אינדונזיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Itayzehorai (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Itayzehorai (שיחה | תרומות)
שורה 160: שורה 160:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Indonesia|שם ויקישיתוף=אינדונזיה}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Indonesia|שם ויקישיתוף=אינדונזיה}}
* [http://www.export.gov.il/heb/About/Economics/skirot/news,2984/ כלכלת אינדונזיה והפוטנציאל ליצוא הישראלי], סקירה כלכלית מאתר מכון היצוא
* [http://www.facebook.com/note.php?note_id=305098720232 קנית 32 מטוסי סקייהוק מישראל על ידי אינדונסיה], אתר פייסבוק
* [http://www.facebook.com/note.php?note_id=305098720232 קנית 32 מטוסי סקייהוק מישראל על ידי אינדונסיה], אתר פייסבוק
* [http://www.rsssf.com/tablesi/isra-intres70.html#128 אזכור משחק הכדורגל בין נבחרות ישראל ואינדונסיה]
* [http://www.rsssf.com/tablesi/isra-intres70.html#128 אזכור משחק הכדורגל בין נבחרות ישראל ואינדונסיה]

גרסה מ־16:13, 26 בנובמבר 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדינה

פרמטרים [ ראש המדינה, תמונת סמל, שמות מנהיגים, תמונת מפה, תמונת דגל, מנהיגים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רפובליקת אינדונזיה
Negara Kesatuan Republik Indonesia
מוטו לאומי אחדות המגוון
המנון לאומי המנון אינדונזיה
ממשל
משטר דמוקרטיה נשיאותית
ראש מדינה נשיא אינדונזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש הרשות המבצעת נשיא אינדונזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא אינדונזיה ג'וקו וידודו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית אינדונזית
עיר בירה ג'קרטה 6°08′S 106°45′E / 6.133°S 106.750°E / -6.133; 106.750
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת האסיפה המייעצת של העם עריכת הנתון בוויקינתונים
רשות שופטת Supreme Court of the Republic of Indonesia עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אסיה, אוקיאניה
שטח יבשתי[1] 1,904,569 קמ"ר (16 בעולם)
אחוז שטח המים 4.85%
אזור זמן UTC +7 עד +9
היסטוריה
הקמה   
- עצמאות
- הוכרזה
- הוכרה
מהולנד
17 באוגוסט 1945
27 בדצמבר 1949
ישות קודמת איי הודו המזרחיים ההולנדים, ארצות הברית של אינדונזיה, Sultanate of Siak Sri Indrapura, Mempawah Kingdom, Bone Sultanate, Tasik, Sultanate of Deli, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 באפריל 2024)
279,232,920 נפש (4 בעולם)
צפיפות 146.61 נפש לקמ"ר (86 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 23.87%
גילאי 15 - 24 16.76%
גילאי 25 - 54 42.56%
גילאי 55 - 64 8.99%
גילאי 65 ומעלה 7.82%
כלכלה
תמ"ג[3] (2022) 1,319,100 מיליון $ (16 בעולם)
תמ"ג לנפש 4,724$ (131 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2022)
0.713 (112 בעולם)
מדד ג'יני 37.9 (נכון ל־2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע רופיה אינדונזית‏ (IDR)
בנק מרכזי בנק אינדונזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
חגים לאומיים Independence Day of Indonesia עריכת הנתון בוויקינתונים
סיומת אינטרנט id
קידומת בין־לאומית 62
indonesia.go.id
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רפובליקת אינדונזיהאינדונזית: Republik Indonesia) היא מדינת איים בדרום מזרח אסיה. היא ממוקמת בין הודו לאוסטרליה וגובלת עם מלזיה, פפואה גינאה החדשה ומזרח טימור. אינדונזיה היא המדינה המוסלמית המאוכלסת בעולם.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אינדונזיה

העת העתיקה

בעת העתיקה הייתה אינדונזיה מורכבת מממלכות שונות. במאה ה-2 מתיישבים הודים הביאו את הבודהיזם למספר ממלכות באיי סומטרה וג'אווה. מנין שנים נפוץ בג'אווה היה אג'י סאקא שראשיתו בשנת 78 לספירת הנוצרים. מקורו בהודו. ראשית השימוש בכתב פאלי ההודי באינדונזיה מתוארך לשנת 101. עם הגעת סוחרים ערבים ופרסים במאה ה-8, נפוץ האסלאם באיים. נמצאה מצבת קבר של שיח' מוסלמי בבארוס באי סומטרה שזמנה 48 להג'רה, 672 לספירה הנוצרית. [5]. זהו האזכור הקדום ביותר של המוסלמים באינדונזיה. קיימת עדות של נוסע סיני על נוכחות מוסלמים באינדונזיה כבר בשנת 674,[6]. ממלכת סריויג'איא יצרה קשר עם הח'ליפה עמר בן עבד אלעזיז החל משנת 100 להג'רה 718 לספירה הנוצרית. אז שלח המאהאראג'א סרי אינדראוארמאן של סריויג'איא מכתב אל הח'ליפה בבקשה שישלח אליו מטיף ללמדו את האסלאם. אין בזה אשור לאסלום ממלכת סריויג'איא כי נתיניה המשיכו להאמין בבודהיזם. תשובת המוסלמים למכתב באה במכתב משנת 724 לספירת הנוצרים בלווי שפחה "זנג'ית" אפריקנית שחורה שנשלחה אל סרי אינדראוארמאן. [7] מסחרה של סריויג'איא הגיע עד מדגסקר במערב, כולל מהגרים מסריויג'איא שנותרו שם בשנת 830 לספירה הנוצרית, הודו, תאילנד, פיליפינים, מלאיה, סין וכל מרחבי הארכיפלג האינדונסי עד אל איריאן המערבית. ישנה כתובת חרוטה על לוח נחושת שנמצאה בפיליפינים המעידה על קשר בין הפיליפינים לסריויג'איא והאי ג'אווה. הכתובת מכילה מלים מ 4 שפות: סנסקריט, מלאית עתיקה, טגלוג ושפת האי ג'אווה. זמנה מקביל ליום שני 21 באפריל שנת 900 לספירה הנוצרית.[8]

קולוניאליזם

בתקופה הקולוניאלית היו תבלינים מצרך חשוב ויקר באירופה. כאשר הגיעו הפורטוגלים לאיים בשנת 1505 בחיפוש אחר תבלינים, הם מצאו מספר רב של מדינות קטנות וחברות שבטיות שהיו חשופות להשתלטות. הרצון לשלוט בסחר התבלינים הביא את חדירת ההולנדים לאזור החל מ 5 ביוני 1596 , ובמשך מאה ה-17 בעזרת חברת הודו המזרחית, אשר ייסדה תחנות סחר ושלטה ברוב איי האזור באמצעות מושלים ונסיכים מקומיים.

בשנת 1799 התמוטטה החברה ההולנדית ושוב פשטה רגל ב 1806 ואחרי מלחמות נפוליאון, עברו שטחיה בשנת 1816 לשלטון הולנדי ישיר, שדיכא מרידות של בני האיים ועד ל-1918 השלים השתלטות על כל שטחי אינדונזיה של היום. באותה עת צמחה במדינה תנועה לאומית חזקה.

מלחמת העולם השנייה

בשנת 1940, במשך מלחמת העולם השנייה, מנעה הולנד מהאימפריה היפנית את יבוא הנפט מאינדונזיה, דבר שגרם להתקפה והשתלטות יפנית על האיים בשנת 1942. יהודי אינדונזיה הושמו במחנות בתקופה זו. היפנים כוננו ממשלה משתפת פעולה מקרב אנשי המפלגה הלאומית וב-22 במרץ 1945 ארגנו ועדה שדנה בעצמאות אינדונזיה. ב-17 באוגוסט 1945 הכריזו נציגי המושבה, בהנהגת אחמד סוקרנו, על עצמאות אינדונזיה[9]. ההולנדים לא הכירו בהכרזה ובמשך 4 שנים התחוללה במדינה מלחמת גרילה. לחץ בינלאומי אילץ את הולנד להכיר לבסוף בעצמאות המדינה, ב-27 בדצמבר 1949. סוקרנו הפך לנשיאה הראשון של הפדרציה של אינדונזיה.

עצמאות

כבר ב-1950 החליף סוקארנו את המשטר הפדרטיבי ברפובליקה ריכוזית, ובשנים הבאות גברו נטיותיו הרודניות. במדיניות החוץ התקרב סוקארנו לסין וברית המועצות, ואילו כלפי פנים ניסה להשליט את התרבות הג'אווית על המיעוטים שביקשו אוטונומיה. בין השנים 1959 עד 1965 החיל סוקרנו על המדינה משטר אוטוריטרי שכונה "דמוקרטיה מודרכת". בשנות ה-60 נחלש כוחו של סוקארנו ובמקביל גברה השפעת המפלגה הקומוניסטית במדינה. כאשר האו"ם קיבל את מלזיה כחברה לא קבועה, למרות התנגדות חריפה של אינדונזיה, ביטל סוקרנו בראשית 1965 את חברותה של אינדונזיה באו"ם, והחל להפעיל בגלוי יחידות צבאיות שחצו ב-28 ביוני את הגבול המלזי והתעמתו עם המגינים המקומיים. פריצתה של מלחמה אזורית כוללת נעצרה רק בעקבות פריצת מלחמת האזרחים באינדונזיה. לאחר נסיון הפיכה קומוניסטי ב-30 בספטמבר 1965 , השתלט הצבא, בפיקוד סוהארטו, על המדינה כשהוא מדכא באכזריות את המרד הקומוניסטי. ב-11 במרץ 1967 הפך סוהארטו רשמית לנשיא, והודיע על הדחתו של סוקרנו.

תחת שלטונו של סוהארטו זכתה אינדונזיה לשגשוג בזכות מדיניות פרו-מערבית ורפורמות כלכליות בתעשיית הנפט, אולם סכסוכים פנימיים והאשמות רבות בשחיתות גרמו להתחזקות האופוזיציה ולהתרבות תנועות הקוראות לדמוקרטיה. בשנת 1998 נאלץ סוהארטו להתפטר בעקבות המשבר הכלכלי באסיה, ושנה לאחר מכן נערכו במדינה בחירות דמוקרטיות. חוסר היציבות נמשך כאשר מיעוטים בדלנים רבים שואפים לאוטונומיה, בעוד הצבא מנסה להבטיח את המשך קיום אינדונזיה כמדינה ריכוזית אחת.

מזרח טימור

ערך מורחב – מזרח טימור

בשנת 1975 כבשה אינדונזיה את המושבה הפורטוגלית לשעבר מזרח טימור ודיכאה באכזריות את תושביה. בשנת 2002, לאחר שנים של מאבק אלים ובעקבות התערבות בינלאומית, זכתה מזרח טימור בעצמאות.

פוליטיקה

מגוואטי סוקרנופוטרי שימשה כנשיאה בין 2001 ל-2004

אינדונזיה הינה רפובליקה בעלת שלטון נשיאותי. הנשיא ובית הנבחרים עומדים לבחירה אחת לחמש שנים, בבחירות עממיות. כהונת הנשיא מוגבלת לשתי קדנציות רצופות בלבד. עד להתפטרותו של הנשיא סוהארטו במאי 1998, הייתה אינדונזיה תחת שלטון רודני, בו שלט הנשיא בפועל ומינה את רוב הנציגים בבית הנבחרים. מחליפו של סוהארטו, יוסוף חביבי, התחיל תהליך של דמוקרטיזציה שנמשך עם הנשיאים עבד א-רחמן וחיד, הנשיאה מגוואטי סוקרנופוטרי והנשיא הנוכחי סוסיליו באמבאנג יודהויונו, המכהן מאז שנת 2004. באמצעות 4 שינויי חוקה, בוצעו עד כה תיקונים של ממש בארגון והפעלה של הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. נשיא אינדונזיה הינו ראש המדינה, המפקד העליון של צבא אינדונזיה, קובע מדיניות והשולט על ניהול ענייני הפנים והחוץ. הנשיא ממנה מועצת שרים (קבינט) שחבריה אינם חייבים להיות חברים בבית הנבחרים.

