אבא קונסטנטין שפירא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:22, 22 בדצמבר 2012

אב"א (אשר בן אליהו) קונסטנטין שפירא (ברוסית: Константин Александрович Шапиро, קונסטנטין אלכסנדרוביץ' שפירא (היגוי: שפירוֹ); 1839, גרודנו, האימפריה הרוסית – 1900, פטרבורג, שם) היה צלם ומשורר עברי רוסי יהודי מומר.

נולד ב-1839 בגרודנו שבאימפריה הרוסית. קיבל השכלה תורנית ונחשב כעילוי. בבית המדרש התחבר עם אברהם שלום פרידברג, חברות שהחזיקה מעמד עד מותו. שפירא התוודע לספרות חולין וניסה לכתוב שיר. אביו שגילה זאת הענישו בחומרה ולכן ברח מהבית, עזב את מנהגי הדת והפך למשכיל. לצורך פרנסה למד צילום, שהה זמן מה בווינה וכששמע על משרת צלם בסנקט פטרבורג מיהר לשם, אולם עד שהגיע המשרה אויישה. לאחר תקופה בה היה מובטל התקבל לעבודה אצל צלם יהודי וכעבור כשנתיים, בהן התפרסם, הפך לצלם עצמאי. במהלך התקופה, כאשר חלה וחשש שקיצו קרב, המיר בהשפעת בת-זוגו הנוצריה את דתו, אולם שמר על קשר עם היהדות והיהודים ובביתו התארחו סופרים ואנשי רוח רוסים ויהודים.

נולדו לו שני בנים שהוטבלו בלידתם. נקבר כנוצרי בכפר ממנו באה אשתו והוריש חלק ניכר מרכושו לטובת "הוועד האודסאי", שתמך במושבות העלייה הראשונה.

שיריו שייכים לזרם "שירת חיבת ציון" הציוני, שירה עברית הממוקמת בין "ההשכלה" ו"התחייה".

משיריו הידועים: "בשדמות בית לחם",^[1] "קבר רחל" (על רחל אמנו).

לקריאה נוספת

ק"א שפירא, שירים נבחרים; עם תמונתו ומאמר ע"ד תולדותיו וערכו הספרותי מאת יעקב פיכמאן, ורשה: תושיה, תרע"א 1911.
חיים תורן, 'אבא קונסטנטין שפירא: מונוגרפיה', מאזנים יז (תש"ד), 143–151.
אלחנן אינדלמן, 'הדמות הטראגית של המשורר העברי קונסטאנטין אבא שפירא (לרגל מלאת שנה שנים לפרסום שיריו הראשונים)', הדאר נו (תשל"ז 1977), 214–215.
ישורון קשת, 'על קונסטאנטין א. שפירא', מולד ו (תשל"ה), 503–505.
שלמה ‬הראל, 'על יסוד ה"חזרה (בתשובה)" כעקרון סטרוקטוראלי וכתבנית אידיאית ב"מחזיונות בת עמי" לק"א שפירא', מחקרי ירושלים בספרות עברית ו (תשמ"ד), 47–60.

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של אבא קונסטנטין שפירא, בקטלוג הספרייה הלאומית
אבא קונסטנטין שפירא, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
אבא קונסטנטין שפירא, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
ז. שניאור, קונסטנטין שפירא ואחרים (שיחות ספרותיות), הצפירה, 2 באוגוסט 1917
אבא קונסטנטין שפירא; מתוך יצחק עוגן (עורך), "שירה עברית מרמח"ל עד פינס", מעריב, 22 באוקטובר 1948
רות בקי קולודני, בשדמות בית לחם בדרך פטרבורג, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2012
קונסטנטין אלכסנדרוביץ' שפירא, באתר Photographer.ru (ברוסית)
בשדמות בית לחם בביצוע יהורם גאון, באתר MOOMA

הערות שוליים

^ מילות השיר "בשדמות בית לחם" והאזנה לו, באתר זמרשת.

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

תבנית:אין בינוויקי

[1] מילות השיר "בשדמות בית לחם" והאזנה לו, באתר זמרשת.

[1]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 נולד ב-[[1839]] ב[[גרודנו]] שב{{ה|אימפריה הרוסית}}. קיבל השכלה תורנית ונחשב כעילוי. בבית המדרש התחבר עם [[אברהם שלום פרידברג]], חברות שהחזיקה מעמד עד מותו. שפירא התוודע לספרות חולין וניסה לכתוב שיר. אביו שגילה זאת הענישו בחומרה ולכן ברח מהבית, עזב את מנהגי [[יהדות אורתודוקסית|הדת]] והפך ל[[תנועת ההשכלה היהודית|משכיל]]. לצורך פרנסה למד צילום, שהה זמן מה בווינה וכששמע על משרת צלם בסנקט פטרבורג מיהר לשם, אולם עד שהגיע המשרה אויישה. לאחר תקופה בה היה מובטל התקבל לעבודה אצל צלם יהודי וכעבור כשנתיים, בהן התפרסם, הפך לצלם עצמאי. במהלך התקופה, כאשר חלה וחשש שקיצו קרב, המיר בהשפעת בת-זוגו הנוצריה את דתו, אולם שמר על קשר עם היהדות והיהודים ובביתו התארחו סופרים ואנשי רוח רוסים ויהודים.
-נולדו לו שני בנים שהוטבלו בלידתם. נקבר כנוצרי בכפר ממנו באה אשתו והוריש חלק ניכר מרכושו לטובת "הוועד האודיסאי", שתמך במושבות העלייה הראשונה.
+נולדו לו שני בנים שהוטבלו בלידתם. נקבר כנוצרי בכפר ממנו באה אשתו והוריש חלק ניכר מרכושו לטובת "[[הוועד האודסאי]]", שתמך במושבות העלייה הראשונה.
 שיריו שייכים לזרם "שירת חיבת ציון" ה[[ציונות|ציוני]], שירה עברית הממוקמת בין "ההשכלה" ו"ה[[תקופת התחייה|תחייה]]".