אורדריקוס ויטליס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ZéroBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: la:Ordericus Vitalis
Makecat-bot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.3) (בוט מוסיף: ro:Orderic Vitalis
שורה 39: שורה 39:
[[no:Orderic Vitalis]]
[[no:Orderic Vitalis]]
[[pl:Orderic Vitalis]]
[[pl:Orderic Vitalis]]
[[ro:Orderic Vitalis]]
[[ru:Ордерик Виталий]]
[[ru:Ордерик Виталий]]
[[sl:Orderik Vitalis]]
[[sl:Orderik Vitalis]]

גרסה מ־21:38, 14 בדצמבר 2012

אורדריקוס ויטליס (בלועזית: Ordericus Vitalis)‏ (1075 - 1142?) היה נזיר וכרוניקן אנגלי אשר תיעד בכתביו את קורותיהן של אנגליה ונורמנדיה במאות ה-11 וה-12.

חייו

אורדריקוס היה בנו של כומר צרפתי, אודלר מאורליאן (Odeler d'Orleans) אשר שירת בכנסייה של אדונו-פטרונו, הדוכס הראשון של שרוסברי (Shrewsbury), רוג'ר ממונטגומרי (Roger of Montgommery). בהיותו בן חמש, נשלח אורדריקוס להתחנך בבית ספרו של כומר אנגלי בשם סיווארד (Siward). שש שנים מאוחר יותר העניקוהו הוריו למנזר הנורמני סנט אוורול אן אוש (St Evroul en Ouche), אשר סבל תקופה ארוכה מהתנכלויות מצד אנשיו של הדוכס רוג'ר, אם כי בשנותיו האחרונות התמתן הדוכס והרעיף על המנזר מתנות ומענקים. בכתביו מציין אורדריקוס כי הוריו בחרו להכניסו בשערי המנזר מתוך דאגה כנה לרווחתו. יחד עם זאת, תקופה מסוימת חש הנזיר הצעיר 'כיוסף בארץ מצרים' בלשונו; הוא לא ידע צרפתית בשעה שהגיע לנורמנדיה, ומכתביו ניתן ללמוד כי מעולם לא שכח את מולדתו, אנגליה.

במהלך שהותו במנזר הוטבל מחדש לנצרות תחת השם ויטליס (ויטליס המקורי היה חבר בלגיון התבאני האגדי), כיוון שהתקשה לבטא את שמו המקורי. יחד עם זאת, בחיבוריו הגדולים הוא מציין את שני שמותיו - הישן והחדש - זה לצד זה, תוך שהוא מוסיף את הכינוי "Angeligena".

חייו בין כותלי המנזר לא היו רצופי אירועים. הוא נעשה דיאקון בשנת 1093, ומונה לכומר בשנת 1107. הוא הורשה לצאת אל מחוץ למנזר ומזכיר בכתביו את ביקוריו בקרואלנד, וורצסטר, קמבראי (1105) וקלוני (1132). אולם עיקר תשומת לבו הוקדשה לספרות, ובמשך שנים רבות בילה את חודשי הקיץ בסקריפטוריום.

בתקופה כלשהי בין 1099 ו-1122 נתבקש אורדריקוס לחבר את ההיסטוריה של מנזר סנט אוורול. עבודתו, ה-Historia Ecclesiatica (היסטוריה כנסייתית), הייתה לחיבור כביר הדן בהיסטוריה כללית של תקופתו. מנזר סנט אוורול היה עשיר ומכובד, ושימש גם כמקום אליו פרשו אבירים מותשי-קרבות לקראת סוף ימיהם. אורחים וצליינים, בעיקר ממושבות הנזירים בדרום איטליה ומאנגליה, ביקרו במנזר בקביעות. כך, אף על פי שאורדריקוס לא חווה אירועים משמעותיים, הוא למד והתעדכן אודותיהם מפיהם של הבאים בשערי המנזר. חרף סגנון כתיבתו הטרחני, אורדריקוס נותן תיאור מלא-חיים של תקופתו. הטון השולט של כתיבתו אינו מאורגן היטב וקיימות בו סטיות פתאומיות מרצף העלילה, אולם הוא מספק מידע בעל חשיבות, שכמעט ואינו מופיע בכתבים מאורגנים יותר מתקופה זו. אורדריקוס שופך אור על המנהגים, הגינונים והרעיונות של ימי הביניים המרכזיים; לעתים הוא דן בשנינות מפתיעה בהיסטוריה כמקצוע, על היבטיה הרחבים יותר. הנראטיב מסתיים בשנת 1141, אף על פי שכמה תיקונים נעשו ב-1142. בשלב זה הוא מספר על היותו זקן ותשוש ונראה כי לא שרד די זמן כדי לסיים את עבודתו.

יצירתו

ה-Historia Ecclesiatica מתחלקת לשלושה חלקים:

1- ספרים I ו-II, שערכם ההיסטורי אפסי, מתארים את תולדות הנצרות למן לידתו של ישו הנוצרי. אחרי שנת 855 משתנה הנארטיב והופך לרשימת אפיפיורים, המסתיימת באפיפיור אינוצנטוס הראשון (Innocent I). הספרים הללו התווספו לתכנון המקורי בשלב מאוחר; הם נכתבו בין 1136-1141.

2- ספרים III עד VI מגוללים את תולדות מנזר סנט אוורול, והם מהווים את ליבת היצירה. הספרים הללו, שיצירתם תוכננה לפני שנת 1122, נכתבו בעיקר במהלך השנים 1123-1131. הספרים הרביעי והחמישי דנים בהרחבה אודות מעשיו של ויליאם הכובש בנורמנדיה ובאנגליה. לתיאור האירועים שהתרחשו לפני 1067 אין ערך ממשי, בהתבססם בעיקר על ה- Historia Normannorum של ויליאם מז'ומייג (William of Jumieges) ועל ה- Gasta Guilelmi של ויליאם מפואטיה (William of Poitiers). עבור תיאור השנים 1067-1071 מצטט אורדריקוס את חלקה האחרון של ה-Gesta Guillemi, שאינה מצויה בידינו, ועל כן חשיבותו רבה. לשנת 1071 ואילך מתייחס אורדריקוס ממקור ראשון, אף על פי שתיאוריו את האירועים הפוליטיים בחלקים אלה של יצירתו הנם מצומצמים בהשוואה לספרים שכתב מאוחר יותר.

3- בספרים VII עד XIII עובר מרכז הדיון מהעניינים הכנסייתיים להיסטוריה פוליטית. לאחר שרטוט ההיסטוריה של צרפת תחת שלטון הקרולינגים והקאפטים, אורדריקוס מתייחס לכמה אירועים בני זמנו, החל משנת 1082 לערך. הוא דן בהרחבה באימפריה, באפיפיורות, בנורמנדים בסיציליה ובמסע הצלב הראשון. עיקר העניין שלו הוא בתולדותיהם של רוברט השני, דוכס נורמנדיה, ויליאם רופוס והנרי הראשון, מלך אנגליה. הוא ממשיך את עבודתו כתיאור כרונולוגי של האירועים לפי שנה, ומסיים בתבוסתו וכליאתו של סטפן מלך אנגליה בשנת 1141.

תבנית:נ