הגוף היצוגי הבכיר במדינה הינו ה-(Majelis Permusyawaratan Rakyat (MPR, "אסיפת העם המייעצת", המתכנסת פעם בשנה, תומכת ומתקנת את החוקה, מקבלת דיווח מהנשיא ומקדמת את היישום הפורמלי של המדיניות שנקבעה. יש לה את הסמכות להדיח את הנשיא. לאסיפה שני בתים: בית הנבחרים ((Dewan Perwakilan Rakyat (DPR) – "מועצת נציגות העם" עם 550 חברים, ונציגי המחוזות השונים במדינה ((Dewan Perwakilan Daerah (DPD) – "מועצת הנציגים האזוריים", עם 168 חברים. ה-DPR הינו הגוף המחוקק שמפקח על פעילות הרשות המבצעת. המחוקקים נבחרים כנציגי מפלגות פוליטיות אחת ל-5 שנים. מעמד ה-DPR והשתתפותה בניהול המדינה השתפר מאז 1998 באופן מהותי כתוצאה מהליך הדמוקרטיזציה. על רקע של ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי בג'קרטה הבירה, השתפר למחוזות גם מעמד ה-DPD.

הרשות השופטת באינדונזיה כוללת בתי דין של המדינה, בית דין גבוה, בית דין עליון ובתי דין בעלי סמכות בנושאים מסחריים ומנהלתיים. כמו כן קיים בית דין חוקתי שדן בנושאים הקשורים לבחירות, מפלגות פוליטיות והיקף הסמכות של רשויות המדינה. קיים גם בית דין לענייני דת.

יחסי אינדונזיה עם ישראל

המדיניות הרשמית בין המדינות הינה התעלמות או אי-קיום יחסים רשמיים. מצב זה נשמר שנים רבות עקב היותה מדינה מוסלמית אשר תומכת במאבק הערבי במדינת ישראל, אך כמו רבות מן המדינות האסלאמיות האחרות אינה נוטלת חלק פעיל במאבק. ברמת הפרט אזרחי ישראל אינם מנועים באופן גורף מלבקר במדינה, אך ייתקשו לקבל אשרת ביקור. מנגד, גם אינדונזים רשאים לבקר בישראל, ומשלחות צליינים מבקרות בה מפעם לפעם. בכל אחת משתי המדינות לא קיימת נציגות של המדינה האחרת, אך בערוצים לא-ישירים שונים מתקיימים קשרי מסחר שונים בין אינדונזיה לישראל.

ב-18 בינואר 1950 הייתה ישראל בין הראשונות שהכירו בעצמאות אינדונזיה. אינדונזיה הודתה על ההכרה אבל לא קשרה קשרים עם ישראל בין היתר כי מחמד נציר ראש ממשלת אינדונזיה דאז, ומחמד רום שר החוץ בממשלת נציר, הגדירו אותה[דרוש מקור] כ"נושאת דגל הקולוניאליזם באסיה".

ישראל הייתה אמורה להשתתף בוועידת בנדונג בשנת 1955 ואבא אבן היה אמור להיות נציג ישראל שם. לפי עדות מבקר בבנדונג[דרוש מקור], האולם העגול שנבנה לצורך האירוע הכיל את דגלי המדינות המשתתפות באבני הקיר, בכללם דגל ישראל. אבל אחמד מחמד סוקרנו נטה אחרי יועציו, ישראל וטאיוואן היו המדינות העצמאיות היחידות באסיה שלא נכחו בוועידה שהפכה במה להשמצת ישראל על פי רצון מדינות ערב, הגם שלא נועדה הוועידה לעסוק בישראל. ב-19 בנובמבר 1969 נמנעה ישראל בהצבעה בדבר סיפוח איריאן המערבית לאינדונזיה.

ב-15 באוקטובר 1993 ביקר ראש ממשלת ישראל אז יצחק רבין אצל נשיא אינדונזיה אז סוהארטו.

עבד א-רחמן וחיד, נשיא אינדונזיה הרביעי, הביע רגשי כבוד כלפי העם היהודי ומדינת ישראל, וקרא להכיר בה, אף שביקר את מדיניותה כלפי הפלסטינים. וחיד ביקר מספר פעמים בישראל - בין היתר, באוקטובר 1994 ובמרץ 1997 במסגרת פעילותו בקרן פרס לשלום וכשהוענקה לו מדליה על שם יצחק רבין.

ספורט

בשנת 1962 ארחה אינדונזיה את משחקי אסיה. נשלחו הזמנות לישראל, אך בסופו של דבר לא ניתן היה לממש את ההזמנות וישראל נמנעה מלהשתתף. עקב כך מנע הוועד האולימפי העולמי את השתתפות אינדונזיה באולימפיאדת טוקיו בשנת 1964[10][11] .

