וונדר וומן

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תבנית:סופרגיבור וונדר-וומן (אשת חייל בתרגום חופשי) היא גיבורת על של DC קומיקס. הדמות של וונדרוומן נוצרה על ידי ווילסון מולטון מרסטון ב-1941, אך בניגוד לתפיסה המקובלת וונדר וומן לא הייתה גיבורת העל הנשית הראשונה. לפניה, הייתה BLACK FURY (זעם שחור), שהופיעה גם היא בשנת 1941 והקדימה אותה בחודשיים. אם כי, היא לא הצליחה לשבור את המחסום הסקסיסטי והתבטלה לאחר מספר גיליונות. וונדר וומן בניגוד אליה שמרה על הצלחת ופרצה דרך כלגיבורת העל הנשית, דמות שלא הייתה נהודה עד אז. לטענת רבים, דמות זו היא המפורסמת ביותר שבין גיבורות העל. היא גם נחשבת לאחת מהטריניטי (השילוש) ביקום של DC ביחד עם באטמן וסופרמן.

בעיבוד העדכני ביותר, וונדר-וומן היא הנסיכה דיאנה של האמזונות, שבט הלוחמות מהמיתולוגיה היוונית, ושגרירת האמזונות לעולם הגדול. היא גם בעלת מתנות ויכולות על-אנושיות מסוימות שניתנו לה מהאלים היווניים, ביניהם פלצור קסום וצמידים חסיני יריות. מרסטון עיצב את וונדר-וומן כדמות פמיניסטית, והכותבים שבאו אחריו שמרו על האופי הזה של הדמות.

יצירת הדמות

וויליהאם מולטון מרסטון שימש כיועץ חינוכי בשנת 1940 ל־Detective Comics, Inc (כיום ידועה כ-DC קומיקס). מרסטון ראה שהליין של DC מלא בגיבורי על זכריים כגון סופרמן וגרין לנטרן, ותהה מדוע אין כלל גיבורה אישה.

מקס גיינס, אז ראש DC קומיקס הסתקרן לשמע הקונספט של מרסטון והרשה לו ליצור גיבורת על - Wonder Woman (אשת חייל). מרסטון עשה זאת, בשימוש בשם עט, ששילב את השם האמצעי שלו ואת זה של גיינס - צ'ארלס מולטון. הוא פיתח את הדמות של וונדר-וומן ביחד עם אשתו, אליזבט הולאווי מרסטון, והסטודנט שלו לשעבר, אוליב ביירן.

מרסטון המציא את בדיקת לחץ הדם, אשר הובילה לבדיקת הפוליגרף. מעבודתו זו, מרסטון השתכנע שנשים הן יותר אמינות וכנות מהגברים, ויישם את זה בעיצוב דמותה של וונדר-וומן.

לפני הקריסיס

הימים הראשונים

בדצבמבר 1941, וונדר-וומן עשתה את הופעת הבכורה שלה ב-All Star Comics #8. לאחר החשיפה שלה בחוברת השנייה הכי נמכרת בDC, הייתה לה הופעת אורח ב-Sensation Comics #1 (ינואר 1942) ושישה חודשים לאחר מכן היא קיבלה כותר על שמה, ונהפכה גם לגיבורת העל הראשונה עם סדרה משלה. עד מותו ב-1947 מרסטון כתב את כל הופעותיה של וונדר-וומן, והכותב H.J פיטר צייר את הסדרה ונתן לקומיקס מראה פשטני ונשי.
אוחזת בלאסו הקסום ובאימון האמוזונאסי, וונדר-וומן במהרה נהפכה לאבטיפוס של האישה המושלמת. היא הייתה יפה, אינטיליגנטית, חזקה אבל עדיין החזיקה בצד רך יותר. בזמן הזה, כוחותיה הגיעו מהאמזונאס, ולא כמתנת האלים.

קובץ:Wonderwoman1.jpg

החוברת הראשונה של Wonder Woman.

וונדר וומן קיבלה עזרה מגורילות ההולידאי. אטה הייתה החברה היחידה בקבוצה שבלטה, עם הרושם הייחודי שלה והנטייה לומר "Whoo-Whoo" כל הזמן, היא נפכה לדמות הכי יציבה בסדרה אחרי דיאנה וסטיב טרבור.
באותה תקופה וונדר-וומן הצטרפה ל-Justice Society of America, והייתה האישה הראשונה בקבוצה. ה-JSA הייתה קבוצת גיבורי העל הראשונה והוצגה ב-All Star Comics. חרף העובדה שהייתה אחת מהחברים היותר חזקים בה, וונדר-וומן הייתה המזכירה של הקבוצה.
מתחילת דרכה של הדמות, וונדר-וומן לא רק תפסה פושעים, אלא גם ניסתה להחזירם למוטב. ליד גן עדן, היה אי קטן בשם אי הטרנספורמציה, קומלקס שיקום לפושעים, שנבנה ע"י האמזונאסים.

