הצעת חוק פאי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
DSisyphBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2) (בוט משנה: es:Proyecto de ley de Indiana sobre pi
שורה 24: שורה 24:
[[ca:Llei d'Indiana Pi]]
[[ca:Llei d'Indiana Pi]]
[[de:Indiana Pi Bill]]
[[de:Indiana Pi Bill]]
[[es:Proyecto de ley de Indiana sobre Pi]]
[[es:Proyecto de ley de Indiana sobre pi]]
[[fr:Projet de loi Pi de l'Indiana]]
[[fr:Projet de loi Pi de l'Indiana]]
[[it:Progetto di legge dell'Indiana sul pi greco]]
[[it:Progetto di legge dell'Indiana sul pi greco]]

גרסה מ־19:46, 29 באוקטובר 2012

חוק פאי של אינדיאנה הוא כינוי פופולרי להצעת חוק מספר 246 שנדונה באספה הכללית של מדינת אינדיאנה בשנת 1897. זהו אחד הניסיונות הנודעים ביותר לקבוע עובדה מדעית באמצעות חקיקה. על אף הכינוי הנפוץ של הצעת חוק זו, התוצאה העיקרית שאליה חתרה הצעת החוק הייתה שיטה לתרבוע העיגול, ולא קביעת ערכו של (פאי, היחס בין היקף המעגל לקוטרו) כפי שנכתב בטעות במהדורה ישנה של ספר השיאים של גינס. עם זאת, ההצעה אכן כללה טענות שאם מקבלים את נכונותן, נגזרים מכך מספר ערכים שונים של , כגון 3.2. תהליך החקיקה נעצר בעקבות התערבותו של פרופסור למתמטיקה מאוניברסיטת פורדו, שבמקרה נכח באספה הכללית.

הוכחה שתרבוע העיגול אינו אפשרי בבנייה בסרגל ומחוגה ניתנה 15 שנים קודם לכן על ידי פרדיננד לינדמן באמצעות משפט לינדמן. קירובים טובים יותר ל־ מאשר אלה שבהצעת החוק ידועים כבר מהעת העתיקה.

יוזם ההצעה היה ד"ר אדווין ג'יי גודווין (Edwin J. Goodwin MD) רופא במקצועו ומתמטיקאי חובב, והיא הוגשה על ידי חבר בית הנבחרים של אינדיאנה. החוק הציע לקבוע אמת מתמטית חדשה שעל פיה שיטתו של גודווין לתרבוע העיגול תהיה מחייבת במערכת החינוך ובמדידת הקרקעות באינדיאנה. במבוא להצעת החוק נאמר שתגליותיו המתמטיות של גודווין מוצעות באמצעות החוק כדי שישמשו ללא תמורה בבתי הספר באינדיאנה. הצעת החוק כללה קביעות מתמטיות אחדות, ובסופה צוינו הישגים קודמים של גודווין: פתרונותיו לבעיות של שילוש זווית, הכפלת קובייה ותרבוע העיגול הוכרו, כביכול, כתרומה למדע על ידי כתב העת American Mathematical Monthly.

החוק נדון בוועדה לקרקעות ביצתיות ובוועדת החינוך, שאישרו אותו והעבירו אותו להצבעה במליאה. איש מהמחוקקים אשר עסקו בהעברת החוק לא הבין את ההוכחות המתמטיות של החוק, אך תמכו בו, כי חשבו שיש בו תרומה חיובית למערכת החינוך במדינה.

בשלב זה הציג אחד מחברי האספה הכללית את הצעת החוק לפרופ' קלארנס אביתר ואלדו מאוניברסיטת פרדו, ששהה באזור בביקור עבודה, ושאל אותו אם הוא מעוניין להכיר את "גאון המתמטיקה המקומי". לאחר עיון בחוק סירב הפרופסור להיפגש עם ממציא השיטות המתמטיות הללו, ואמר שהוא מכיר כבר מספיק משוגעים. באותו ערב ואלדו יצר קשר עם מספר חברים בסנאט של אינדיאנה, הסביר להם את חוסר ההיגיון בחוק, ובכך הביא לעצירת תהליך החקיקה.

ראו גם

קישורים חיצוניים