קריית שמואל (ירושלים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:11, 1 בנובמבר 2012

קריית שמואל היא שכונה מבוססת במרכז העיר ירושלים, הגובלת בשכונות רחביה בצפון, קטמון בדרום וטלביה במזרח. השכונה קרויה על שמו של הרב שמואל סלנט, שהיה רבה של הקהילה האשכנזית בירושלים.

שכונת קריית שמואל נוסדה בשנת 1926 על ידי "אגודת אוצר החסד קרן שמואל". קרן זו הוקמה במטרה להקים שכונה יהודית שתתנהל על פי רוח התורה ותיקרא על שמו של הרב שמואל סלנט שהיה הרב הראשי האשכנזי של העיר.

רכישת הקרקע

לצורך הקמת השכונה אותר ונרכש (בעסקה סיבובית) שטח אדמה שגודלו 54 דונם ונמצא מדרום לשכונה הוותיקה יותר רחביה ממסדר נוצרי קתולי.

תכנון השכונה

מלבד הרוח הדתית של השכונה שאפו מייסדיה להקים אף הם שכונת גנים כמו תלפיות, רחביה, בית הכרם, קריית משה, בית וגן ומקור חיים שהוקמו מספר שנים קודם לכן. תוכנית השכונה הוכנה על ידי האדריכל יהושע סלנט שחילק את השטח מספר פעמים ולבסוף נקבעה חלוקה ל-130 חלקות כל אחת בגודל של 250 מטר רבוע. כן נשמר מקום לכמה מגרשים לצורכי ציבור. כאשר המרכזי שבהם הוא מגרש מספר 1 עליו הוקם בית הכנסת אוהל רבקה. תכנון השכונה הושפע רבות מהתלילות הטופוגרפית ולכן כלל שלושה רחובות אורכיים כאשר ביניהם מחברות מספר סמטאות שחלקן מדרגות העבירות להולכי רגל בלבד. קרן החסד ביקשה לקרוא לשמות הרחובות על שם רבני ירושלים האשכנזים בדור האחרון, מעניין לציין כי מרבית השמות שונו כך למשל הרחוב המרכי נקרא בתחילה על שם הרב קוק אך לאחר קום המדינה החליטה עיריית ירושלים לקרוא לרחוב הסמוך לישיבתו במרכז העיר על שמו, ושם הרחוב הוחלף ונקרא עד היום על שם תלמידו הרב חרל"פ.

בניה

מכיוון שנרשמו לרכישת מגרש 150 איש נערכה הגרלה בה נקבע מי יהיו 126 האנשים שיוכלו להצטרף לאגודה ולבנות בשכונה את ביתם. מרבית המתישבים הראשונים היו יוצאי היישוב הישן. "אוצר החסד קרן שמואל" העמיד לרשות המתקבלים לאגודה הלוואה ללא ריבית בסך 200 לירות מצריות שהן כשני שליש מעלות הרכישה והבנייה, הלוואה זו ניתנה להחזרה במשך 12 שנים כאשר רק במועד החזרתה המלאה תעבור הקרקע להיות רשומה בטאבו על שם הרוכשים.

הנחת אבן הפינה לשכונה נערכה במרכז השכונה במקום בו נבנה בית הכנסת המרכזי "אוהל רבקה" מנדבתה של רבקה רוטברג, בראש חודש ניסן תרפ"ט, בנוכחות הרב הראשי לארץ ישראל אברהם יצחק הכהן קוק ונכבדים נוספים.

פרעות תרפ"ט לא פסחו על השכונה הצעירה ששכנה בסמוך לשכונות הערביות של מערב ירושלים.

עם שוך המהומות המשיכה תנופת הבניה בשכונה והחלו להיבנות בה בתים משותפים בגובה 3 קומות שנועדו לשמש להשכרת דירות. עד תחילת מלחמת העצמאות הוקמו בשכונה כ-50 בתים. בבית קדימה שנבנה ברחוב הרב ברלין בשכונה, גובשו בחודש אוגוסט 1947 המלצות ועדת אונסקו"פ להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אשר אושרו לאחר מכן בהחלטת כ"ט בנובמבר באו"ם.

השכונה במלחמת העצמאות

בעת מלחמת העצמאות עבר קו החזית בסמוך לשכונה שגובלת בשכונת קטמון "הישנה" -אז עדיין שכונה ערבית מבוססת. הלחץ על השכונה הוסר עם כיבוש קטמון וטלביה במאי 1948.

עם השנים, והגידול של ירושלים והתפשטות השכונות הסמוכות, השתנה אופי השכונה והיא כמעט והתמזגה בשכונת רחביה הידועה יותר.

אתרים סמוכים

בסמוך לשכונה הוקם בשנת 1971 משכן הנשיא (הידוע גם בשם "בית הנשיא" או "משכן נשיאי ישראל"), שהוא מעונם הרשמי של נשיאי מדינת ישראל.

