גרשון ריבלין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1יישוב, בן-גוריון, בר-אילן
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Gershon rivlin.PNG|שמאל|ממוזער|150px|גרשון ריבלין]]
[[קובץ:Gershon rivlin.PNG|שמאל|ממוזער|150px|גרשון ריבלין]]
'''גרשון ריבלין''' (אפריל [[1914]] - מאי [[1994]]) היה עורכו הראשון של בטאון [[צה"ל]], "[[מערכות (כתב עת)|מערכות]]" ומומחה ל[[היסטוריה צבאית]] של המחתרות העבריות בתקופת [[המנדט]], [[מלחמת העצמאות]] והקמת צה"ל. כתב וערך עשרות ספרים, בהם יומניו של [[דוד בן-גוריון]] וספר תולדות ההגנה.
'''גרשון ריבלין''' ([[20 באפריל]] [[1914]] - [[27 במאי]] [[1994]]) היה עורכו הראשון של בטאון [[צה"ל]], "[[מערכות (כתב עת)|מערכות]]" ומומחה ל[[היסטוריה צבאית]] של המחתרות העבריות בתקופת [[המנדט]], [[מלחמת העצמאות]] והקמת צה"ל. כתב וערך עשרות ספרים, בהם יומניו של [[דוד בן-גוריון]] וספר תולדות ההגנה.


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==

גרסה מ־12:46, 18 בדצמבר 2012

גרשון ריבלין

גרשון ריבלין (20 באפריל 1914 - 27 במאי 1994) היה עורכו הראשון של בטאון צה"ל, "מערכות" ומומחה להיסטוריה צבאית של המחתרות העבריות בתקופת המנדט, מלחמת העצמאות והקמת צה"ל. כתב וערך עשרות ספרים, בהם יומניו של דוד בן-גוריון וספר תולדות ההגנה.

תולדות חייו

ריבלין נולד בדווינסק שבאימפריה הרוסית ועלה לארץ ישראל ב-1921, בהיותו בן 7, עם הוריו. המשפחה התיישבה ברמת גן וניהלה משק חקלאי. אביו, זלמן ריבלין, היה חבר המועצה הראשונה של העיר רמת גן ועל שמו רחוב בעיר.

בתקופת המאבק נגד הבריטים היה ריבלין לחבר בהגנה, עסק בהוצאת עיתון מחתרתי ובהפעלת תחנת שידור מחתרתית. בשנת 1940 היה לעורכו הראשון של הירחון הצבאי המקצועי הראשון בעברית, "מערכות". הוא התמיד בתפקידו עד לפרישתו מצה"ל בדרגת אלוף משנה ב-1972. בין השנים 1967 - 1973 היה עורכה הראשי של הוצאת מערכות [1].

בשנת 1976 היה למנהלו הראשון של המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר (עד 1981). כמו כן היה עורך בהוצאה לאור עם עובד, מרצה בכיר בחוג לתולדות ארץ-ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, חוקר במכון לחקר המחתרות באוניברסיטת בר-אילן, מפעילי הקמת מוזיאון היכל העצמאות, היסטוריון בית אברהם קריניצי (המוזיאון לתולדות רמת גן), חבר מועצת המנהלים של מוזיאון ארץ ישראל וחבר מערכת המהדורה העברית של אנציקלופדיית בריטניקה לנוער.

בשנת 1986 נבחר ליקיר העיר רמת גן[2].

מבחר ספרים שכתב וערך

  • מורשת תל חי, מערכות, 1948
  • אלבום העשור לצה"ל, מערכות, 1958
  • לאש ולמגן: תולדות הנוטרות העברית, מערכות, 1963
  • חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות, מערכות, 1964
  • ימי רמה: פרקי רמת הכובש, מערכות, 1964
  • דוד בן-גוריון: האיש וצה"ל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1986
  • דוד בן-גוריון: יומן המלחמה שלושה כרכים, משרד הביטחון - ההוצאה לאור והמכון למורשת בן-גוריון, 1986
  • זר לא יבין: כינויי סתר ביישוב היהודי בארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1988 (יחד עם רעייתו עליזה)
  • אטלס כרטא לתולדות ההגנה, הוצאת כרטא, 1991
  • מול האויב הנאצי: 1939-1945 שלושה כרכים, הוצאת ארגון חיילים ופרטיזנים נכי המלחמה בנאצים, 1961; הוצאת יד ושם, 1986
  • עלי זית וחרב: מקורות ומחקרים בגנזי ההגנה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1990
  • צנחני התקווה, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1996

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גרשון ריבלין, ‏ועד השלושה לא בא, מערכות גיליון 428-427 אוקטובר 2009 עמוד 86
  2. ^ דף בספר יקירי העיר רמת גן