אנטיפרוטון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
GilCahana (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 13225296 של 95.86.111.221 (שיחה)
שורה 1: שורה 1:
ה'''אנטי־פרוטון''' (<math>\bar{p}</math>) הוא ה[[אנטי-חלקיק‎|אנטי־חלקיק]] של ה[[פרוטון]]. אנטי־פרוטונים הם חלקיקים יציבים, אך קצרי ימים, בשל ההסתברות הגבוהה למפגש עם פרוטון, ששכיחותו בטבע גבוהה לאין שיעור, ו[[איון (פיזיקה)|להתאיינות]] איתו. האנטי־פרוטון נתגלה בשנת [[1955]] על ידי ה[[פיזיקאי|פיזיקאים]] [[אמיליו סגרה]] ואוון צ'מברליין מ[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], אשר זכו ב[[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1959]], על תגליתם זו. אנטי־פרוטון מורכב משני [[קווארק|קווארקים]] אנטי־אפ ומקווארק אחד של אנטי־דאון. (<math>\bar{\mathrm{u}}\bar{\mathrm{u}}\bar{\mathrm{d}}</math>)
ה'''אנטיפרוטון''' (<math>\bar{p}</math>) הוא ה[[אנטי-חלקיק‎]] של ה[[פרוטון]]. אנטיפרוטונים הם חלקיקים יציבים, אך קצרי ימים, בשל ההסתברות הגבוהה למפגש עם פרוטון, ששכיחותו בטבע גבוהה לאין שיעור, ו[[איון (פיזיקה)|להתאיינות]] איתו. האנטיפרוטון התגלה בשנת [[1955]] על ידי ה[[פיזיקאי|פיזיקאים]] [[אמיליו סגרה]] ואוון צ'מברליין מ[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]], אשר זכו ב[[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1959]], על תגליתם זו. אנטיפרוטון מורכב משני [[קווארק|קווארקים]] אנטי-אפ ומקווארק אחד של אנטי-דאון (<math>\bar{\mathrm{u}}\bar{\mathrm{u}}\bar{\mathrm{d}}</math>)


אנטי־פרוטון נוצר באופן ספונטני בתנאים שווי־ערך ל[[טמפרטורה]] של כ-<math>10^{13}</math> מעלות [[קלווין]], תנאים שהתקיימו באופן טבעי רק ב[[המפץ הגדול|מפץ הגדול]]. ב-[[CERN]], למשל, משתמשים ב[[מאיץ חלקיקים]] מסוג [[סינכרוטרון]] של פרוטונים, כדי להאיץ פרוטונים לאנרגיה קינטית של 26 [[ג'יגה]] [[אלקטרון וולט]] ולהטיחם לעבר מוט [[אירידיום]]. האנרגיה של הפרוטונים הניתזים מגרעיני האירידיום הינה גבוהה דיה כדי לחולל בריאה של חלקיקים שונים, כשהאנטי־פרוטונים הנוצרים מופרדים באמצעות [[מגנט|מגנטים]] הנתונים ב[[ריק]].
אנטי-פרוטון נוצר באופן ספונטני בתנאים שווי-ערך ל[[טמפרטורה]] של כ- <math>10^{13}</math> מעלות [[קלווין]], תנאים שהתקיימו באופן טבעי רק ב[[המפץ הגדול|מפץ הגדול]]. ב-[[CERN]], למשל, משתמשים ב[[מאיץ חלקיקים]] מסוג [[סינכרוטרון]] של פרוטונים, כדי להאיץ פרוטונים לאנרגיה קינטית של 26 [[ג'יגה]] [[אלקטרון וולט]] ולהטיחם לעברו של מוט [[אירידיום]]. האנרגיה של הפרוטונים הניתזים מגרעיני האירידיום הינה גבוהה דיה כדי לחולל בריאה של חלקיקים שונים, כשהאנטיפרוטונים הנוצרים מופרדים באמצעות [[מגנט]]ים הנתונים ב[[ריק]].


[[קטגוריה:פיזיקת חלקיקים]]
[[קטגוריה:פיזיקת חלקיקים]]

גרסה מ־10:42, 29 באוקטובר 2012

האנטיפרוטון () הוא האנטי-חלקיק‎ של הפרוטון. אנטיפרוטונים הם חלקיקים יציבים, אך קצרי ימים, בשל ההסתברות הגבוהה למפגש עם פרוטון, ששכיחותו בטבע גבוהה לאין שיעור, ולהתאיינות איתו. האנטיפרוטון התגלה בשנת 1955 על ידי הפיזיקאים אמיליו סגרה ואוון צ'מברליין מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אשר זכו בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1959, על תגליתם זו. אנטיפרוטון מורכב משני קווארקים אנטי-אפ ומקווארק אחד של אנטי-דאון ()

אנטי-פרוטון נוצר באופן ספונטני בתנאים שווי-ערך לטמפרטורה של כ- מעלות קלווין, תנאים שהתקיימו באופן טבעי רק במפץ הגדול. ב-CERN, למשל, משתמשים במאיץ חלקיקים מסוג סינכרוטרון של פרוטונים, כדי להאיץ פרוטונים לאנרגיה קינטית של 26 ג'יגה אלקטרון וולט ולהטיחם לעברו של מוט אירידיום. האנרגיה של הפרוטונים הניתזים מגרעיני האירידיום הינה גבוהה דיה כדי לחולל בריאה של חלקיקים שונים, כשהאנטיפרוטונים הנוצרים מופרדים באמצעות מגנטים הנתונים בריק.