כמו כן נמצאים בסמוך לשכונה תאטרון ירושלים, בית הכנסת "אוהל נחמה", המוזיאון לאמנות האסלאם ולשכת עורכי הדין.

לקריאה נוספת

ר' גפני, בין הפילבוקס לבית הנשיא: סיפורן של קריית שמואל ושכונת מרחביה, ירושלים תש"ע.

הערות שוליים

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 '''קריית שמואל'''  היא [[שכונה]] מבוססת במרכז העיר [[ירושלים]], הגובלת בשכונות [[רחביה]] בצפון, [[קטמון]] בדרום ו[[טלביה]] במזרח. השכונה קרויה על שמו של הרב [[שמואל סלנט]], שהיה רבה של הקהילה האשכנזית בירושלים.
-שכונת קריית שמואל נוסדה  בשנת [[1926]] על ידי "אגודת אוצר  החסד קרן שמואל". קרן זו הוקמה במטרה להקים  שכונה יהודית  שתתנהל על פי רוח התורה  ותיקרא על שמו של הרב [[שמואל סלנט]]  שהיה  הרב  הראשי האשכנזי של העיר.
+שכונת קריית שמואל נוסדה  בשנת [[1926]] על ידי "אגודת [[אוצר החסד קרן שמואל]]". קרן זו הוקמה במטרה להקים שכונה יהודית שתתנהל על פי רוח התורה ותיקרא על שמו של הרב [[שמואל סלנט]]  שהיה  הרב  הראשי האשכנזי של העיר.
+===רכישת הקרקע===
-לצורך הקמת השכונה אותר על ידי היזם הרב [[זלמן יוסף הלוי סולובייצ'יק]] ונרכש שטח אדמה שגודלו 54 דונם ונמצא מדרום לשכונה הוותיקה יותר [[רחביה]] ממסדר נוצרי [[הכנסייה הקתולית|קתולי]]. תוכנית השכונה הוכנה על ידי האדריכל יהושע סלנט שחילק את השטח ל-124 חלקות כל אחת בגודל של 300 מטר רבוע. כן נשמר מקום ל-2 מגרשים לצורכי ציבור. לצורך בניית הבתים הושגה הלוואה בסך 5000 לא"י מהנדיב [[ישראל רוקח (נדבן)|ישראל רוקח]]{{הערה|{{דבר||5000 לא"י להלואות בנין|1928/12/23|00401}}}}. השכונה נחנכה בשנת [[1929]] ומרבית תושביה הראשונים היו יוצאי [[היישוב הישן]]. [[פרעות תרפ"ט]] לא פסחו על השכונה הצעירה ששכנה בסמוך לשכונות הערביות של [[מערב ירושלים]].
+לצורך הקמת השכונה אותר ונרכש (בעסקה סיבובית) שטח אדמה שגודלו 54 דונם ונמצא מדרום לשכונה הוותיקה יותר [[רחביה]] ממסדר נוצרי [[הכנסייה הקתולית|קתולי]].
+===תכנון השכונה===
-עם שוך המהומות המשיכה תנופת הבניה בשכונה והחלו להיבנות בה בתים משותפים בגובה 3 קומות שנועדו לשמש להשכרת דירות. עד תחילת [[מלחמת העצמאות]] הוקמו בשכונה כ-50 בתים. ב[[בית קדימה]] שנבנה ברחוב הרב ברלין בשכונה, גובשו בחודש אוגוסט [[1947]] המלצות [[ועדת אונסקו"פ]] להקמת מדינה יהודית ב[[ארץ ישראל]], אשר אושרו לאחר מכן בהחלטת [[כ"ט בנובמבר]] ב[[או"ם]].
+מלבד הרוח הדתית של השכונה שאפו מייסדיה להקים אף הם [[שכונת גנים]] כמו [[תלפיות]], [[רחביה]], [[בית הכרם]], [[קריית משה]], [[בית וגן]] ו[[מקור חיים _שכונה)|מקור חיים]] שהוקמו מספר שנים קודם לכן.
+תוכנית השכונה הוכנה על ידי האדריכל יהושע סלנט שחילק את השטח מספר פעמים ולבסוף נקבעה חלוקה ל-130 חלקות כל אחת בגודל של 250 מטר רבוע. כן נשמר מקום לכמה מגרשים לצורכי ציבור. כאשר המרכזי שבהם הוא מגרש מספר 1 עליו הוקם בית הכנסת אוהל רבקה.
+תכנון השכונה הושפע רבות מהתלילות הטופוגרפית ולכן כלל שלושה רחובות אורכיים כאשר ביניהם מחברות מספר סמטאות שחלקן מדרגות העבירות להולכי רגל בלבד.
