פפירוס אנאסטאזי א – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:48, 18 בנובמבר 2012

פפירוס אנאסטאזי א הוא פפירוס מצרי עתיק, המכיל טקטס סאטירי, ששימש לאימון סופרים בתקופת הממלכה החדשה. הפפירוס מתוארך לתקופת השושלות ה-19 וה-20. בטקסט כותב סופר צבאי ששמו חורי, לחברו הסופר ששמו אמנמופה (Amenemope), בדרך השמה ללעג את את טיב עבודתו חסרת האחריות של אמנמופה. הוא שואל אותו סדרת שאלות ולועג לו על חוסר יכולתו לענות לו. הפפירוס נקרא על שמו של סוחר ארמני שרכש אותו במחצית הראשונה של המאה ה-19. הפפירוס הוא חלק מאוספו של המוזיאון הבריטי ומספרו 10247.

המכתב נותן דוגמאות מה סופר אמור להיות מסוגל לעשות: לחשב את מספר המנות שצריך לחלק למספר מסוים של חיילים החופרים גם, או כמות הלבנים הנדרשות לבניית רמפה בגודל נתון. להעריך את מספר האנשים הדרושים כדי להעביר אובליסק או לבנות פסל ולארגן אספקה לצבא באמצעות לוח מזון צבאי.

בקטע אחר דן חורי בגאוגרפיה של חופי הים התיכון עד לבנון והבעיות המתגלעות לנוסעים במסע לשם.

פפירוס זה חשוב להיסטוריונים וחוקרי המקרא בגלל המידע שהוא מספק הכולל רשימה של ערים בגבולות השליטה של מצרים, בסוריה ובכנען בתקופת הממלכה החדשה. רשימת הערים המופיע בטקסט עוקבת אחר דרך הים על סעיפיה השונים. הסופר מתחיל בצפון מצומור עובר דרומה לאורך החוף הפניקי עד עכו, משם ממשיך הסופר לכיוון חצור וינועם ששלטו על מעברי בקעת הירדן. משם עולה צפונה לבקעת הלבנון מגיע לקדש עולה לכיוון דמשק וחוזר דרך רמת הגולן לאזור בית שאן. משם פונה למגידו, עובר דרך נחל עירון ומגיע ליפו. בקטע האחרון של החלק הגאוגרפי של הפפירוס מתוארות דרכי המדבר בין הגבול המצרי ועד רפיח. ^[1]

הערים מוזכרות במסגרת שאלות אותן שואל חורי, על הערים האלה, כדי להראות עד כמה הוא לא מכיר אותן ואת דרכי המעבר בכנען.

ברשימת ערים המוזכרות בפפירוס אפשר למצוא את מגידו, חצור, שכם, אדרעי, צומור, גבל, ביירות, צידון, צור, סרפטה (Sarepta), עכו, עזה וערים נוספות.

לקריאה נוספת

Alan H. Gardiner Egyptian Hieratic Texts - Series I: Literary Texts of the New Kingdom, Part I, Leipzig 1911
K. A. Kitchen, Ramesside Inscriptions, Blackwell 2000

קישורים חיצוניים

פפירוס אנאסטאזי א במוזיאון הבריטי
פפירוס אנאסטאזי א טקסט מפורט באנגלית

הערות שוליים

^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא : גיאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1987, עמ' 35

[1] יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא : גיאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1987, עמ' 35

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Papyrus Anastasi 1.jpg|350px|ממוזער|שמאל|פפירוס אנאסטאזי א]]
-'''פפירוס אנאסטאזי א''' הוא [[פפירוס]] [[מצרים העתיקה|מצרי עתיק]], המכיל טקטס [[סאטירה|סאטירי]], ששימש לאימון [[לבלר|סופרים]] בתקופת הממלכה החדשה. הפפירוס מתוארך לתקופת [[פרעוני מצרים|השושלות ה-19 וה-20]]. בטקסט כותב סופר צבאי ששמו הורי, לחברו הסופר ששמו אמנמופה (Amenemope), בדרך השמה ללעג את את טיב עבודתו חסרת האחריות של  אמנמופה. הוא שואל אותו סדרת שאלות ולועג לו על חוסר יכולתו לענות לו. הפפירוס נקרא על שמו של סוחר [[ארמניה|ארמני]] שרכש אותו במחצית הראשונה של [[המאה ה-19]]. הפפירוס הוא חלק מאוספו של [[המוזיאון הבריטי]] ומספרו 10247.
+'''פפירוס אנאסטאזי א''' הוא [[פפירוס]] [[מצרים העתיקה|מצרי עתיק]], המכיל טקטס [[סאטירה|סאטירי]], ששימש לאימון [[לבלר|סופרים]] בתקופת הממלכה החדשה. הפפירוס מתוארך לתקופת [[פרעוני מצרים|השושלות ה-19 וה-20]]. בטקסט כותב סופר צבאי ששמו חורי, לחברו הסופר ששמו אמנמופה (Amenemope), בדרך השמה ללעג את את טיב עבודתו חסרת האחריות של  אמנמופה. הוא שואל אותו סדרת שאלות ולועג לו על חוסר יכולתו לענות לו. הפפירוס נקרא על שמו של סוחר [[ארמניה|ארמני]] שרכש אותו במחצית הראשונה של [[המאה ה-19]]. הפפירוס הוא חלק מאוספו של [[המוזיאון הבריטי]] ומספרו 10247.
 המכתב נותן דוגמאות מה סופר אמור להיות מסוגל לעשות: לחשב את מספר המנות שצריך לחלק למספר מסוים של חיילים החופרים גם, או כמות הלבנים הנדרשות לבניית רמפה בגודל נתון. להעריך את מספר האנשים הדרושים כדי להעביר [[אובליסק]] או לבנות פסל ולארגן אספקה לצבא באמצעות לוח מזון צבאי.
-בקטע אחר אחר הורי דן בגאוגרפיה של חופי [[הים התיכון]] עד [[לבנון]] והבעיות המתגלעות לנוסעים במסע לשם.
+בקטע אחר דן חורי בגאוגרפיה של חופי [[הים התיכון]] עד [[לבנון]] והבעיות המתגלעות לנוסעים במסע לשם.
-פפירוס זה חשוב להיסטוריונים וחוקרי המקרא בגלל המידע שהוא מספק  הכולל רשימה של ערים בגבולות השליטה של מצרים, בסוריה וב[[כנען]] בתקופת הממלכה החדשה. הטקסט מכיל רשימה ארוכה של ערים לאורך החוף מצפון לבנון, ובכנען, לאורך אפיק [[נהר הירדן]] צפונה, לאורך ה[[ליטני]] ונהר ה[[אורונטס]] בסוריה. הערים מוזכרות במסגרת שאלות אותן שואל חורי, על הערים האלה, כדי להראות עד כמה הוא לא מכיר אותן.
+פפירוס זה חשוב להיסטוריונים וחוקרי המקרא בגלל המידע שהוא מספק הכולל רשימה של ערים בגבולות השליטה של מצרים, בסוריה וב[[כנען]] בתקופת הממלכה החדשה. רשימת הערים המופיע בטקסט עוקבת אחר [[דרך הים]] על סעיפיה השונים. הסופר מתחיל בצפון מ[[צומור]] עובר דרומה לאורך החוף הפניקי עד [[עכו]], משם ממשיך הסופר לכיוון [[תל חצור|חצור]] ו[[ינועם]] ששלטו על מעברי [[בקעת הירדן]]. משם עולה צפונה ל[[בקעת הלבנון]] מגיע ל[[קדש (ארנת)|קדש]] עולה לכיוון דמשק וחוזר דרך [[רמת הגולן]] לאזור [[בית שאן]]. משם פונה ל[[תל מגידו|מגידו]], עובר דרך [[נחל עירון]] ומגיע ל[[יפו]]. בקטע האחרון של החלק הגאוגרפי של הפפירוס מתוארות דרכי המדבר בין הגבול המצרי ועד [[רפיח]]. {{הערה|[[יוחנן אהרוני]], '''ארץ ישראל בתקופת המקרא : גיאוגרפיה היסטורית''', הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], 1987, עמ' 35}}
+הערים מוזכרות במסגרת שאלות אותן שואל חורי, על הערים האלה, כדי להראות עד כמה הוא לא מכיר אותן ואת דרכי המעבר בכנען.
 ברשימת ערים המוזכרות בפפירוס אפשר למצוא את [[תל מגידו|מגידו]], [[תל חצור|חצור]], [[שכם]], [[אדרעי]], [[צומור]], [[גבל]], [[ביירות]], [[צידון]], [[צור]], [[סרפטה]] (Sarepta), [[עכו]], [[עזה]] וערים נוספות.
@@ שורה 17: / שורה 19: @@
 *[http://www.britishmuseum.org/research/search_the_collection_database/search_object_image.aspx?currentpage=1&asset_id=433725&orig=%2fresearch%2fsearch_the_collection_database.aspx&partid=1&searchtext=papyrus+anastasi+I&objectid=113784&numpages=10 פפירוס אנאסטאזי א] במוזיאון הבריטי
 *[http://www.reshafim.org.il/ad/egypt/texts/anastasi_i.htm פפירוס אנאסטאזי א] טקסט מפורט באנגלית
+==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:פפירוסים]]
 [[קטגוריה:ספרות מצרים העתיקה]]