ז'וזה אדוארדו דוש סנטוש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Dexbot (שיחה | תרומות)
18,851 עריכות
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: fa:ژوزه ادوآردو دوس سانتوس
DixonDBot (שיחה | תרומות)
1,514 עריכות
שורה 92: שורה 92:
[[af:José Eduardo dos Santos]]
[[af:José Eduardo dos Santos]]
[[am:ሆዜ ኤድዋርዶ ዶስ ሳንቶስ]]
[[am:ሆዜ ኤድዋርዶ ዶስ ሳንቶስ]]
[[ar:جوزيه إدواردو دوس سانتوش]]
[[ar:جوزيه إدواردو دوس سانتوس]]
[[az:Joze Eduardu duş Santuş]]
[[az:Joze Eduardu duş Santuş]]
[[bcl:Jose Eduardo dos Santos]]
[[bcl:Jose Eduardo dos Santos]]

גרסה מ־13:29, 28 באוקטובר 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:עריכה
'נושא2: אפריקה' אינו ערך חוקי

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: סגנון, ויקיזציה.
ז'וזה אדוארדו דוש סנטוש

ז'וזה אדוארדו דוש סנטוש (בפורטוגזית: José Eduardo dos Santos; נולד ב-28 באוגוסט 1942 בלואנדה) הוא נשיא אנגולה והמפקד העליון של צבאה מאז 1979.

ביוגרפיה

שנותיו הראשונות

דוש סנטוש נולד בלואנדה בירת אנגולה. אביו, אדוארדו אוולינו שהיה פועל בניין ואמו, ז'סינטה ז'וזה פאולינו, השתייכו לקבוצה האתנית מבונדו (Mbundu), אחת הקבוצות הגדולות באנגולה.[1] בילדותו למד בתיכון הפורטוגזי האליטיסטי 'Liceu Slvador Correia' בו למדו תלמידים אפריקאים מעטים בלבד.[2][3]

תחילת הקריירה הפוליטית

את פעילותו הפוליטית החל סנטוש בעודו תלמיד בבית הספר כאשר הצטרף לקבוצות חשאיות שפעלו בפרבריה של לואנדה כנגד השלטון הקולוניאלי הפורטוגזי, פעילות שבסופו של דבר הביאה בשנת 1956 להקמתה של ה-MPLA ("החזית העממית לשחרור אנגולה"), תנועה בעלת אוריינטציה לאומית מרקסיסטית.

ב-1961 עם ראשיתה של ההתקוממות העממית אשר הפכה במהרה למאבק על עצמאותה של אנגולה לשחרור מפורטוגל הקולוניאליסטית, עזב דוש סנטוש יחד עם חברים נוספים את אנגולה, תחילה לפריס ומיד אחר כך לקונגו-קינשאסה, שם החל לארגן את פעילותה של תנועת הנוער של ה-MPLA אשר הוא היה אחד ממייסדיה[1].

בשנת 1963 היה הנציג הראשון של ה-MPLA בברזוויל. בהמשך נסע ללמוד הנדסה בברית המועצות, במכון לנפט וכימיה של אזרבייג'ן בבאקו ובמקביל השתלם בלימודי תקשורת צבאית.

עם שובו לאנגולה, ב-1970, הצטרף לזרוע הצבאית של ה-MPLA, ה-EPLA ("הצבא העממי לשחרור אנגולה"; בפורטוגזית: Exército Popular de Libertação de Angola), והפעיל משדר רדיו בצפון אנגולה במחוז השני של ה-MPLA. ב-1974 היה לחבר הסגל הזמני של החזית הצפונית של ה-MPLA ומונה שנית לנציג התנועה בברזוויל. באותה שנה נבחר להיות חבר הוועד הפוליטי המרכזי, כמרכז הפעילות הפוליטית והדיפלומטית של הארגון, והתמקד בעיקר בפעילות להכרה בינלאומית ואזורית של אנגולה.

