[קטגוריה:מגלי ארצות]] |
||
[[en:Hanno the Navigator]] |
גרסה מ־10:48, 25 באוקטובר 2012
חנון או חנו הנווט מלך בקרתגו בין השנים 480-440 לפנה"ס בהחזיקו בתואר כחנו הII מלך קרתגו. בתפקידו כמלך היה מוגבל בכוחו שהלך ונחלש בתהליך הפיכתה של קרתגו לרפובליקה אוליגרכית. עם זאת עיקר פרסומו נובע ממסע חקר ימי ראשון מסוגו שערך סביב חופי צפון מערב אפריקה בסביבות 500 לפנה"ס.
אטימולוגיה
השם חנו הנווט בא על מנת להבדילו מקרתגנים אחרים מפורסמים בעלי שם דומה כדוגמת חנו הגדול. השם חנו או חנון בפיניקית (מהשורש ח.נ.ן כמו בעברית) משמעו רחום, השמות העבריים חנן או חנה משמשים גם כיום בעברית המודרנית.
מסע החקר סביב מערב אפריקה
בשנת 500 לפנה"ס בקירוב יצא חנון למסעו הימי בראש של צי בן כ-60 ספינות על מנת לחקור וליישב את חופיה הצפון מערביים של יבשת אפריקה. הוא הפליג דרך מיצרי גיברלטר ייסד או הקים מחדש מספר מושבות לאורך חופה הצפון-מערבי של מרוקו והמשיך למרחק רב לאורך חופה המערבי של אפריקה.
הוגאן מציין את ביקורו של חנון במוגדור, בה הפיניקים ייסדו תעשייה של ייצור צבע מחלזונות ימיים שנמצאו במימי האוקיינוס האטלנטי. במסעו נתקל חנון בשבטים ילידיים שונים בהם התקבל באופנים שונים.
לקראת סופו של מסע החקר נתקל חנון באי המיושב על ידי ילידים שתוארו על ידו כפראיים במיוחד ובעלי שיער פרוע. ניסיונות שערכו הפיניקים ללכוד מספר גברים מקומיים נכשלו. שלוש נשים לעומת זאת, נלקחו בשבי, אולם הם היו כה פראיות שהפיניקים נאלצו להרגם, ועורותיהם הוסרו מעליהם ונשלחו לקרתגו.
הפיניקים כינו את הפראים בשם גורילה (gorillae), וכאשר מגלים אירופאים במאה ה-19 נתקלו לראשונה בגורילות, הקופים קיבלו את אותו השם מתוך הנחה שמדובר באותם אנשים פראיים שתוארו על ידי חנון.
ניתוח המסע על ידי חוקרים מודרניים
מס' חוקרים מודרניים התייחסו למסעו של חנו הנווט. ויליאם סמית גורס כי הצי הפיניקי כלל כ30,000 אנשי צוות ומתיישבים, ושמטרתו המרכזית הייתה ייסוד של מושבות קרתגניות או להקים מחדש ערים פיניקיות שננטשו.
הארדן מציין כי יש קונצנזוס כללי שהמשלחת הגיעה לפחות עד סנגל, וייתכן כי היא הגיעה אף לגמביה. עם זאת הוא מציין כי יש חוסר הסכמה מובהק בין החוקרים לגבי המקום המרוחק ביותר אליו הגיעו מסעו של חנו: סיירה ליאון, קמרון או גבון. הארדן מציין את תיאורו של הר קמרון, הר געשי בגובה של 4,040 מ' שתואם את תיאורו של חנו. וורמינגטון לעומתו מעדיף את הר קאקולימה בגובה של 890 מ' כנקודה המרוחקת ביותר אליה הגיעה חנו, משום שהוא גורס כי הר קמרון נמצא בנקודה רחוקה מידי.
אחד המכתשים על הירח נקרא חנו על שמו.
קישורים חיצוניים
- חנו הנווט בוויקיפדיה האנגלית
- חנו הנווט ומסעותיו באתר Heritage History