פנתאון

הפנתאון ברומא

הפנתאון ברומא בציורו של ג'ובאני פאניני

פַּנתֵּאוֹן (ביוונית - "כל האלים"; (παν)פן- כל, (θεόs)תאון - אלים) הוא מונח אשר ציין במקורו את כלל האלים של דת או מיתולוגיה כזו או אחרת, ואשר שימש במיתולוגיות העתיקות (השומרית, היוונית והמניכאית) לתיאור מקדש. בהמשך נוספו למונח משמעויות נוספות.

הפנתאון ברומא

ערך מורחב – הפנתאון ברומא

במקור היה הפנתאון מקדש רומאי שנבנה בשנת 27 לפני הספירה והוקדש לשנים-עשר האלים האולימפיים. הקמת מקדש מרכזי ומרובה-אלים נועדה לרצות את האלים החשובים ולהימנע מקיפוח אחד מהם. המבנה נהרס ב-110 לספירה והוקם מחדש על ידי הקיסר אדריאנוס בין השנים 118 ו-128 לספירה. הפיכת המקום לכנסייה בשנת 609 סייעה לשמור על שלמות המבנה ולשרידתו עד ימינו. כיום מצויים בו קבריהם של מלכי איטליה ושל הצייר רפאל.

הפנתאון של רומא הוא הבניין העתיק והמשומר ביותר בעיר ואחד מהמבנים החשובים ביותר בהיסטוריה הארכיטקטונית. במרכז כיפת הענק המקרה אותו, שקוטרה 43 מטרים, צוהר עגול (אוקולוס) אשר ממנו חודר למבנה אור השמש. כיום פנתאון נמצא בישראל בזכרון יעקב מומלץ לבקר

פנתאונים נוספים

לאורך השנים נוספו למילה "פנתאון" משמעויות שלא מעולם המיתולוגיה. בפירושה הבסיסי היא מציינת את מקום קבורתם של גדולי האומה, המאוזוליאום, מעין מצבה ענקית. הדוגמה הידועה ביותר בימינו לפנתאון היא הכנסייה של ג'נבייבה הקדושה שבפריז, אשר עוצבה בשנת 1764 בסגנון קלאסי על ידי האדריכל הצרפתי ז'אק-ז'רמן סופלו (Jacques Germain Soufflot). מאוחר יותר הפכה הכנסייה חילונית, שמה הוחלף ל"פנתאון" והיא החלה לשמש מקדש כבוד לצרפת הגדולה. פנתיאון נוסף קיים בקראקס, בירת ונצואלה. כמו כן, לאחר מותו של יוסיף סטלין תוכנן להקים פנתיאון במוסקבה ולקבור בו את לנין ואת חברי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, אולם בסופו של דבר לא יצאה התוכנית לפועל.

במרוצת הזמן נוצרה למונח משמעות מושאלת, הרווחת במיוחד כיום: אוסף הדברים הראשונים במעלה מסוגם. כתוצאה מכך, כשאומרים כי דבר מה נכנס ל"פנתאון" מתכוונים כי הוא כה יוצא דופן בתחומו בפרספקטיבה היסטורית עד שיש לתת לו מקום מיוחד של כבוד.

ראו גם

• הפנתאון של פריז