זיץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 12: שורה 12:


==חבורות חסידיות==
==חבורות חסידיות==
ברוב החסידויות יש מסגרת לבחורי החסידות הנקראת "חבורה". החבורה מותאמת לכל שכבת גיל, ובחצרות מסוימות אף לפי מקום הלימודים{{הערה|כך ב[[חסידות גור]] וב[[חסידות ויז'ניץ]].}}. מטרות החבורה הן הקניית ידע חסידי וגיבוש הבחורים סביב זהותם החסידית. בדרך כלל מתאספים חברי החבורה פעם בשבוע ושומעים שיחה מראש החבורה, בדרך כלל [[אברך]]. בחלק מה[[ישיבה|ישיבות]] ה[[ליטאים|ליטאיות]] הקימו ראשי הישיבה חבורות לבחורים החסידיים הלומדים בישיבה{{הערה|כך ב[[ישיבת מיר]], חבורת 'שבת אחי"ם'(-[[ראשי תיבות]] איחוד חסידי ישיבת מיר), בראשות הרב אברהם ישעיהו פרקוביץ' ובעבר גם בראשות הרב [[אליעזר יהודה פינקל (השני)|אליעזר יהודה פינקל]] וה[[משפיע (תפקיד)|משפיע]] הרב יוסף נחמיה הירשלר, וב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] בראשות רבי [[אלימלך בידרמן]].}}. בכמה חסידויות{{הערה|כך בחסידות גור, [[חסידות בעלז]], [[חסידות ויז'ניץ]], [[חסידות סקווירא]] ו[[חסידות סלונים]].}} יש חבורות (חברה'ס) אף לאברכים, ובה הם משוחחים בענייני עבודת ה' וחסידות. ב[[חסידות גור]] נהוג לערוך מדי פעם [[סעודה]] בבית אחד החברים.
ברוב החסידויות יש מסגרת לבחורי החסידות הנקראת "חבורה". החבורה מותאמת לכל שכבת גיל, ובחצרות מסוימות אף לפי מקום הלימודים{{הערה|כך ב[[חסידות גור]] וב[[חסידות ויז'ניץ]].}}. מטרות החבורה הן הקניית ידע חסידי וגיבוש הבחורים סביב זהותם החסידית. בדרך כלל מתאספים חברי החבורה פעם בשבוע ושומעים שיחה מראש החבורה, בדרך כלל [[אברך]]. בחלק מה[[ישיבה|ישיבות]] ה[[ליטאים|ליטאיות]] הקימו ראשי הישיבה חבורות לבחורים החסידיים הלומדים בישיבה{{הערה|כך ב[[ישיבת מיר]], חבורת 'שבת אחי"ם' ([[ראשי תיבות]] איחוד חסידי ישיבת מיר), בראשות הרב אברהם ישעיהו פרקוביץ' ובעבר גם בראשות הרב [[אליעזר יהודה פינקל (השני)|אליעזר יהודה פינקל]] וה[[משפיע (תפקיד)|משפיע]] הרב יוסף נחמיה הירשלר, וב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה]] בראשות רבי [[אלימלך בידרמן]].}}. בכמה חסידויות{{הערה|כך בחסידות גור, [[חסידות בעלז]], [[חסידות ויז'ניץ]], [[חסידות סקווירא]] ו[[חסידות סלונים]].}} יש חבורות (חברה'ס) אף לאברכים, ובה הם משוחחים בענייני עבודת ה' וחסידות. ב[[חסידות גור]] נהוג לערוך מדי פעם [[סעודה]] בבית אחד החברים.


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־15:25, 23 בנובמבר 2012

זיץ הוא מושג בעולם החסידות, המבטא מסיבת חסידים יחד. פירוש המילה "זיץ" ביידיש הוא ישיבה. שמות נוספים לזיץ הם:"שבת אחים", "פאברענגען" (בחב"ד), "באטע" (כינוי לאסיפה בליל שבת בויז'ניץ).

מטרת ה"זיץ" העיקרית היא יצירת קשר חברתי בין החסידים ('דיבוק חברים'), שהוא אחד מיסודות החסידות. על פי החסידות, דיבוק חברים מועיל לא רק להגברת האחווה בין החסידים, אלא גם להתחזקות בעבודת ה' והתעוררות רוחנית. בספר מאור ושמש כתב[1], שאחד מחידושיו של הבעל שם טוב הוא, שעד זמנו ידעו שבכדי להתעלות יש להתבודד ולפרוש מחברת בני אדם, ואילו הבעל שם טוב חידש שעל ידי התאספות, אפשר להגיע לדרגות יותר גבוהות. רבי ישראל מרוז'ין, אמר פעם שעל ידי אסיפת חסידים, ינצלו מבעיות האמונה[2].

בליל שבת נוהגים בחסידויות רבות להתאסף בבית הכנסת ולשיר זמירות שבת ולדבר בענייני פרשת השבוע ועבודת ה', כתחליף לטיש הנערך במעמד האדמו"ר בזמן זה. זיץ זה נועד בעיקרו בשביל להתעורר לקדושת השבת, אשר על פי החסידות, מרוממת את האדם ונותנת כח לכל ימי השבוע. כמו כן חסידים רבים נוהגים לאכול יחד סעודת מלווה מלכה וסעודת ראש חודש. בסעודת מלווה מלכה נהוג בדרך כלל לספר סיפורי צדיקים.

בחלק מהחסידויות נהוג שבני האדמו"ר או נכבדי הקהילה מנהלים את הזיץ בליל שבת. בדרך כלל מנהל הזיץ אומר דברי תורה ומנהל את השירה. בחסידות ויז'ניץ ובחסידות סלונים ההתאספות בליל שבת היא חובה, ואף כשמתנהל טיש, עורכים החסידים זיץ, לעתים עד עלות השחר.

בחסידות ברסלב (לה אין אדמו"ר) ישנו דגש מיוחד על התאספויות. שם בדרך כלל נהוג ללמוד בזיץ את ספרי החסידות. יש ממשפיעי ברסלב שאומרים שיעור על הספר סיפורי מעשיות שלפי המקובל בחסידות ברסלב הסיפורים שבתוכו הם משלים לעבודת השם ומפרשים אותו בהרחבה. משפיעים אחרים לומדים את הספר ליקוטי מוהר"ן.

בחסידות חב"ד נערכות התוועדויות ("פאברענגענ'ס") על ידי האדמורי"ם (בעבר), או על ידי המשפיעים. בהתוועדות מדבר האדמו"ר או המשפיע דברי חסידות והתחזקות, סיפורי צדיקים ואף שיחות אישיות. בהתוועדויות חב"ד נוהגים לשתות וודקה

חבורות חסידיות

ברוב החסידויות יש מסגרת לבחורי החסידות הנקראת "חבורה". החבורה מותאמת לכל שכבת גיל, ובחצרות מסוימות אף לפי מקום הלימודים[3]. מטרות החבורה הן הקניית ידע חסידי וגיבוש הבחורים סביב זהותם החסידית. בדרך כלל מתאספים חברי החבורה פעם בשבוע ושומעים שיחה מראש החבורה, בדרך כלל אברך. בחלק מהישיבות הליטאיות הקימו ראשי הישיבה חבורות לבחורים החסידיים הלומדים בישיבה[4]. בכמה חסידויות[5] יש חבורות (חברה'ס) אף לאברכים, ובה הם משוחחים בענייני עבודת ה' וחסידות. בחסידות גור נהוג לערוך מדי פעם סעודה בבית אחד החברים.

הערות שוליים

  1. ^ דברים כ"ב, פרשת כי תצא.
  2. ^ הרב ישראל ברגר, עשר אורות, ראו כאן אות ח'. לפי דבריו פירש בדרך רמז את הפסוק בפרשת ויחי "האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים", שבאחרית הימים תהיה קרירות באמונה ("יקרא"), והפתרון לזה הוא "האספו" ו"אגידה", שתהיו מאוגדים יחד. פירוש דומה אמר גם הרבי מקוצק.
  3. ^ כך בחסידות גור ובחסידות ויז'ניץ.
  4. ^ כך בישיבת מיר, חבורת 'שבת אחי"ם' (ראשי תיבות איחוד חסידי ישיבת מיר), בראשות הרב אברהם ישעיהו פרקוביץ' ובעבר גם בראשות הרב אליעזר יהודה פינקל והמשפיע הרב יוסף נחמיה הירשלר, ובישיבת סלובודקה בראשות רבי אלימלך בידרמן.
  5. ^ כך בחסידות גור, חסידות בעלז, חסידות ויז'ניץ, חסידות סקווירא וחסידות סלונים.