רודריק מק'קינון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:34, 3 בנובמבר 2012

קובץ:Roderick MacKinnon 2007.jpg

רודריק מק'קינון (19 בפברואר 1956) הוא פרופסור לנוירוביולוגיה מולקולרית ולביופיזיקה באוניברסיטת רוקפלר, שזכה בפרס נובל לכימיה יחד עם פיטר אגרה ב-2003 על עבודותו על המבנה של תעלות יוניות.

ביוגרפיה

מק'קינון נולד בארצות הברית לאב שהיה פקיד בדואר שהסב את מקצועו למתכנת ב-IBM ולאם שעסקה בהוראה. הוא החל את לימודיו המתקדמים באוניברסיטת מסצ'וסטס בוסטון (University of Massachusetts Boston), אולם כעבור שנה עבר לאוניברסיטת ברנדייס, שם קיבל את התואר הראשון שלו בביוכימיה ב-1978. במהלך התואר הראשון, עבד במעבדה של כריסטופר מילר על העברה של סידן דרך קרום התא. באותו זמן פגש גם את אשתו לעתיד, אליס לי. לאחר סיום לימודי התואר הראשון, החל ללמוד לימודי רפואה באוניברסיטת טופטס. את התואר ברפואה קיבל ב-1982 מאוניברסיטת טופטס, לאחר התמחות בבית חולים בית ישראל שבבוסטון. ב-1986 חזר למעבדה בה עבד בתואר הראשון שלו, שם עשה פוסט דוקטורט בנושא ריכוז של סידן בשרירי הלב ובעיקר התמקד באלקטרוכימיה, אותו סיים ב-1989. לאחר מכן, חקר את תעלות האשלגן, תעלות שפתיחתן מאפשרת מעבר מהיר של יונים וכך יצירה של פוטנציאל פעולה, היוצר מעבר חשמלי מהמוח לאיברי הגוף.

בשנות ה-80 רוב מעבדות הפיזיולוגיה לא התעסקו בביופיזיקה, והמעבדה באוניברסיטת הרווארד בראשה עמד הייתה מהראשונות בתחום. המעבדה מצאה את הרצף החשוב של תעלת האשלגן (K⁺‎ channel), עת החליט מק'קינון ללמוד קריסטלוגרפיה בקרני X לצורך פענוח מבנה החלבון. את עבודות אלה החל בהרווארד, עת השתמש ברעלנים ובחלבונים מסיסים מסוג בהם יש תחום PDZ‏ (PDZ domain), אולם את עבודות אלה המשיך באוניברסיטת רוקפלר אחרי שטורסטן ויזל הזמינו לשם. העובדה שהחלבון שבונה את תעלות האשלגן הוא ממברנלי, יוצרת קשיים בגיבושו. אולם המעבדה הצליחה לגבשו, וב-1998 פרסמה את המבנה הראשון של התעלה שפורסם. מבנה זה הראה איך יוני האשלגן הטעונים חיובית נעים דרך חור (pore) בחלבון הנמצא על גבי ממברנת התא. בהמשך מצאו במעבדה שלו גם כיצד התעלה תלויה במתח (voltage-dependent).

ב-2000 נבחר לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית וב-2003 קיבל פרס נובל לכימיה.

קישורים חיצוניים

הביוגרפיה שלו באתר פרס נובל (באנגלית)
דף המעבדה שלו (באנגלית)
ריאיון עמו ב-Scientific American (באנגלית)
על עבודותיו על תעלות יונים ב-DOE R&D Accomplishments (באנגלית)