בינואר 1975, עם הקמת הממשלה הזמנית באנגולה אשר הורכבה מקבוצות הגרילה העוינות ה-MPLA, UNITA ו-FNLA, מונה סנטוש לראש המחלקה ליחסים בינלאומיים ובמקביל גם לממונה על תחום הבריאות[1]. ממשלה זו התפרקה זמן קצר לאחר הקמתה עקב חילוקי דעות אידאולוגיים בין הארגונים אשר הביאו לפריצתה של מלחמת האזרחים באנגולה.

שנותיו הראשונות בשלטון

עם הכרזת העצמאות, ב-11 בנובמבר 1975 מונה סנטוש לממונה על מדיניות החוץ של ה - MPLA (בתפקיד האחרון החזיק רק עד 1976) והיה לשר החוץ של אנגולה. בשנת 1976, כחלק מהניסיון להכרה בינלאומית ב"רפובליקה העממית של אנגולה" וכתגובה להכרזה המשותפת של ה-FNLA ו-UNITA על ה-"הרפובליקה העממית והדמוקרטית של אנגולה" בתמיכתם של דרום אפריקה, זאיר, סין וארצות הברית נכנסה אנגולה ל"ארגון אחדות אפריקה" (OAU) והוכרה כחברה באו"ם[1].

בין השנים 1977-1978 שימש דוס סנטוס כסגנו של נשיאה הראשון של אנגולה, אנטוניו אגוסטיניו נטו (António Agostinho Neto). לאחר מותו ב-1979, נבחר דוס סנטוס לנשיא ה-MPLA, מינוי אשר העניק לו את תואר נשיא מפלגת הפועלים (MPLA-PT), נשיא 'הרפובליקה העממית של אנגולה' ומפקדה הראשי של 'הזרוע הצבאית-העממית לשחרור אנגולה' (FAPLA - Forças Armadas Populares de Libertação de Angola ). בשנת 1980 נבחר ליושב ראש הפרלמנט של אנגולה.

מלחמת האזרחים

דוס סנטוס ירש מאגוסטינו נטו מדינה שסועה בעיצומה של מלחמת אזרחים. את שלטונו הוא הקדיש ליצירת יציבות אזורית על ידי פתרון מוסכם על כל הצדדים. שני ארגוני הגרילה העיקריים FNLA ו-UNITA שלטו על אזורים שלמים במדינה, כך שבמשך כעשור נלחמו הצדדים בסיוע ישיר ועקיף של מעצמות העל ומדינות רבות אחרות בעולם, משני צידי המתרס הפוליטי. אלו הפכו את אנגולה לשדה הקטל הגדול של המלחמה הקרה לאחר מלחמת ווייטנאם[4].

בעוד הממשלה בראשותה של ה-MPLA קיבלו סיוע מברית המועצות ומקובה, UNITA קיבלו סיוע מארצות הברית ומשלטון האפרטהייד בדרום אפריקה. בשנת 1988 נחתמו הסכמי הפסקת אש בין הצדדים שאומצו על ידי אנגולה, ארצות הברית, דרום אפריקה וקובה. הסכם זה הותנה בפינוים של כ-45,000 חיילים קובנים משטחה של אנגולה ובנסיגה והענקת עצמאות מצידה של דרום אפריקה לנמיביה אשר שימשה לה כמעבר בדרכה לאנגולה כדי לסייע לכוחות ה-UNITA.‏[1]

לאחר נפילת הגוש הסובייטי ב-1991 ותום המלחמה הקרה, חתמו דוס סנטוס וז'ונאס סאווימבי, מנהיגה של UNITA על "הסכם ביסס" (Bicesse Agreement) בליסבון במטרה לשים קץ למלחמת האזרחים. בעקבות ההסכם הוקם צבא מאוחד, ה-FAA (Forças Armadas Angolanas). במקביל להסכמי השלום, הצהיר דוס סנטוס כי ה-MPLA אינה יותר בעלת אוריינטציה מרקסיסטית אלא סוציאל-דמוקרטית.[1]

ב-1992 התקיימו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות באנגולה, בהן התמודדו כ-11 מועמדים.[4] דוס סנטוס ניצח את יריבו הגדול סאווימבי ברוב של 49.5% לעומת 40.5% ומפלגת ה-MPLA קיבלה 129 מתוך 220 כיסאות בפרלמנט, בעוד ש-UNITA קיבלה 77. סאוויבמי סירב לקבל את תוצאות הבחירות בטענה כי תוצאותיהן זויפו וסירב להתמודד בסבב השני של הבחירות לנשיאות.[4] עקב כך התלקחה מלחמת האזרחים שנית והותירה את דוס סנטוס כנשיאה הזמני של אנגולה.

