וולף היידנהיים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 37: | שורה 37: | ||
* {{HebrewBooksPage|[[נפתלי בן-מנחם]]|ר’ בנימין זאב וואלף איש היידנהיים|28691|'''טורי ישרון''' כד (תשל"א), עמ' 34–35|34}} |
* {{HebrewBooksPage|[[נפתלי בן-מנחם]]|ר’ בנימין זאב וואלף איש היידנהיים|28691|'''טורי ישרון''' כד (תשל"א), עמ' 34–35|34}} |
||
*{{הספרייה הדיגיטלית||חומש מאור עיניים|bk001277723|רדלהיים תקע"ח-תקפ"א}} |
*{{הספרייה הדיגיטלית||חומש מאור עיניים|bk001277723|רדלהיים תקע"ח-תקפ"א}} |
||
*[[:commons:Category:Wolf Heidenheim|סידורים ומחזורים של וולף היידנהיים]] בסריקה מלאה בוויקישיתוף. |
*[[:commons:Category:Wolf Heidenheim|סידורים ומחזורים של וולף היידנהיים]] בסריקה מלאה בוויקישיתוף, (או [http://hebrewbooks.org/43503 בפורמט PDF באתר היברובוקס]) |
||
*{{הספרייה הדיגיטלית||הגדה של פסח|bk001320883|רדלהיים תקפ"ב}} |
*{{הספרייה הדיגיטלית||הגדה של פסח|bk001320883|רדלהיים תקפ"ב}} |
||
גרסה מ־17:04, 25 באוקטובר 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ שנת פטירה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
1757 היידנהיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
---|---|
פטירה |
23 בפברואר 1832 (בגיל 75 בערך) רדלהיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
ענף מדעי | בלשנות |
הערות | תלמידו של ר' יוסף שטיינהארט |
תרומות עיקריות | |
פרסום ספרים בדקדוק השפה העברית, חקר המסורה | |
ר' ווֹלף (בנימין) בן שמשון היידנהיים (בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim; 1757 – 23 בפברואר 1832), המכונה רוו"ה, היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני. תלמידו של רבי יוסף שטיינהארט , מחבר הספר "זיכרון-יוסף", וכן תלמידו המובהק של רבי נח חיים צבי ברלין שהיה רב באה"ו.
היידנהיים היה בעליו של בית דפוס חשוב בעיר רדלהיים. ספריו נחשבו לבעלי יוקרה מיוחדת, משום שהשקיע רבות בהגהה ובעיצוב. בין השאר הדפיס גם חומשים עם ביאור שלו; חומשיו נחשבים עד היום כמדויקים יחסית, ותנ"ך קורן הסתמך על נוסחו. כן הוציא מחזורים בתשעה כרכים עם ביאור משלו על הפיוטים.
היה מקובל מאוד בחוגי היהודים, ורבנים שונים אף כתבו עליו בהערכה. לדוגמה, רבי משה סופר כתב עליו (חו"מ תשובה פט) "שכילה כמה זמן בהגהת הפיוטים ולתרגמם בלשון אשכנז ואלמלא הוא הפיוטים כבר נשתקעו ולא נאמרו בדורות הללו כידוע".
פרסם ספרים בנושא דקדוק עברי: "מבוא ללשון" (1806) ו"משפטי הטעמים" (1808). הותיר אחריו מספר רב של מאמרים בנושא דקדוק שלא פורסמו.
הוא הדפיס על חשבונו בשנת 1812 את ספר "דברי אגרת" שחיבר חברו מענדל שטיינהארט, שכולל בתוכו תשובות על שינויים במנהגים מסוימים, כמו אכילת קטניות בפסח. בין היתר היה מקורב אל מיכאל קרייצנאך, מראשי הרפורמים[דרוש מקור].
לקריאה נוספת
- נפתלי בן-מנחם, 'ר' בנימין זאב וואלף איש היידנהיים', טורי ישרון כד (תשלא), 34-35, 38.
- ישראל לוינגר, 'ר' וואלף היידענהיים, חייו ומפעלו, תקי"ז-תקצ"ב (הדפסת חומשים, מחזורים, סידורים ופרשנותו)', המעין כו, א (תשמ"ו), 16-27; ב (תשמ"ו), 35-42.
- ישראל מאיר לוינגר (עורך), הגדה של פסח: בנימין וואלף היידענהיים מתרגם מדקדק ומדפיס: קוים לדמותו, ירושלים: י' מ' לוינגר, תשמ"ז 1987. (דפוס צילום של הגדה של פסח רעדלהיים תקפ"ב כולל השער המקורי בתוספת חיבור מאת לוינגר)
- Michel Garel, 'The rediscovery of the Wolf Haggadah,' Journal of Jewish Art 2 (1974), 22-27.
- Israel Meir Levinger, 'Die deutschen Gebetsbücher und Chumaschim: 150. Jahrzeitstag von Wolf Heidenheim,' Udim 11-12 (1981-1982), 69-82. (בגרמנית)
קישורים חיצוניים
- וולף (בנימין) בן שמשון היידנהיים, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- תבנית:HebrewBooksPage
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] חומש מאור עיניים, רדלהיים תקע"ח-תקפ"א, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית- סידורים ומחזורים של וולף היידנהיים בסריקה מלאה בוויקישיתוף, (או בפורמט PDF באתר היברובוקס)
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] הגדה של פסח, רדלהיים תקפ"ב, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית