קילטפה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏קישורים חיצוניים: תיקון קישור
שורה 26: שורה 26:


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Kanes|שם ויקישיתוף=קילטפה}}
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Kültepe}}
* [http://www.kultepe.org.tr/ האתר הרשמי] {{טורקית}}
* [http://www.kultepe.org.tr/ האתר הרשמי] {{טורקית}}
* [http://www.atamanhotel.com/cappkultepe.html כניש, באתר מלון עתמאן]
* [http://www.atamanhotel.com/cappkultepe.html כניש, באתר מלון עתמאן]

גרסה מ־23:11, 2 בדצמבר 2012

38°51′N 35°38′E / 38.850°N 35.633°E / 38.850; 35.633

שרידי קילטפה
לוחות חומר בכתב יתדות שנמצאו בתוך קערה בשכבה II בחפירה ארכאולוגית . מתוארך ל- 1920 ל־1840 לפנה"ס

קילטֵפֶּהטורקית Kültepe, "גבעת האפר") הוא שמה הנוכחי של עיר במרכז מזרח אנטוליה שבטורקיה, הידועה גם בשם קַרוּם כַּנֵש, היינו "מושבת-הסוחרים של כנש" באשורית (בטורקית נהגה כַּנִיש). העיר המודרנית הקרובה ביותר היא קייסרי, כ־20 קילומטרים דרום מערבית לקילטפה. תעתיק שם העיר השכיח הוא "כנש", אחר שמה החתי, אולם שם מדויק יותר יהיה "כַּנֵס". קַרום כנש מתייחס לחלק מסוים של העיר שניתן על ידי הממונים המקומיים לסוחרים אשוריים לשימושם הפטור ממס, כל עוד סחורתם נותרה בתוך הקַרוּם. המונח "קרום" שאול מאכדית, ומשמעותו היא שער. העיר אליה הוצמד הקרום היא נשש, בירתם הראשונה של החתים באנטוליה.

מספר ערים אנטוליות אחרות אכלסו קרום, אולם הגדול בהם היה בכנש. קרום חשוב זה יושב על ידי סוחרים אשוריים במשך מאות שנים. האשורים יבאו בדיל ואריגים מארצם עבור כסף ומוצרי מותרות.

ארכאולוגיה

שרידי הקרום יוצרים תל מעגלי בקוטר של כ־500 מטרים, ובגובה של כ־20 מטרים מעל המישור. יישוב הקרום מורכב ממספר שכבות סטרטיגרפיות. בנינים חדשים נבנו על גבי שרידי התקופות הקדומות יותר, לכן הרצף הסטרטיגרפי ארוך ונמתח מפרה־היסטוריה לתקופה החתית המוקדמת.

  • שכבה IV. היישוב הראשוני ביותר. הכתב לא נכנס לשימוש באזור כלל.
  • שכבה III. שלב יישוב נוסף, עדיין אין עדויות לידיעת קרוא וכתוב בקרב יושבי האתר.
  • שכבה II, בין 1920 ל־1840 לפנה"ס ( על פי הכרונולוגיה התיכונה). בתקופה המדוברת הסוחרים האשוריים הקימו את מושבתם הצמודה לעיר, הקַרום. הקרום נחרב בשריפה בתום התקופה; הסוחרים ברחו מההריסות והותירו מאחור חפצים רבים שנמצאו על ידי ארכאולוגים. בין הממצאים הבולטים הם לוחות החומר האפויים שנמצאו בהמוניהם, חלקם בתוך מעטפות חומר חתומות. הלוחות תיעדו פעילות יום־יומית כסחר וסידורים חוקיים. הלוחות מתעדים סחר בין המושבה האשורית לעיר אשור וסחר המושבה עם המקומיים. הסחר נוהל על ידי משפחות, לא האומה האשורית. לוחות אלו הם, נכון למציאות הארכאולוגית של ימינו, הדוגמאות העתיקות ביותר לרשומות מאנטוליה. שלב זה, כאמור, נשרף, ההשערות לחורבן הן,מאבקים פנימיים בין שליטי (הנסיכים) הערים באזור או כניסת החיתים והתיישבותם באזור קפדוקיה
  • שכבה Ib, בין 1789 ל־1740 לפנה"ס. לאחר שלב ביניים בו נזנחה העיר נבנו מתקנים חדשים על גבי הריסות השכבות העתיקות; העיר הפכה במהרה למרכז סחר משגשג. הסחר היה כפוף לשלטון אישמי דגון אשר הושם לשלטון אשור אחר כיבושה על ידי אביו, שמשי-אדד הראשון. העיר, אומנם, נשרפה פעם נוספת. מתקופה זו נמצא מספר תעודות קטן. את חורבנה ניתן לזקוף למלכים שעלו על אשור, ובייחוד למלך בבל, הוא חמורבי.
  • שכבה Ia. העיר נבנתה מחדש, אולם אין סימנים לקיומה של מושבה אשורית. תרבות העיר הייתה חתית. העיר נכבשה על ידי אניטש, מלך חתי אגדי למחצה, ושמשה כבירה עד לימי חתושיליש הראשון, אז עברה הבירה החתית לחתושש. שמה של השפה החתית בפי דובריה, "נשילי" נגזר משמה של כניש בפי החתים : "נֵשַש", ומשמעותו "שפת נשש".

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קילטפה בוויקישיתוף