ב-30 במרץ 1972 נפגשו נבחרות הכדורגל של ישראל ואינדונזיה בבורמה (מיאנמר) במסגרת קדם אולימפית. ישראל ניצחה בתוצאה 0:1.

בשנת 2006 הוגרלה נבחרת טניס הנשים הישראלית לארח את נבחרת אינדונזיה, אך האחרונה סירבה להגיע ונפסק ניצחון טכני לטובת ישראל.

ב-2009 הגיעה הטניסאית הישראלית שחר פאר למדינה, ושיחקה בטורניר באלי באינדונזיה.

כלכלה

הכלכלה האינדונזית היא הכלכלה הגדולה בדרום-מזרח אסיה. היא מאופיינת ככלכלת משק, שבה לממשלה בעלות על חברות מרכזיות רבות, וכן סמכות לפיקוח על מחירים של מוצרים רבים.

אינדונזיה היא מפיקת נפט מרכזית במזרח אסיה, ובנוסף עשירים האיים במרבצים של גז טבעי, בדיל, נחושת וזהב. החקלאות מהווה פעילות כלכלית עיקרית כאשר האורז הוא החשוב שבגידולים. גידולים נוספים הם תה, קפה, תבלינים וגומי. תעשיית התיירות מתפתחת רבות בשנים האחרונות, ובשל מיקומה הגאוגרפי אינדונזיה מהווה תחנה חשובה בנתיבי הסחר הימי העולמיים. השותפים העסקיים העיקריים הם: יפן, ארצות הברית, סין, סינגפור, מלזיה ואוסטרליה.

לאחר תקופה של פריחה כלכלית בין 1989 ל-1997 בה צמחה הכלכלה בכ-7% לשנה, הייתה אינדונזיה למדינה שנפגעה בצורה הקשה ביותר מהמשבר הכלכלי במזרח אסיה בשנת 1997, שהביא לקריסת המטבע המקומי, הרופיה האינדונזית. דירוג האג"ח של המדינה ירד לרמה של אג"ח זבל. אירועים רבים של קרבות עם בדלנים ברחבי המדינה וחוסר היציבות הפוליטית השפיעו גם הם לרעה על הכלכלה. רפורמות כלכליות שניסו להתמודד עם השחיתות הנפוצה במדינה, הביאו לשיפור ולהתאוששות כלכלית בעשור הראשון של המאה ה-21. ב-16 בדצמבר 2011 העלתה סוכנות הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של המדינה אל מעל לרמה של אג"ח זבל, לראשונה מאז נפגעה אינדונזיה המשבר הכלכלי שהכה באסיה ב-1997. עם זאת, במדינה יש אינפלציה גבוהה, וכ-18% מהתושבים נמצאים מתחת לקו העוני (2006).

כיום נחשבת כלכלת אינדונזיה כאחת הכלכלות הצומחות והמבטיחות ביותר בעולם. על פי סקירה שנכתבה ע"י היחידה הכלכלית במכון היצוא עולה כי בשנת 2011 דורגה הכלכלה האינדונזית במקום ה-16 במונחי תוצר נומינלי ובמקום ה-15 במונחי תוצר ע"פ כוח קנייה. ככלכלה הגדולה בדרום-מזרח אסיה וככלכלה החמישית בגודלה ביבשת אסיה כולה (אחרי סין, יפן, הודו וקוריאה), מהווה אינדונזיה כוח כלכלי עולה עם פוטנציאל להיהפך בעתיד למעצמה כלכלית. תוך כעשור הצליחה הכלכלה האינדונזית להכפיל את גודלה פי 6 ולהיחלץ ממשבר כלכלי חמור שזעזע את היבשת. בשנים הבאות צפויה אינדונזיה להמשיך לצמוח בקצב מהיר והיא עתידה לעקוף כלכלות גדולות ומבוססות; כבר ב-2011 תפסה אינדונזיה את מקומה של הולנד ככלכלה ה-16 בגודלה בעולם כשעד שנת 2017 צפויה לעקוף גם את דרום קוריאה, ספרד ומקסיקו ולהתמקם בדירוג ככלכלה ה-13 בגודלה בעולם. במונחי כוח קנייה צפויה אינדונזיה להשאיר מאחור גם את איטליה ואוסטרליה, כשעל פי התחזיות ארוכות הטווח, הצמיחה המהירה של כלכלת אינדונזיה תמשך בעשורים הקרובים והיא חזויה להוות אחת מ-8 הכלכלות הגדולות בעולם עד סוף מחצית המאה נוכחית.

