נוראדרנלין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי [[עקה]] או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון [[חילוף חומרים]] שבין [[שומן]] ל[[גליקוגן]] ולהיפך, כדי להגביר את פעילות ה[[לב]] לשם הזנה מוגברת של ה[[שריר|שרירים]] ועוד.
נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי [[עקה]] או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון [[חילוף חומרים]] שבין [[שומן]] ל[[גליקוגן]] ולהיפך, כדי להגביר את פעילות ה[[לב]] לשם הזנה מוגברת של ה[[שריר|שרירים]] ועוד.


[[קוקאין]] ו[[אמפטמין|אמפטמינים]] מגבירים את השפעתו על הנוראדרנלין על ידי האטת [[ספיגה חוזרת (מערכת העצבים)|הספיגה החוזרת]] שלו. כתוצאה מכך תאי העצב הבתר-[[סינפסה|סינפטיים]] מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות פסיכולוגיות. [[ליתיום]] לעומת זאת מזרז את הספיגה החוזרת של נוראדרנלין{{מקור}}, וכך גורם לירידה במצב הרוח ול[[דיכאון]]. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין ב[[סינפסה|סינפסות]] שב[[מוח]] לעלות או לרדת, יגרום במקביל לעלייה או ירידה (בהתאמה) של מצב הרוח של הצרכן.
[[קוקאין]] ו[[אמפטמין|אמפטמינים]] מגבירים את השפעתו של הנוראדרנלין על ידי האטת [[ספיגה חוזרת (מערכת העצבים)|הספיגה החוזרת]] שלו. כתוצאה מכך תאי העצב הבתר-[[סינפסה|סינפטיים]] מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות פסיכולוגיות. [[ליתיום]] לעומת זאת מזרז את הספיגה החוזרת של נוראדרנלין{{מקור}}, וכך גורם לירידה במצב הרוח ול[[דיכאון]]. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין ב[[סינפסה|סינפסות]] שב[[מוח]] לעלות או לרדת, יגרום במקביל לעלייה או ירידה (בהתאמה) של מצב הרוח של הצרכן.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־19:32, 4 בנובמבר 2012

נוסחת המבנה של נוראדרנלין

נוראדרנלין (Noradrenaline, קרוי גם נוראפינפרין, Norepinephrine) הוא מוליך עצבי מעורר ממחלקת המונואמינים ומשתייך למשפחת הקטכולאמינים, הפועל גם כהורמון אשר מיוצר בעיקר בתאי עצב בגזע המוח ומופרש בכמה מקומות בגוף ובעיקר מתאי עצב במוח, מליבת יותרת הכליה, מהעצבים הסימפתטיים של מערכת העצבים האוטונומית ועוד. קולטניו רגישים גם לנגזרתו הכימית אדרנלין.

נוראדרנלין מופרש בעיקר בעת מצבי עקה או מאמץ ולשם יצירת פעילויות חיוניות של הגוף, כגון חילוף חומרים שבין שומן לגליקוגן ולהיפך, כדי להגביר את פעילות הלב לשם הזנה מוגברת של השרירים ועוד.

קוקאין ואמפטמינים מגבירים את השפעתו של הנוראדרנלין על ידי האטת הספיגה החוזרת שלו. כתוצאה מכך תאי העצב הבתר-סינפטיים מופעלים למשך זמן ארוך יותר, דבר היוצר השפעות פסיכולוגיות. ליתיום לעומת זאת מזרז את הספיגה החוזרת של נוראדרנלין[דרוש מקור], וכך גורם לירידה במצב הרוח ולדיכאון. כל סם שגורם לרמת הנוראדרנלין בסינפסות שבמוח לעלות או לרדת, יגרום במקביל לעלייה או ירידה (בהתאמה) של מצב הרוח של הצרכן.

ראו גם