מרגרטה הבתולה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ZéroBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: pt:Santa Margarida de Antioquia
DSisyphBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2) (בוט משנה: pl:Małgorzata Antiocheńska
שורה 49: שורה 49:
[[no:Margareta av Antiokia]]
[[no:Margareta av Antiokia]]
[[nrm:Sainte Mèrdgitte]]
[[nrm:Sainte Mèrdgitte]]
[[pl:Małgorzata z Antiochii Pizydyjskiej]]
[[pl:Małgorzata Antiocheńska]]
[[pt:Santa Margarida de Antioquia]]
[[pt:Santa Margarida de Antioquia]]
[[ro:Marina din Antiohia]]
[[ro:Marina din Antiohia]]

גרסה מ־11:16, 2 בנובמבר 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:קדוש נוצרי

פרמטרים ריקים [ מקום פולחן, תאריך הקנוניזציה, קנוניזציה על ידי, מקום הקנוניזציה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מרגרטה הבתולה (מרגרטה מאנטיוכיה)
Μαρίνα
מרגרטה הקדושה עם דרקון, איור מ-1440 לערך
מרגרטה הקדושה עם דרקון, איור מ-1440 לערך
לידה לא ידוע,
אנטיוכיה, פסידיה
פטירה שנת 304 או 305
אנטיוכיה, פיסידיה, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
חג 20 ביולי בכנסיות המערביות; 17 ביולי בכנסיות המזרחיות
פטרונית של לידה ונשים בהריון; גוססים; מחלות בכליות; בני מעמד האיכרים; גולים; המואשמים על לא עוול בכפם; אחיות; מקומות: לווסטפט (אנגליה), קווינס קולג' (קיימברידג'), הכפר סאנאט במלטה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרגרטה הקדושה, הידועה גם כמרגרטה הבתולה או כמרגרטה מאנטיוכיה (שבפסידיה); ובכנסיות המזרחיות כמרינה הקדושה, הייתה, על פי סיפורי הקדושים, בתולה שמתה על אמונתה הנוצרית. היא נחשבת לקדושה בכנסייה הקתולית ובכנסייה האנגליקנית ויום חגה הוא ה-20 ביולי. קיומה ההיסטורי מוטל בספק, וב-494 הכריז עליה האפיפיור גלסיוס הראשון כי המידע אינו קאנוני, אבל במהלך מסעות הצלב התחדש פולחן מרגרטה הקדושה בכנסיות המערביות. לדבר סייעה גם האמונה, כי המתעמקים בקורות חייה או העוסקים בפולחנה יזכו לשטרי מחילה רבי עוצמה[1]

מרגרטה הבתולה נחשבת לפטרונית הנשים ההרות והלידה, ועדות לפולחן מרגרטה בהקשר זה מופיעה למשל בציורו המפורסם של יאן ואן אייק, נישואי הזוג ארנולפיני, שבו מצויר (בצד ימין ברקע) כיסא שעל מסעדו מגולפת דמותה של מרגרטה הקדושה.

הערות שוליים

  1. ^ "Margaret of Antioch" The Oxford Dictionary of Saints. David Hugh Farmer. Oxford University Press 2003. Oxford Reference Online. Oxford University Press.