אגם נאצר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MerlIwBot (שיחה | תרומות)
ניסוח
שורה 28: שורה 28:
האזור הקרוי "אגם נאצר" מתייחס לחלק המצרי של מקווה המים,המהווה כ-83% משטחו. שאר המאגר, המצוי בשטחה של סודן, מכונה בפי הסודנים "אגם נוביה".
האזור הקרוי "אגם נאצר" מתייחס לחלק המצרי של מקווה המים,המהווה כ-83% משטחו. שאר המאגר, המצוי בשטחה של סודן, מכונה בפי הסודנים "אגם נוביה".


האגם מתפרס על שטח של 5,250 קמ"ר, אורכו של האגם מגיע לכ-550 ק"מ ולרוחב של כ-35 ק"מ בחלקו הרחב ביותר הסמוך ל[[חוג הסרטן]].
האגם מתפרס על שטח של 5,250 קמ"ר, אורכו של האגם מגיע לכ-550 ק"מ ורוחבו המרבי לכ-35 ק"מ בסמוך ל[[חוג הסרטן]].


מספר אתרים ארכאולוגיים שהיו מצויים בשטח ההצפה, פורקו והועברו לאזורים גבוהים יותר לבל ייפגעו.
מספר אתרים ארכאולוגיים שהיו מצויים בשטח ההצפה, פורקו והועברו לאזורים גבוהים יותר לבל ייפגעו.

גרסה מ־23:13, 15 בדצמבר 2012

תבנית:ימה אגם נאצר הוא מאגר מים בדרום מצרים ובצפון סודאן, שנוצר כתוצאה מבניית סכר אסואן, בין השנים 1958 ו-1970, וניזון ממיימי נהר הנילוס. האגם קרוי על שמו של נשיא המצרים גמאל עבד אל נאצר, שבזמן שלטונו הוקם הסכר.

האזור הקרוי "אגם נאצר" מתייחס לחלק המצרי של מקווה המים,המהווה כ-83% משטחו. שאר המאגר, המצוי בשטחה של סודן, מכונה בפי הסודנים "אגם נוביה".

האגם מתפרס על שטח של 5,250 קמ"ר, אורכו של האגם מגיע לכ-550 ק"מ ורוחבו המרבי לכ-35 ק"מ בסמוך לחוג הסרטן.

מספר אתרים ארכאולוגיים שהיו מצויים בשטח ההצפה, פורקו והועברו לאזורים גבוהים יותר לבל ייפגעו.

כדי למנוע את עליית מפלס האגם, נבנתה בין השנים 1978-1998 תעלת סאדאת. דרכה נשאבים מי האגם לכיוון צפון-מערב, שם הם יוצרים את אגמי תושכא.


ראו גם

קישורים חיצוניים