אחרי מרסטון

ב-1947, וויליאם מולטון מרסטון מת, והכתיבה עברה לידי רוברט קניגר. H.J פטר המשיך לאייר את הסיפורים. בכתיבתו של קניגר, וונדר-וומן נהייתה פחות פמיניסטית, ויותר גיבורת על רגילה. פטר נשאר על הסדרה עד חוברת 97, כשהוא פוטר בשל הזדקנותו. הוא מת זמן קצר לאחר מכן.
בסיפורים מאוחרים יותר יכולותיה גברו. העגיל שלה נתן לה את הכח לנשום בחלל החיצון, הכתר שלה התגלה כבומרנג חזק ובלתי שביר והצמידים שלה נתנו לה את היכולת לתקשר עם אי גן העדן.

דוקטור וורתם ושנות ה-60

ב-1954 דוקטור פדריק וורתם פירסם את הספר "פיתוי התמימים", שנתן השקפה לא אוהדת על הקומיקס, ונחשב ע"פ הרבה היסטוריוני קומיקס כסוף של עידן הזהב. כדי להתמודד עם הביקורת של הממשלה, חברות הקומיקס ייסדו את ה-Comics Code Authority, ארגון שמטרתו לסווג את הקומיקסים לגילאים ולצנזר אותם במקרים אחרים. בפיקוח של הארגון, וונדר-וומן הפסיקה להיות פמיניטית, והחלה לחלום בהקיץ על סטיב טרבור (כתגובה לאחת מטענות "פיתוי התמימים", שעל פיה וונדר-וומן היא לסבית), וכשהתחיל עידן הכסף היא התאהבה גם ב"בן הים" וב-"Birdman".
וונדר-וומן עברה שינויים רבים באמצע שנות החמישים ובכל שנות השישים. סיפור המקור של הדמות חודש, וכוחותיה החלו להגיע מהשילוב של האלים היווניים והרומיים.
בשנות השישים, הכותב הקבוע של הסדרה רוברט קניגר הוסיף מספר גימיקים שעבדו אצל סופרמן. בדומה למה שנעשה עם סופרבוי, הקריירה ה"סודית" של וונדר-וומן כנערה וונדר גירל. הכותב בוב האני, שכנראה לא היה מודע לכך שוונדר-גירל לא הייתה דמות נפרדת, הוסיף אותה לקבוצה החדשה שיצר, הטין טייטאנס, ביחד עם הסיידקיקים רובין, קיד פלאש וספידי. מספר שנים מאוחר יותר הוונדר-גירל (שהפכה לדמות ביקום של DC לאחר הצטרפותה לטין טייטאנס) קיבלה סיפור מקור משלה, בו התגלה שהיא למעשה דונה טרוי, יתומה שדיאנה אימצה וניתנו לה כוחות על מהטיפול אשר עברה באמזונאס.

עידן ה-I Ching

בסוף שנות ה-60 וונדר-וומן שינתה פורמט והיה לה יותר במשותף עם סדרות ריגול מאשר עם גיבורי על.

