הסקת מסקנות – הבדלי גרסאות
מ ←ראו גם: קישורים פנימיים |
מ ←בלמידה: קישורים פנימיים |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==בלמידה== |
==בלמידה== |
||
תהליך הסקת המסקנות נחוץ ל[[למידה]], שכן הוא מאפשר הבנת ההתרחש ו[[ידיעה]] "כיצד היה עדיף לפעול?". היבט זה בא לידי ביטוי בתהליך פתרון בעיות על ידי [[ניסוי וטעייה]]. |
תהליך הסקת המסקנות נחוץ ל[[למידה]], שכן הוא מאפשר הבנת ההתרחש ו[[ידיעה]] "כיצד היה עדיף לפעול?". היבט זה בא לידי ביטוי בתהליך פתרון בעיות על ידי [[ניסוי וטעייה]]. |
||
להסקת מסקנות יש חלק ב[[תפקודים ניהוליים]], אשר מאפשרים לאדם לנתח את סביבו ולבחור בדרך הפעולה הרצויה עבורו. |
|||
==במדע== |
==במדע== |
||
גרסה מ־13:30, 25 באוקטובר 2012
הסקת מסקנות היא השלב האחרון בפעולת החשיבה המביאה לכדי יצירתו של מידע חדש, כתוצאה מניתוח של מידע קודם.
כדי ליצור ידע יש ליצור קשרים בין מושגים ולהבין כיצד משתנים או אירועים מסויימים תלויים זה בזה או משפיעים זה על זה[1].
המסקנה היא התוצר של תהליך הסקת המסקנות והיא מנוסחת באופן כוללני. המסקנה מתייחסת לכל מה שמתחייב כהיסקים הגיוניים מתוך העובדות שנצברו במהלך איסוף הנתונים[2].
בלמידה
תהליך הסקת המסקנות נחוץ ללמידה, שכן הוא מאפשר הבנת ההתרחש וידיעה "כיצד היה עדיף לפעול?". היבט זה בא לידי ביטוי בתהליך פתרון בעיות על ידי ניסוי וטעייה.
להסקת מסקנות יש חלק בתפקודים ניהוליים, אשר מאפשרים לאדם לנתח את סביבו ולבחור בדרך הפעולה הרצויה עבורו.
במדע
המדע מתפתח על ידי הסקת מסקנות מתוך ממצאי המחקר, וגיבושן לתאוריה. למידת חקר היא גישה חינוכית של למידה פעילה המבוססת על עקרונות המחקר המדעי ויכולת הסקת המסקנות.
בסטטיסטיקה
הסטטיסטיקה עוסקת בין היתר בהסקת מסקנות אודות אוכלוסייה מסויימת מתוך מדגם[3]. ככל שהמדגם גדול יותר כך נוצרת יותר עוצמה סטטיסטית למחקר ולמסקנות המופקות ממנו.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה. מסמך מנחה למתכנני תכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט
- ^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
- ^ שמואל זמיר ורות בייט-מרום (2005). מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה א. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