חלקה השני של מלחמת האזרחים היה אכזרי ואלים יותר מהראשון וכלל גם מאבק סביב מחצביה הטבעיים של אנגולה. בשנת 1994 על רקע 'פרוטוקול לוסקה' (Lusaka Protocol)‏[5] נחתם הסכם הפסקת אש בין הצדדים. יחד עם זאת נטרול צבא UNITA ארך זמן רב מהצפוי ונמשך עד ל-1996. בתקופה זו גברה המתיחות בין הצדדים, בייחוד סביב השליטה על מקורותיהם של משאבי הטבע, בעיקר הנפט והיהלומים.

במקביל למתיחות הפנים ארצית, העניק דוס סנטוס תמיכה צבאית למדינות השכנות בהן התקיימו סכסוכים מקומיים והיווה גורם מכריע במאזן הגיאופוליטי באזור.[1] ב-1997 הוא שלח כוחות של ה-FAA לקונגו-ברזוויל ('הרפובליקה של קונגו') כדי לסייע לכוחות המרקסיסטים לשעבר בראשותו של הגנרל דניס סאסו-נגואסו בהפיכתו האלימה כנגד הנשיא פסקל ליסובה, אשר היה חשוד בשיתוף פעולה עם UNITA. בקונגו-קינשאסה הייתה השפעתו רבה אף יותר ולאזור נשלח סיוע ארטילרי כבד כדי לסייע ל'ברית הכוחות הדמוקרטיים לשחרור קונגו-זאיר'-AFDL (Alliance des Forces Démocratiques pour la Libération du Congo-Zaïre) אשר הביאו לקריסתו של משטרו של הגנרל ג'וזף מובוטו,[1] זאת על מנת להחליש את התארגנותה של UNITA מחדש מעבר לגבולותיה של אנגולה.

ב-1998 נמשכה הלחימה הפנימית בין הממשלה האנגולית לבין UNITA בראשותו של סאווימבי. ב-1999 קיבל דוס סנטוס מהפרלמנט שליטה מלאה על השלטון ולקח על עצמו גם את תיק הביטחון. ב-2002 חוסל סאווימבי על ידי כוחות הממשלה, וכ חודש לאחר מכן הכריזו UNITA וראשי הצבא האנגולזי על הפסקת אש.[6]

המשך כהונתו

בשנת 2001 הכריז דוס סנטוס כי כאשר אנגולה תגיע ליציבות הוא יפרוש מההתמודדות בבחירות הבאות לנשיאות[7]. למרות זאת, הוא נבחר שנית לראשות ה-MPLA ב-2003 והמשיך לכהן כנשיא המדינה.

לאחר מלחמת האזרחים שנמשכה 27 שנים נותרה אנגולה מדינה שסועה והרוסה, ומשבר הומניטארי חמור התפתח בה. הערכות סוכנות הפליטים והעקורים של האו"ם הם כי במהלך המלחמה כמיליון אזרחים נהרגו, כארבעה מיליון הפכו לעקורים וכמיליון הפכו פליטים ומבקשי מקלט ונותרו ללא קורת גג, מקור פרנסה או אוכל[8].

החל מתקופה זו, לאחר חתימת הסכמי השלום, הפכה אנגולה למדינה בעלת הצמיחה הכלכלית המהירה ביותר באפריקה. דוס סנטוס משך משקיעים זרים, בעיקר בתחום הנפט והיהלומים והביא לעלייה של 15% בצמיחה בין השנים 2004-2007[9] והתוצר המקומי הגולמי גדל ב-20% בין 2005-2007. במקביל, החל מ-2005 ממשלת אנגולה לוותה אשראי של ביליוני דולרים מסין, ברזיל, פורטוגל, גרמניה, ספרד וארצות הברית על מנת להשקיע בתשתיות המדינה[9].