סחר עם ישראל

בעבר היה איסור חוקי על חברות אינדונזיות לסחור עם ישראל, אולם חילופי השלטון שהתרחשו בסוף שנות ה-90' והשינויים המהותיים שהתחוללו ברמה הפוליטית והמדינית במדינה, הביאו לשינוי המגמה בשלטון, לפתיחות והתגמשות התנאים הנוגעים לסחר עם ישראל. בינואר 2001 הושגה פריצת דרך בכל הנוגע לסחר בין ישראל לאינדונזיה בעקבות ביקורם של בכירים ממשרד התמ"ת הישראלי באינדונזיה. במהלך ביקור זה שכלל גם פגישה עם הנשיא וחיד, נמסר לידי הנציגים הישראליים מכתב משר התמ"ס האינדונזי המצהיר כי אין מגבלות על הסחר בין המדינות. לאחר פרסום המכתב בכלי התקשורת פורסמה הבהרה מצד האינדונזים לפיה המכתב מתייחס לפעילות הסקטור הפרטי בלבד ולא כולל השתתפות במכרזים ממשלתיים ועסקים עם חברות בבעלות ממשלתית. מכתב זה מקובל ומכובד על ידי החברות האינדונזיות ועד היום יחסים עסקיים בפרופיל נמוך בסקטור הפרטי זוכים להסכמת הממשל האינדונזי

על פי נתוני מכון היצוא היקף הסחר (יבוא + יצוא) של ישראל ואינדונזיה הסתכם בשנת 2011 בכ-137 מיליון דולר, עלייה של כ- 15% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2010 הסתכם הסחר בסחורות בכ- 119 מיליון דולר, עלייה דומה של כ- 15% לעומת השנה הקודמת. יבוא הסחורות מאינדונזיה גבוה משמעותית מיצוא הסחורות אל המדינה דבר המתבטא בגרעון סחר עקבי שהגיע בשנה האחרונה לכ-102 מיליון דולר, גידול של 10%. בשנת 2011 עלה יבוא הסחורות של ישראל מאינדונזיה בשיעור של כ-16% והוא הסתכם בכ-120 מיליון דולר. בשנת 2010 נרשמה גידול של כ-17% ביבוא הסחורות והוא הסתכם בכ-106 מיליון דולר. יצוא הסחורות של ישראל לאינדונזיה הסתכם בשנת 2011 בכ- 17 מיליון דולר, עלייה של כ- 34% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2010 נותר היצוא ללא שינוי משמעותי יחסית לשנת 2009. בשנה זו הסתכם היצוא של ישראל לאינדונזיה ב-12.9 מיליון דולר, לעומת יצוא של 12.5 מיליון דולר בשנת 2009. ע"פ הערכות מכון היצוא, היצוא הרשמי לאינדונזיה נמוך מהיצוא בפועל וזאת עקב יצוא המתבצע דרך מדינה שלישית.

גאוגרפיה

מפת אינדונזיה

אינדונזיה מורכבת מ-17,508 איים, מתוכם כ-6,000 מיושבים, אשר פרושים לאורך קו המשווה, כך שהאקלים הוא טרופי. האיים הגדולים ביותר הם סומטרה, בורנאו ('קאלימאנטן' באינדונזית; צפונו שייך למלזיה ולברוניי), ג'אווה, גינאה החדשה ('איריאן' באינדונזית; מזרח האי הוא מדינת פפואה גינאה החדשה), וסולאווסי.

איי אינדונזיה הם שרידי יבשה גדולה, שחיברה בעבר הגאולוגי בין אסיה ואוסטרליה, ושקעה בים בתקופת השלישון. חלקים מאינדונזיה נמצאים מעבר לקו ואלאס, הקו המפריד בין אזורי תפוצת בעלי החיים שמקורם באסיה לבין אזורי תפוצת בעלי החיים שמקורם באוקיאניה; מבחינת היבשות, מערב איריאן הוא חלק של אי אוקיאני וכל המחוזות שממערב לו הם מחוזות אסיאתיים כך היא נהפכת למעשה למדינה המתחלקת בין שתי היבשות.