בסוף שנות השישים וונדר-וומן ויתרה על כוחותיה כדי להישאר בעולם הזה, ולא להגיע עם האמזונאסים ליקום אחר כדי שהם יוכלו להחזיר לעצמם את הקסם שאבד להם. דיאנה במהרה הגיעה למורה רוחני סיני בשם I Ching. בהדרכתו היא למדה אומנויות לחימה רבות, והמשיכה ליטול את האחריות כדי להיות סוכנת חשאית. הפורמט החדש של הסדרה התבסס יותר על תוכניות ריגול מאשר גיבורי על, כמו רוב יקום DC. כדי להדגיש את השינוי, עורכי הסדרה מחקו כל אחד מקשריה לעולם גיבורי על, כשהחשוב ביניהם הוא הריגת סטיב טרבור (אף על פי שהוא שב בהמשך). מקרה יוצא דופן היה עימות אחד על אחד שהיה לה עם קאטוומן.
לתקופה הזאת של הסדרה היו את תומכיה ומתנגדיה. מספר מבקרים קיבלו בברכה את השינוי מגיבורת על מגוחכת לשהו יותר רציני, ואחרים הרגישו שהקומיקס מזניח את ההסטוריה שלו. עטיפה שנויה במחלוקת הציגה את דיאנה יורה במטוס, בניגוד מוחלט לאופן הפעולה של וונדר-וומן, דיאנה "החדשה" לא הרגה רק כדי להגן עליה ועל אחרים.
הפורמט החדש משך מספר כותבים שבדרך כלל לא מקושרים עם קומיקס. החשוב ביניהם הוא סמואל דלאני, שכתב שתי חוברות בסדרה.
הסיפור הזה נמשך שנתיים, עד שנות השבעים המוקדמות, שם דיאנה קיבלה בחזרה את כוחותיה ואת התלבושת שלה. חלק מהקרדיט שייך למבצע פמיניסטי של גלוריה סטיינם, שנפגעה לראות את גיבורת העל הכי מפורסמת "מתה". הגיליון הראשון של Ms. Magazine של סטיין מציג את וונדר-וומן בתלבושת שנות הארבעים שלה על העטיפה ומכיל מאמר על הדמות. אירוני, משום שהשינוי בפורמט היה במקור הכרה בתנועת הפמיניזם. עידן ה-I Ching, חרף המחלוקת, המשיך לצבור תעודה, גם בשנים שבאו לאחר מכן, בקומיקס ובאדפטציות קולנועיות, והעונה השנייה והשלישית של הסדרה הפופולארית על הדמות בכיכובה של לינדה קרטר (ראו למטה) שאלה מאפיינים בולטים משינוי האופי של דיאנה בשנות השבעים.
לאחר חזרתה של וונדר-וומן "המקורית" לקומיקס, ארק שנמשך תקופה של שנתיים תאר את ניסיונה של וונדר-וומן להתקבל מחדש לליגת הצדק, ממנה היא פרשה. כדי להוכיח את עצמה היא עברה 12 "מבחנים", כשעל כל אחד מהם פיקח חבר צוות אחר.
וונדר-וומן כמעט זכתה ונכנסה מחדש לליגת הצדק כשDC קומיקס הזמינו שינוי פורמט נוסף. הפופולאריות של סדרת הטלוויזיה על הדמות בכיכובה של לינדה קרטר, שהתרחשה במלחמת העולם השניה, הביאה לכך שהקומיקס יתרחש בזמן זה גם. (זה התאפשר בזכות הקונספט של היקומים המקבילים שהיה בחברה לפני אירוע הקריסיס, כך שהוונדר-וומן "המקורית" של שנות הארבעים, וזו של שנות השבעים חיו בשני יקומים שונים.) מאוחר יותר, כשסדרת הטלוויזיה שינתה את זמן התרחשותה לשנות השבעים, הקומיקס עשה זאת גם.
וונדר-וומן נלחמה מספר קרבות אפיים וגדולים, עד שהדמות נהרגה במהלך Crisis on Infinite Earths ב-1986. אבל הדמות לא נעדרה לזמן רב.

אחרי הקריסיס

Wonder Woman Vol 2 #1. תחילת העידן המודרני של הדמות.

אחרי אירוע הקריסיס וונדר וומן הותחלה מחדש בשנת 1987. גרג פוטר היה הכותב אשר החזיר את הדמות ליקום DC, ובמשך מספר חודשים תכנן וכתב את החזרה של הדמות עם העורך ג'ניס רייס. כשהסדרה התחילה הצטרף אליו ג'ורג' פרז בתור צייר ועוזר כותב. בחוברת השנייה של הסדרה, פוטר פוטר ממלאכת הכתיבה ופרז נהיה הכותב היחיד של הסדרה. הקוראים והמבקרים את ריצתו של ג'ורג' פרז כאחת מנקודות השיא של וונדר-וומן.
בבריאתה החדשה, וונדר-וומן הייתה דיאנה, נסיכה ושליחה מאי גן עדן לעולם בני האדם. יופיה היה מהמם, כמתנה מהאלה אפרודיטי. היא לא שמרה את זהותה בסוד, והיא לא הייתה גיבורת העל הראשונה. דיאנה דיברה רק יוונית קלאסית ולמדה אנגלית רק כשהגיע לאמריקה. בכל זאת, דיאנה אומנה כלוחמת ולא היו לה שום נקיפות מצפון להשתמש בכוח קטלני כשהיה צריך זאת. בתקופתו של פרז, דיאנה התמודדה עם מלחמות, אי-צדק, אי-שוויוניות, מוות וקונפליקטים המערבים את האלים היווניים.
דמויות המשנה של הקומיקס השתנו גם הן. לדוגמא, סטיב טרבור השתנה לקצין חיל אוויר שמבוגר בהרבה מגילה של דיאנה, וכך נמנע הרומן המסורתי בין השניים. במקום זאת, סטיב טרבור היה מעורב בקשר רומנטי עם אטה קנדי, שנהפכה לשוטרת צבאית מבוגרת וגדולה, אך עם מבנה פיזי הגיוני. אוייבתה של דיאנה, הצ'יטה נהפכה לאישה היכולה להפוך לחתולה פראית דמויית אדם, יצור אשר יכול אפילו להוות אתגר לדיאנה.
לאחר שפרז עזב את הסדרה, כותבים ואומנים רבים ניסו ללכת בדרכו כה וחיקו את מה שעשה בעבודתו על הדמות, חלקם הצליחו בכך וחלקם פחות. וויליהאם מסנר לואב כתב את הדמות נאמנה למקור והסדרה מכרה היטב, אך עבודת האומנות הציגה את בני האמזונאס עם תלבושות מצומצמות ותנוחות מיניות, מה שיצר ביקורת של הפמיניזם. מאוחר יותר ניסה הכותב ונצייר ג'ון ברן להחזיר את הסדרה ליסודותיה, וקיבל ביקורות מעורבות מהקהל. הכותב והצייר פיל אימיינז ייצר הרצה שדומה בדרכים רבות לזאתי של פרז, בעיקר בגלל קווי הדמיון בין האומנות של השניים.
הכותב הנוכחי של הסדרה הוא גרג רוקה. הסיפור הנוכחי בסדרה, שנכתב על ידו, מערב בתוכו הרבה אמירות פוליטיות , אבל סיפורים קודמים יותר כוללים גם אתל המאפיינים מיתולוגיים המאפיינים את הדמות.