בחירות לנשיאות המדינה היו אמורות להתקיים ב-2006 אך נדחו לשנת 2009[10]. ב-2008 התקיימו לראשונה מזה 16 שנים בחירות לפרלמנט[11], בהם ניצחו ה-MPLA ברוב מכריע[12], ויזמו חוקה חדשה בה חוקק כי ראש המפלגה בעלת מרבית הקולות בפרלמנט יכהן באופן ישיר כנשיא המדינה, גורם אשר העניק לדוס סנטוס מנדט להמשיך בכהונתו. בשנת 2009 הודיע דוס סנטוס כי הבחירות יתקיימו רק בשנת 2012[7]. כיום הוא המנהיג הוותיק באפריקה, אחרי מועמר קדאפי. הוא מכהן כנשיא אנגולה 31 שנים.

ביקורת על פועלו

כיום, למרות משאביה הטבעיים הגדולים של אנגולה, בעיקר בנפט ויהלומים, היא אחת המדינות הפחות מפותחות בעולם. המדינה סובלת מחוסר יציבות כלכלית, בעיקר בגלל תוצאות מלחמת האזרחים הארוכה - כמות הפליטים והעקורים, התשתיות ההרוסות, שדות המוקשים הרבים ברחבי המדינה והמערכות הקורסות במדינה.

הביקורת העיקרית כלפי דוס סנטוס היא כי שלטונו הוא אינו דמוקרטי. יש הטוענים כי שלטונו הוא בעצם ממשלה של מפלגה אחת, ויריביו טוענים כי אין מרחב לדמוקרטיה להתפתח בתוכה, מה שמונע את הופעתם של יריבים פוליטיים ראויים ומעקר את התהליך הדמוקרטי מיסודו[13]. שלטון ארוך טווח זה העניק יציבות רבה לאזור אך מנגד, ייתכן כי מדיניותו של דוס סנטוס אינה מטיבה עם העם אלא עם אלו העומדים בראשו. ליותר ממחצית מאוכלוסיית אנגולה אין כיום גישה למתקנים סניטאריים, תוחלת החיים הממוצעת היא 48.1 ואנגולה ממוקמת במקום ה-146 מתוך 169 בדו"ח הפיתוח האנושי של האו"ם[14].

נכון ל-2010, שלטונו של דוס סנטוס ממוקם בטבלת השחיתות של הארגון "Transparancy International" במקום ה-168 מתוך 178 מדינות עם דירוג של 1.9 מתוך 10 ברמת השקיפות של המדינה[15]. זאת ועוד, כיום הוא נחשב לאחד האנשים העשירים באנגולה[16]. מבחינה פוליטית שולטת מפלגת השלטון MPLA באמצעי התקשורת והיא בעלת העיתון הגדול באנגולה, "Jornal de Angola".

כמו כן, ישנה ביקורת בינלאומית על יחסיו של דוס סנטוס עם משקיעים חיצוניים, אשר בפניהם הוא פתח את דלתות ארצו והם גוזלים את אנגולה ממשאביה הטבעיים ומותירים את המדינה חסרת כל בעוד הנהנים העיקריים מכך הם התאגידים והעומדים בשלטון. ביקורת נוספת על שלטונו של דוס סנטוס מופנית כלפי חוסר היכולת לקדם את מצבה של המדינה ולשפר הן התשתיות הבסיסיות והן את מצבם הכלכלי של תושביה[7].

יחסיו עם ישראל

ז'וזה אדוארדו דוס סנטוס נחשב כנשיא ידידותי לישראל ואף ביקר בישראל בשנת 2005[17]. היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאנגולה חודשו בשנת 1993. שנתיים מאוחר יותר פתחה ישראל שגרירות באנגולה ושגרירתה הראשונה במדינה הייתה הד"ר תמר גולן[18], אשר אחר כך גם שימשה כיועצת לנשיא דוס סנטוס[19]. בשנת 2000 פתחה אנגולה את שגרירותה בישראל. קשריה של ישראל ואנגולה הם בעיקר קשרים עסקיים, אך מעבר לכך היחסים הדיפלומטיים בין המדינות עוסקים גם בתחומי הסיוע בחקלאות, בחינוך, בבריאות וכמו כן גם בפעילות הומניטארית[20].