+קרן החסד ביקשה לקרוא לשמות הרחובות על שם רבני ירושלים האשכנזים בדור האחרון, מעניין לציין כי מרבית השמות שונו כך למשל הרחוב המרכי נקרא בתחילה על שם [[הרב קוק]] אך לאחר קום המדינה החליטה עיריית ירושלים לקרוא לרחוב הסמוך לישיבתו במרכז העיר על שמו, ושם הרחוב הוחלף ונקרא עד היום על שם תלמידו [[הרב חרל"פ]].
+===בניה===
-בעת מלחמת העצמאות עבר קו החזית בסמוך לשכונה שגובלת בשכונת [[קטמון]] "הישנה" -אז עדיין שכונה ערבית מבוססת. הלחץ על השכונה הוסר עם כיבוש קטמון ו[[טלביה]] במאי [[1948]].
+מכיוון שנרשמו לרכישת מגרש 150 איש נערכה הגרלה בה נקבע מי יהיו 126 האנשים שיוכלו להצטרף לאגודה ולבנות בשכונה את ביתם. מרבית המתישבים הראשונים היו יוצאי [[היישוב הישן]].
+"[[אוצר החסד קרן שמואל]]" העמיד לרשות המתקבלים לאגודה הלוואה ללא ריבית בסך 200 לירות מצריות שהן כשני שליש מעלות הרכישה והבנייה, הלוואה זו ניתנה להחזרה במשך 12 שנים כאשר רק במועד החזרתה המלאה תעבור הקרקע להיות רשומה בטאבו על שם הרוכשים.
+הנחת אבן הפינה לשכונה נערכה במרכז השכונה במקום בו נבנה בית הכנסת המרכזי "אוהל רבקה" מנדבתה של [[רבקה רוטברג]], בראש חודש ניסן תרפ"ט, בנוכחות הרב הראשי לארץ ישראל [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ונכבדים נוספים.
-עם השנים, והגידול של ירושלים והתפשטות השכונות הסמוכות, השתנה אופי השכונה והיא כמעט והתמזגה בשכונת רחביה הידועה יותר.
+[[פרעות תרפ"ט]] לא פסחו על השכונה הצעירה ששכנה בסמוך לשכונות הערביות של [[מערב ירושלים]].
-במרכז השכונה ברחוב [[חרל"פ]] פועל כיום בית הכנסת "אוהל רבקה" (מנדבה של רבקה רוטברג), בנוסף ל"אוהל רבקה" קיים בית כנסת נוסף בקריית שמואל ושמו "אוהל נחמה", בו נהג להתפלל [[הרב קוק]].
+עם שוך המהומות המשיכה תנופת הבניה בשכונה והחלו להיבנות בה בתים משותפים בגובה 3 קומות שנועדו לשמש להשכרת דירות. עד תחילת [[מלחמת העצמאות]] הוקמו בשכונה כ-50 בתים.
+ב[[בית קדימה]] שנבנה ברחוב הרב ברלין בשכונה, גובשו בחודש אוגוסט [[1947]] המלצות [[ועדת אונסקו"פ]] להקמת מדינה יהודית ב[[ארץ ישראל]], אשר אושרו לאחר מכן בהחלטת [[כ"ט בנובמבר]] ב[[או"ם]].
+===השכונה במלחמת העצמאות===
+בעת מלחמת העצמאות עבר קו החזית בסמוך לשכונה שגובלת בשכונת [[קטמון]] "הישנה" -אז עדיין שכונה ערבית מבוססת. הלחץ על השכונה הוסר עם כיבוש [[קטמון]] ו[[טלביה]] במאי [[1948]].
+עם השנים, והגידול של ירושלים והתפשטות השכונות הסמוכות, השתנה אופי השכונה והיא כמעט והתמזגה בשכונת רחביה הידועה יותר.
 ==אתרים סמוכים==
 בסמוך לשכונה הוקם בשנת [[1971]] [[משכן הנשיא]] (הידוע גם בשם "בית הנשיא" או "משכן נשיאי ישראל"), שהוא מעונם הרשמי של [[נשיא מדינת ישראל|נשיאי מדינת ישראל]].
-בסמוך לשכונה נמצא ה[[מוזיאון לאמנות האסלאם]].
+כמו כן נמצאים בסמוך לשכונה [[תאטרון ירושלים]], בית הכנסת "[[אוהל נחמה]]", ה[[מוזיאון לאמנות האסלאם]] ו[[לשכת עורכי הדין]].
 ==לקריאה נוספת==
-ר' גפני, '''בין הפילבוקס לבית הנשיא: סיפורן של קריית שמואל ו[[שכונת מרחביה (ירושלים)|שכונת מרחביה]]''', ירושלים תש"ע.
+ר' גפני, '''בין ה[[פילבוקס]] לבית הנשיא: סיפורן של קריית שמואל ו[[שכונת מרחביה (ירושלים)|שכונת מרחביה]]''', ירושלים תש"ע.
 ==הערות שוליים==