פול טובייה

פול טובייה (3 באפריל 1915 – 17 ביולי 1996). משתף פעולה צרפתי שהורשע בפשעים נגד האנושות.

פול טובייה נולד למשפחה קתולית בשנת 1915. בימי צרפת של וישי, בהיותו בשנות העשרים לחייו, הצטרף למיליציה הצרפתית הפרו-נאצית. טובייה נתמנה לראש המודיעין של המיליציה באזור העיר ליון ופעל בכפיפות לקלאוס ברבי ראש הגסטפו בליון, שכונה בשם "הקצב מליון" ואשר נשפט בשנת 1987 למאסר עולם.

טובייה השתתף בפעולות המיליציה נגד אנשי תנועת ההתנגדות הצרפתית ("הרזיסטנס") ונטל חלק בפעולות המיליציה בריכוז יהודי צרפת ושילוחם להשמדה. טובייה אף הוציא להורג במו ידיו, בשנת 1944, בעיירה ליד ליון, שבעה יהודים כמעשה נקם על רצח שר התעמולה של וישי ע"י אנשי הרזיסטנס בפריז. טובייה זכה לכינוי "ברבי הצרפתי".

לאחר המלחמה הסתתר טובייה בזהות בדויה, ובשנת 1946 הורשע שלא בפניו בבגידה ונדון למוות.

טובייה נעצר בשנת 1947 אך הצליח להימלט. בשנת 1966, כאשר חלפה תקופת התיישנות בת עשרים שנה ולא ניתן היה יותר לבצע את גזר הדין נגדו, חדל טובייה מלהסתתר והגיש בקשה לחנינה. הנשיא ג'ורג' פומפידו נעתר לבקשה ובשנת 1971 חנן את טובייה, דבר שאיפשר לטובייה לחזור לליון ולהחזיק ברכושו ובנכסיו. הדבר עורר תרעומת בצרפת ונטען כי נכסיו של טובייה הם נכסים שהוחרמו מיהודים שנשלחו להשמדה.

הזעם בציבור עורר מחדש את המערכת המשפטית ובשנת 1973 הועמד טובייה לדין על ביצוע פשעים נגד האנושות. בין יתר האישומים נכלל גם האישום בדבר רציחתם של שבעת היהודים בשנת 1944. טובייה נמלט שוב ונתפס רק בשנת 1989 כשהוא מסתתר במנזר קתולי בעיר ניס.

"איני מתחרט על דבר" הצהיר טובייה בעת מעצרו. העובדה שמצא מחסה בחסות הכנסייה הקתולית הדגישה שוב את הקשר שנתקיים בימי צרפת של וישי בין הכנסייה הקתולית לבין שלטונות וישי.

טובייה שוחרר זמנית בשנת 1991 ומשפטו התנהל בשנת 1994 והוא נדון למאסר עולם. טובייה היה הצרפתי הראשון שנדון על פשעים נגד האנושות (השני היה מוריס פאפון). טובייה מת ממחלת הסרטן בשנת 1996, בהיותו במאסר .