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==ביוגרפיה==
-מק'קינון נולד ב[[ארצות הברית]] לאב שהיה פקיד בדואר שהסב את מקצועו למתכנת ב-IBM ולאם שעסקה בהוראה. הוא החל את לימודיו המתקדמים ב[[אוניברסיטת ממסצ'וסטס בוסטון]] (University of Massachusetts Boston), אולם כעבור שנה, עבר ל[[אוניברסיטת ברנדייס]], שם קיבל את התואר הראשון שלו ב[[ביוכימיה]] ב-1978. במהלך התואר הראשון, עבד במעבדה של כריסטופר מילר על העברה של [[סידן]] דרך [[קרום התא]]. באותו זמן פגש גם את אשתו לעתיד, אליס לי. לאחר סיום לימודי התואר הראשון, החל ללמוד לימודי רפואה באוניברסיטת טופטס. את התואר ברפואה קיבל ב-1982 מאוניברסיטת טופטס, לאחר התמחות בבית חולים בית ישראל שבבוסטון. ב-1986 חזר למעבדה בה עבד בתואר הראשון שלו, שם עשה [[פוסט דוקטורט]] בנושא ריכוז של [[סידן]] בשרירי הלב ובעיקר התמקד ב[[אלקטרוכימיה]]. לאחר מכן, חקר את [[תעלת אשלגן|תעלות האשלגן]].
+מק'קינון נולד ב[[ארצות הברית]] לאב שהיה פקיד בדואר שהסב את מקצועו למתכנת ב-IBM ולאם שעסקה בהוראה. הוא החל את לימודיו המתקדמים ב[[אוניברסיטת מסצ'וסטס בוסטון]] (University of Massachusetts Boston), אולם כעבור שנה עבר ל[[אוניברסיטת ברנדייס]], שם קיבל את התואר הראשון שלו ב[[ביוכימיה]] ב-1978. במהלך התואר הראשון, עבד במעבדה של כריסטופר מילר על העברה של [[סידן]] דרך [[קרום התא]]. באותו זמן פגש גם את אשתו לעתיד, אליס לי. לאחר סיום לימודי התואר הראשון, החל ללמוד לימודי רפואה באוניברסיטת טופטס. את התואר ברפואה קיבל ב-1982 מאוניברסיטת טופטס, לאחר התמחות בבית חולים בית ישראל שבבוסטון. ב-1986 חזר למעבדה בה עבד בתואר הראשון שלו, שם עשה [[פוסט דוקטורט]] בנושא ריכוז של [[סידן]] בשרירי הלב ובעיקר התמקד ב[[אלקטרוכימיה]], אותו סיים ב-1989. לאחר מכן, חקר את [[תעלת אשלגן|תעלות האשלגן]], תעלות שפתיחתן מאפשרת מעבר מהיר של יונים וכך יצירה של [[פוטנציאל פעולה]], היוצר מעבר חשמלי מה[[מוח]] לאיברי הגוף.
-בשנות ה-80 רוב מעבדות הפיזיולוגיה לא התעסקו ב[[ביופיזיקה]], והמעבדה ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בראשה עמד הייתה מהראשונות בתחום. המעבדה מצאה את הרצף החשוב של [[תעלת אשלגן|תעלת האשלגן]] (K<sup>+</sup>{{D}} channel), עת החליט מק'קינון ללמוד [[קריסטלוגרפיה בקרני X]] לצורך פענוח מבנה החלבון. את עבודות אלה החל בהרווארד, עת השתמש ברעלנים ובחלבונים מסיסים מסוג בהם יש תחום [[PDZ]]{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} (PDZ domain), אולם את עבודות אלה המשיך ב[[אוניברסיטת רוקפלר]] אחרי ש[[טורסטן ויזל]] הזמינו לשם. העובדה שהחלבון שבונה את תעלות האשלגן הוא [[חלבון ממברנלי|ממברנלי]], יוצרת קשיים ב[[גביש|גיבושו]]. אולם המעבדה הצליחה לגבשו, והמבנה של התעלה נתן מענה לשאלת הסלקטיביות שלה.
+בשנות ה-80 רוב מעבדות הפיזיולוגיה לא התעסקו ב[[ביופיזיקה]], והמעבדה ב[[אוניברסיטת הרווארד]] בראשה עמד הייתה מהראשונות בתחום. המעבדה מצאה את הרצף החשוב של [[תעלת אשלגן|תעלת האשלגן]] (K<sup>+</sup>{{D}} channel), עת החליט מק'קינון ללמוד [[קריסטלוגרפיה בקרני X]] לצורך פענוח מבנה החלבון. את עבודות אלה החל בהרווארד, עת השתמש ברעלנים ובחלבונים מסיסים מסוג בהם יש תחום [[PDZ]]{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} (PDZ domain), אולם את עבודות אלה המשיך ב[[אוניברסיטת רוקפלר]] אחרי ש[[טורסטן ויזל]] הזמינו לשם. העובדה שהחלבון שבונה את תעלות ה[[אשלגן]] הוא [[חלבון ממברנלי|ממברנלי]], יוצרת קשיים ב[[גביש|גיבושו]]. אולם המעבדה הצליחה לגבשו, וב-1998 פרסמה את המבנה הראשון של התעלה שפורסם. מבנה זה הראה איך יוני האשלגן הטעונים חיובית נעים דרך חור (pore) בחלבון הנמצא על גבי ממברנת התא. בהמשך מצאו במעבדה שלו גם כיצד התעלה תלויה במתח (voltage-dependent).
 ב-[[2000]] נבחר ל[[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|אקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]] וב-2003 קיבל פרס נובל לכימיה.