אדריכלות היי-טק

קובץ:Paris.pompidou.500pix.jpg

מרכז פומפידו

אדריכלות ההיי-טק סגנון אדריכלי שהחל להתפתח בשנות ה-60 יחד עם התפתחות הפוסט-מודרניזם.

סגנון בנייה זה מייצג את האתוס של מיס ואן-דר-רוהה שהאמין כי אדריכלות מודרנית חייבת לייצג את הטכנולוגיה של זמנה. למשנה נוספת של מיס - "אלוהים נמצא בפרטים" - השפעה רבה גם כן על התכנון עתיר הטכנולוגיה.

אדריכלות ההיי-טק אינה תנועה רשמית או זרם מובהק של אדריכלות. למעשה האדריכלים הנחשבים לבולטים ביותר כיום בבנייה בטכנולוגיות מתקדמות, כמו נורמן פוסטר וריצ'רד רוג'רס אינם רואים עצמם ככאלה. עם זאת, ניתן לאפיין את הסגנון בבנייה בטכנולוגיה מתקדמת, אשר משתמשת בעיקר בחומרים קלים וחדשניים לבנייה ופרטי בניין אשר התאפשרו רק לאחר התפתחות התעשייה של העשורים האחרונים. התפתחות המחשב יחד עם תוכנות שונות מאפשרות לא רק לבנות אלא גם לתכנן מבנים ופרטים שלא ניתן היה לתכנן בעבר.

באדריכלות ההיי-טק נעשה פעמים רבות שילוב בין חומרים מסורתיים לבין חומרים "טכנולוגיים" יותר ובכך מפתחים שיטות בנייה ופרטי חיבור מעניינים בין חומרים שונים בעלי תכונות שונות לטובת בנייה שחייבת בסופו של דבר להיות יציבה ופונקציונאלית.

אחת מאבני הדרך החשובות באדריכלות ההיי-טק היא מרכז פומפידו בפריז אשר תכננו האדריכלים רנזו פיאנו וריצ'רד רוג'רס ובנייתו הושלמה בשנת 1977. במבנה זה מודגשת שיטת הבנייה של הבניין ומערכות הבניין מוחצנות באופן שאף עורר את כעסם של הפריזאים בעת הקמתו.
מבנה נוסף ראוי לציון הוא מוזיאון גוגנהיים בילבאו שתוכנן ע"י פרנק גרי. צורתו של מבנה זה היא כזו שלא ניתן היה לממשו לפני הפיתוח של תוכנות תלת-מימדיות מתאימות אשר מאפשרות תכנון שכזה. בנוסף, משתמש מבנה זה בחומר חדש לחלוטין בתעשיית הבנייה, טיטניום, כדי לצפות את חוץ המבנה.
לעומת זאת, יש הרואים בבניינים מוקדמים בהרבה, כגון מגדל אייפל וארמון הבדולח, כחלוצים האמיתיים של אדריכלות זו.

ראו גם

• סגנונות באדריכלות