וונדר-וומן במשבר האינסופי

קובץ:WW2192ndsmall.jpg

עטיפת ההדפסה השנייה של Wonder Woman #219

וונדר-וומן לקחה תפנית אפלה במהלך שנת 2005, באירוע המשבר האינסופי. חוברת 219 של הסדרה שלה (החוברת התקשרה למיני סדרה Omac Project, המקדימה את המשבר) הסתיימה כשוונדר וומן חנקה ורצחה את מקסוואל לורד, במטרה לשבור את שליטתו על סופרמן. הפעולה הזאת באה בניגוד למסורת ארוכת השנים של הדמות, שאסור להרוג. הפעולה הזאת, ואלו שבאו אחריה, סיימו את חברותיה עם סופרמן ובאטמן, והסטטוס של וונדר-וומן נהיה מפוקפק בעיני רוב הגיבורים. העמוד האחרון של Omac Project הראה את Brother I מפרסם לכל העולם קטע וידאו של וונדר-וומן רוצחת את מקסוואל לורד, כשאחרי זה מגיעה המילה רצח.

בחוברת #221, וונדר-וומן מגנה על עצמה ממספר אומקים שתקפו אותה בביתה. במהלך החוברת, היא מגיעה לבית החולים כדי לעזור לנער פצוע, וצופה ממבט ראשון כיצד האנשים רואים את הוידאו, ומגיבים לו בפחד. Brother Eye הצליח להרוס את האמון שהיה לעולם בה. בתחילת המשבר האינסופי, סופרמן ובאטמן מפקפקים בה. הראשון רואה בה רוצחת בדם קר, ואילו השני רואה בא את התבטאות המחשבה שגרמה למספר חברי ליגת הצדק למחוק את זכרונותיהם של נבלים.

כדי להרע את המצב, ב-Brother Eye ,Infinite Crisis #2 מתנקם בה על הרצח של מקסוואל לורד ומוציא לפועל את השלב האחרון בפרוייקט אמת וצדק, להשמדה של כל האמוזנות ופליה מירבית לאזור נכנסת לפעולה, ומנצלת כל אומק נותר. דיאנה וחברותיה האמזונות, כעת מנוכרות מהעולם שבחוץ, נלחמות על חייהן. ב-Infinite Crisis #3, האמזונות מוכנות להשמיד את על האומקים בעזרת נשק חדש ורב עוצמה. אך במהלך הקרב דיאנה מבינה ש-Brother Eye צופה ומשדר, ולהפעיל אלימות כה הרסנית מול תושבי העולם רק יחמיר את התוצאה של הרצח של מאקסוואל לורד, ולאחר שהנשק the Purple Ray of Death מנוצל פעם אחת, וונדר-וומן משכנעת את האמזונות לכבות אותו. לאחר מכן היא קוראת לאלאנה, שמובילה את אי גן-העדן (Paradise Island) ואת האמזונות הנותרות לממד אחר. בכל אופן, וונדר-וומן מחליטה שלא להצטרף אליהם, ונשארת להילחם באומקים לבדה.

ובנוסף לכך היא ממש ממש ממש חתיכה