פן אחר של יחסיו של דוס סנטוס עם ישראל הוא בכל הקשור לסחר בנשק וביהלומים. כאשר חודשו יחסיה של ישראל עם אנגולה, בשנות ה-90 החלו עסקאות נשק בין המדינות. אחת העסקאות הידועות בשם "אנגולה גייט" (L'Angolagate) אשר התרחשה בין השנים 1993-2000, בסדר גודל של כ-790 מיליון דולרים, כללה את איש העסקים הישראלי ארקדי גאידמק. 42 האנשים שהיו מעורבים בפרשה זו הועמדו לדין בצרפת בגין מכירה לא חוקית של נשק לנשיא דוס סנטוס במהלך מלחמת האזרחים[21].

לאחר תום מלחמת האזרחים, בשנת 2006 הייתה אמורה להתבצע עסקת נשק בשווי של כמיליארד דולר בין ישראל לאנגולה בתיווך איש סוחר נשק ישראלי וגנרל צבאו של דוס סנטוס, אך בסופו של דבר, היא לא יצאה אל הפועל[22].

איש עסקים ישראלי נוסף הידוע בקשריו עם הנשיא דוס סנטוס הוא היהלומן לב לבייב, אשר הוגדר בשנת 2004 על ידי נשיא החברה הלאומית האנגולית 'אינדיאמה' (Indiama) המנהלת את כריית היהלומים באנגולה בתור המשקיע הבולט מבין כל החברות הזרות בתחום היהלומים באנגולה[23]. בשנת 2005 הקים לבייב, בשיתוף החברה הלאומית, את המפעל הראשון באנגולה לליטוש יהלומים בה יעובדו כ-40% מתפוקת הגלם של יהלומיה[24].

(מן הערך הקודם)

כנשיא אנגולה

עם מותו של נשיאה הראשון של אנגולה, אגוסטיניו נטו, ב-1979, בחרה המפלגה בדוש סנטוש כמחליפו. במקביל, החליפו גם בתפקיד מפקד הצבא ובתפקיד יושב ראש הפרלמנט.

ב-1991 נחתם בליסבון הסכם בִּיסֶסֶה במטרה לשים קץ למלחמת האזרחים. הוסכם כי UNITA, יריבת ה-MPLA, תשולב בשלטון ובצבא, וכי ב-1992 ייערכו במדינה בחירות דמוקרטיות ראשונות. בבחירות שנערכו בספטמבר 1992, ניצח דוש סנטוש את מועמד UNITA ז'ונאס סאווימבי (ברוב של 49.5% מול 40.7%). בבחירות לפרלמנט, ה-MPLA קיבלה 129 מתוך 220 המושבים, לעומת 70 שקיבלה UNITA. מאחר שאיש מהמועמדים לא השיג 50% מהקולות, נקבע כי ייערך סיבוב שני. סאווימבי פרש מהמירוץ בטענה לזיופים בסיבוב הראשון, ומלחמת האזרחים התלקחה מחדש. ארצות הברית, שתמכה בעבר ב-UNITA, ואף העניקה לה סיוע צבאי בראשית מלחמת האזרחים, הודיעה כי היא מכירה בדוש סנטוש כנשיא אנגולה.

ב-1999 התחזקו סמכויותיו של דוש סנטוש עוד יותר, כאשר הפרלמנט אישר את מינויו גם לשר הביטחון.