מיקום האיים על הלוחות הטקטוניים גורם לרעידות אדמה וגלי צונמי תכופות. אינדונזיה שוכנת על טבעת האש הסובבת את האוקיינוס השקט ובה מספר הרי געש רבים, המפורסם ביותר הוא קרקטואה (שהתפרץ ב-1883). בסוף מאי 2006, פגעה רעידת אדמה במגניטודה 6.3 בג'אווה וכתוצאה נספו כ-5,800 בני אדם ורבבות נפצעו מהרעש ומקריסת בתים. באפריל 2012 ארעה רעידת אדמה בעוצמה 8.6 430 קילומטר מסומטרה.

מחוזות

מחוזות אינדונזיה

אינדונזיה מחולקת ל-33 מחוזות (כולל 2 טריטוריות בעלות מעמד מיוחד של נאנגרו אצ'ה דרוסלם ויוגיאקרטה) ואזור אחד מיוחד של הבירה ג'קארטה. מזרח טימור הייתה פעם חלק מאינדונזיה, אבל לאחר משאל העם ב-1999, הפכה מזרח טימור למדינה עצמאית. המחוזות באינדונזיה (לפי אזורים):

דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של אינדונזיה

באופן גס ניתן לחלק את אוכלוסיית המדינה לשתי קבוצות אתניות עיקריות: מלאיים הגרים במערב ופפואסים הגרים במזרח. למרות החלוקה הזאת, קיים שוני תרבותי רב מאזור לאזור, היות שהמדינה מורכבת מהרבה שבטים שונים. הגדולה והחזקה בקבוצות האתניות היא של בני ג'אווה. בניסיונם ליצור אחדות לאומית ניסו הג'אווים להשליט את תרבותם על המדינה כולה ולדכא מסורות אחרות. ניסיונות אלה עוררו תגובות נגד קשות ובהן התחזקות האסלאם הקיצוני והתגברות המגמות הבדלניות של עמי אינדונזיה.

האסלאם הוא הדת השלטת באינדונזיה (כ-88%) וזוהי המדינה בעלת מספר המוסלמים הגדול ביותר בעולם, עם מעל 200 מיליון מוסלמים. שאר התושבים הם נוצרים (כ-9%), בודהיסטים (2%) והינדים (1%). בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 החלו להתרחש מהומות על רקע דתי באזורים שונים של המדינה.


ערך מורחב – יהדות אינדונזיה

באינדונזיה יש שני בתי כנסת וחיים כיום כ-20 יהודים. למרות מספר מצומצם זה היהודים האינדונזיים סובלים מהתנכלויות אנטישמיות על רקע הסכסוך הישראלי ערבי ותעמולה אנטישמית.


רוב תושבי המדינה עדיין גרים בכפרים, אך בשנים האחרונות גדל מעבר של אוכלוסייה לערים הגדולות.

לקריאה נוספת

  • מייקל פינקל, קנאים מול מתונים, כיצד מתמודדת המדינה המוסלמית המאוכלסת בעולם עם קיצוניות דתית גוברת, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 137, אוקטובר 2009

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ http://en.wikipedia.org/wiki/Jawi_alphabet
  6. ^ פורסם בירחון "מסע אחר"
  7. ^ ^ a b Azra, Azyumardi (2006). Islam in the Indonesian world: an account of institutional formation. Mizan Pustaka. ISBN 979-433-430-8.
  8. ^ http://en.wikipedia.org/wiki/Laguna_Copperplate_Inscription
  9. ^ הכרזת העצמאות של אינדונסיה : סרטון 17 באוגוסט 1945 - המכריז אחמד סוקרנו
  10. ^ http://history1900s.about.com/od/fadsfashion/a/olympics1964.htm
  11. ^ http://www.hickoksports.com/history/ol1964.shtml


תבנית:Link FA תבנית:Link FA תבנית:Link FA תבנית:Link FA תבנית:Link FA תבנית:Link GA תבנית:Link GA תבנית:Link FA תבנית:Link GA תבנית:Link GA ak:Indonesia