אגם נאצר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: xmf:ნასერიშ ტობა |
ניסוח |
||
שורה 28: | שורה 28: | ||
האזור הקרוי "אגם נאצר" מתייחס לחלק המצרי של מקווה המים,המהווה כ-83% משטחו. שאר המאגר, המצוי בשטחה של סודן, מכונה בפי הסודנים "אגם נוביה". |
האזור הקרוי "אגם נאצר" מתייחס לחלק המצרי של מקווה המים,המהווה כ-83% משטחו. שאר המאגר, המצוי בשטחה של סודן, מכונה בפי הסודנים "אגם נוביה". |
||
האגם מתפרס על שטח של 5,250 קמ"ר, אורכו של האגם מגיע לכ-550 ק"מ |
האגם מתפרס על שטח של 5,250 קמ"ר, אורכו של האגם מגיע לכ-550 ק"מ ורוחבו המרבי לכ-35 ק"מ בסמוך ל[[חוג הסרטן]]. |
||
מספר אתרים ארכאולוגיים שהיו מצויים בשטח ההצפה, פורקו והועברו לאזורים גבוהים יותר לבל ייפגעו. |
מספר אתרים ארכאולוגיים שהיו מצויים בשטח ההצפה, פורקו והועברו לאזורים גבוהים יותר לבל ייפגעו. |
גרסה מ־23:13, 15 בדצמבר 2012
תבנית:ימה אגם נאצר הוא מאגר מים בדרום מצרים ובצפון סודאן, שנוצר כתוצאה מבניית סכר אסואן, בין השנים 1958 ו-1970, וניזון ממיימי נהר הנילוס. האגם קרוי על שמו של נשיא המצרים גמאל עבד אל נאצר, שבזמן שלטונו הוקם הסכר.
האזור הקרוי "אגם נאצר" מתייחס לחלק המצרי של מקווה המים,המהווה כ-83% משטחו. שאר המאגר, המצוי בשטחה של סודן, מכונה בפי הסודנים "אגם נוביה".
האגם מתפרס על שטח של 5,250 קמ"ר, אורכו של האגם מגיע לכ-550 ק"מ ורוחבו המרבי לכ-35 ק"מ בסמוך לחוג הסרטן.
מספר אתרים ארכאולוגיים שהיו מצויים בשטח ההצפה, פורקו והועברו לאזורים גבוהים יותר לבל ייפגעו.
כדי למנוע את עליית מפלס האגם, נבנתה בין השנים 1978-1998 תעלת סאדאת. דרכה נשאבים מי האגם לכיוון צפון-מערב, שם הם יוצרים את אגמי תושכא.