בפברואר 2002 הצליחו כוחות הצבא לחסל את מנהיג UNITA, סאווימבי. בכך, הסתיימה למעשה מלחמת האזרחים. עם סיום מלחמה, נוצרה הזדמנות ראשונה לשיפור בכלכלת אנגולה. חוזים נחתמו עם תאגידים לכריית נפט ויהלומים, האינפלציה נבלמה ונרשמה צמיחה של 24%. דוש סנטוש יזם גם את הקמתו של איגוד המדינות האפריקאיות מפיקות היהלומים ב-2006. בעוד שבכלכלה נרשם שיפור, נכשל דוש סנטוש במיגור השחיתות במגזר הציבורי, שיקום התשתיות ההרוסות, ניסוח חוקה חדשה והפחתת הפיקוח על העיתונות. בסופו של יום, אנגולה, אחת המדינות העשירות במחצבים, היא אחת המדינות העניות בעולם.

ב-2001 הכריז דוש סנטוש כי יפרוש בבחירות הבאות לנשיאות. עם זאת, ב-2003 נבחר מחדש לנשיא ה-MPLA.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 CIDOB, Centro De Estudos y Documentacion Internacional de Barcelona (en espanol), http://www.cidob.org/es/documentacion/biografias_lideres_politicos/africa/angola/jose_eduardo_dos_santos
  2. ^ http://www.answers.com/topic/jos-eduardo-dos-santos Gale Contemporary Black Biography,
  3. ^ http://www.mpla-angola.org/opresidente.php MPLA,
  4. ^ 1 2 3 Gale Contemporary Black Biography
  5. ^ קישור לפרוטוקול לוסקה http://www.usip.org/files/file/resources/collections/peace_agreements/lusaka_11151994.pdf
  6. ^ http://news.bbc.co.uk/2/hi/africa/country_profiles/1839740.stm BBC, Timeline: Angola,
  7. ^ 1 2 3 http://news.bbc.co.uk/2/hi/africa/1506759.stm BBC, Profile: Jose Eduardo dos Santos, שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "ref-name" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  8. ^ UNHCR,http://www.unhcr.org/cgi-bin/texis/vtx/search?page=search&docid=3ee99eaf4&query=Refugees%20Magazine%20Issue%20131
  9. ^ 1 2 https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/ao.html CIA factbook – Angola,
  10. ^ http://news.bbc.co.uk/2/hi/africa/6201093.stm BBC, New Delay for Angolan elections,
  11. ^ ynet, אנגולה: הבחירות יערכו יום נוסף בגלל שיבושים, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3592676,00.html
  12. ^ ynet, תוצאות ראשוניות באנגולה, מפלגת השלטון זכתה ברוב בפרלמנט, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3592929,00.html
  13. ^ ,IRIN http://www.irinnews.org/Report.aspx?ReportId=47718
  14. ^ http://hdr.undp.org/en/statistics/
  15. ^ Transparency International, http://www.transparency.org/policy_research/surveys_indices/cpi/2010/results
  16. ^ Angolanet, http://angolanos.net/article.php?n=6
  17. ^ אולמרט נפגש היום עם נשיא אנגולה היקף הסחר הבילטרלי בין המדינות הוא כ- 600 מיליון דולר בשנה, אתר משרד התעשייה מסחר והתעסוקה, 6 ביולי 2005
  18. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         רציתי לשנות את העולם, באתר הארץ, 9 ביוני 2006
  19. ^ ליפקין דוד, "בחזרה לאפריקה: אנגולה קוראת לישראלים", nrg, 30.4.2002, http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/282/783.html
  20. ^ שגרירות ישראל באנגולה, http://luanda.mfa.gov.il/mfm/web/main/document.asp?SubjectID=18367&MissionID=124&LanguageID=212&StatusID=0&DocumentID=-1
  21. ^ "שופט צרפתי: גאידמק יישפט על סחר בנשק", ynet, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3385360,00.html
  22. ^ "סנג'אר קונה, למה שלא נמכור?", הארץ online, http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=780428
  23. ^ גולדשטיין תני, "לבייב הוא המשקיע הזר החשוב ביותר באנגולה", ynet, 12.7.2004, http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2946020,00.html
  24. ^ גולדשטיין תני, "לבייב חנך את מפעל הליטוש הגדול באפריקה", 6.11.2005, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3164844,00.html
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ז%27וזה_אדוארדו_דוש_סנטוש&oldid=13222509"