רכב הנחיתה הירחי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארצות הברית
מאין תקציר עריכה
שורה 33: שורה 33:
| מוטת כנפיים =
| מוטת כנפיים =
| כוח =
| כוח =
| מנועים ='''נחיתה''': 1 [[LMAE]] (דחף: 16 קילו [[ניוטון (מידה)|ניוטון]]) {{ש}} '''המראה''': 1 [[LMDE]] (דחף: 44.4 קילו [[ניוטון (מידה)|ניוטון]]) {{ש}} '''מנועי תמרון''': x 16 {{כ}}[[מערכת בקרת תגובה|RCS]]{{כ}} (דחף: 440 [[ניוטון (מידה)|ניוטון]])
| מנועים ='''המראה''': 1 [[LMAE]] (דחף: 16 קילו [[ניוטון (מידה)|ניוטון]]) {{ש}} '''נחיתה''': 1 [[LMDE]] (דחף: 44.4 קילו [[ניוטון (מידה)|ניוטון]]) {{ש}} '''מנועי תמרון''': x 16 {{כ}}[[מערכת בקרת תגובה|RCS]]{{כ}} (דחף: 440 [[ניוטון (מידה)|ניוטון]])
| תרשים =‏‏[[קובץ:LEM-linedrawing.png|250px]]
| תרשים =‏‏[[קובץ:LEM-linedrawing.png|250px]]
}}
}}

גרסה מ־17:10, 1 בינואר 2013


שגיאות פרמטריות בתבנית:חללית

פרמטרים ריקים [ כשלונות, לוגו, כתובית לוגו, אבידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ כתובית תמונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רכב הנחיתה הירחי
Apollo Lunar Module
מידע כללי
ייעוד נחתת ירחית
יצרן גראמן
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
צוות 2
היסטוריית פעילות
סטטוס יצא משימוש
מפעיל נאס"א עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר סטורן 5
יחידות שיוצרו 12
טיסה ראשונה 9 בנובמבר 1967
טיסה אחרונה 6 בדצמבר 1972
ביצועים
טווח פעולה נחיתה על הירח
עמידות 75 שעות (כ-3 ימים)
תרשים
‏‏
מידע טכני
מספר מושבים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה חלק הנחיתה: 10,149 ק"ג
חלק ההמראה: 4,547 ק"ג
מסה כוללת 14,696 ק"ג
נפח מגורים 6.7 מטרים מעוקבים
גובה 5.5 מטרים
רוחב 4.3 מטרים
קוטר 4.27 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
מנועים המראה: 1 LMAE (דחף: 16 קילו ניוטון)
נחיתה: 1 LMDE (דחף: 44.4 קילו ניוטון)
מנועי תמרון: x 16 ‏RCS‏ (דחף: 440 ניוטון)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רכב הנחיתה הירחי (Lunar Module ובקיצור LM) היה רכב חלל שנבנה במסגרת תוכנית אפולו לשם הנחתת אסטרונאוטים על פני הירח והחזרתם משם.

הרכב נבנה באופן שימריא מפני כדור הארץ כשהוא מקופל בתוך אחד ממכלולי הטיל סטורן 5, ויישלף ממנו על ידי תא הפיקוד של החללית אפולו לאחר שיושלם תהליך ההמראה אל מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ. ה-LM לא צויד במגיני חום ונבנה מחומרים קלים כך שלא היה באפשרותו לטוס באטמוספירה.

הרכב תוכנן כך שישא שני אסטרונאוטים ממסלול סביב הירח אל פני הירח וחזרה למסלול. הוא היה מורכב משני שלבים - שלב נחיתה ושלב המראה. שלב הנחיתה כלל את מנוע הנחיתה ואת מערכות קיום החיים שנדרשו במשך השהייה על הירח. כמו כן הוא הכיל תאי אחסון בהם אוחסנו כלי עבודה, מערכות מדעיות שהוצבו על הירח וכן את רכב הנדידה הירחי בשלושת משימות הירח האחרונות. שלב ההמראה היה בעצם תא הצוות של רכב הנחיתה והוא הכיל את כל מערכות הבקרה והשליטה, מנוע ראשי להמראה, מנועים קטנים לתמרון ומערכות קיום חיים ששימשו רק בעת ההמראה מהירח אל תא הפיקוד/שירות. לאחר ההמראה מן הירח וההתחברות אל תא הפיקוד היה רכב הנחיתה "מושלך" ומתרסק על הירח.

בחוזה לבניית רכב הנחיתה זכתה חברת גראמן. עיכובים בתוכנית הניסוי של רכב הנחיתה הובילו לכך שהוא הפך לגורם שעלול היה לעכב את תוכנית אפולו כולה.‏[1] רכב הנחיתה המאויש הראשון לא היה מוכן למשימת הניסוי סביב כדור הארץ שתוכננה לדצמבר 1968, אך התוכנית נמשכה כמתוכנן על ידי ביטול טיסת המבחן המאוישת השנייה של רכב הנחיתה.

במהלך משימת אפולו 13 שימש רכב הנחיתה כ"סירת הצלה" לאחר שהתפוצצות ארעה בתא השירות והוציאה את רובו מכלל שימוש. הצוות, שעבר אל רכב הנחיתה, השתמש במערכות קיום החיים שלו כדי לשרוד, ובמנוע שלו כדי להחזיר את החללית למסלול מהיר אל כדור הארץ. במשימה זו הושלך תא השירות לפני שהושלך רכב הנחיתה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רכב הנחיתה הירחי בוויקישיתוף

הערות שוליים

תבנית:Link FA